פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השוד המושלם: "אושן 8" הוא קומדיית שודים אלגנטית, מהנה ומבריקה

      הקופות לוהטות, אך הביקורות פושרות. אז מה האמת על "אושן 8", הגלגול המחודש והנשי של סדרת סרטי השודים, והפעם בכיכובן של סנדרה בולוק, ריהאנה וקייט בלנשט? לפחות לדעתנו, העוקץ הצליח, ומן הצפייה בלהיט הזה יוצאים ברוח מרוממת

      השוד המושלם: "אושן 8" הוא קומדיית שודים אלגנטית, מהנה ומבריקה
      דירוג כוכבים לסרטים -3.5 כוכבים (עיבוד תמונה)

      לפני שנתיים הגיע לאקרנים "מכסחות השדים", והוציא לדרך מגמה חדשה בהוליווד: לקחת להיטים, שבמרכזם עמדו אך ורק גברים, ולעבד אותם מחדש - והפעם על טהרת המין הנשי. בזמנו, כיסחו לסרט את הצורה. הטרולים חגגו נגדו ברשתות החברתיות, הביקורות היו קטלניות וגם הביצועים הקופתיים לא מספקים.

      למרות זאת, ברוח הימים, הוליווד המשיכה בכיוון הזה. וכך, לפני כשבועיים עלה לאקרנים בארצות הברית "אושן 8", פרק נוסף בסדרת סרטי השודים בה כיכבו בעבר ג'ורג' קלוני וחבריו, אך הפעם עם נבחרת חלומות של כוכבות, ובה סנדרה בולוק, קייט בלנשט, אן האת'וויי וריהאנה. יחדיו, יש להן ארבעה פסלוני אוסקר ותשעה פרסי גראמי, אך בשל התקדים של "מכסחות השדים", החשש היה כי גם הן יתרסקו. זה לא קרה: קמפיין הקידום של הסרט עבר בלי הטרלות מיוחדות, והוא הכניס בקופות לא פחות מאשר שלושת הפרקים הקודמים, מה שמשאיר פתח להמשכונים נוספים שכמותו.

      עם זאת, הביקורות על הסרט שנויות במחלוקת בלשון המעטה. לא ברור לי למה, שכן "אושן 8" הוא בעיני תענוג קולנועי מרומם רוח: מעדן שיקי ואלגנטי, עשוי לעילא ועתיר עוקץ. בארצות הברית תלו את התגובות המעורבות בהגמוניה הגברית של מוסד הביקורת שם, אך לפחות בישראל, העובדה היא שגם מבקרות הקולנוע הפועלות כאן לא התלהבו ממנו, כך שזה לא בהכרח עניין מגדרי.

      אושן 8 (יח"צ , טוליפ מדיה)
      עבר בלי הטרלות. מתוך "אושן 8" (צילום: יח"צ)

      כך או כך, לנו יש רק מילים טובות על הסרט, המעמיד במרכזו את דבי אושן, בגילומה של סנדרה בולוק. מדובר כמובן באחותו של דני, אשף השודים אותו גילם ג'ורג' קלוני בשלושת הפרקים הקודמים, שהלך לעולמו למרבה הנוחות התסריטאית ופינה את הבמה לצלע הנשית במשפחה. היא ממולחת כמוהו, ומנצלת את כישוריה כדי לתכנן עוקץ מורכב כמו פריצת הבונקר של נבחרת איראן. המקום: מוזיאון המטרופוליטן שבניו יורק. המטרה: ענק יהלומים של קרטייה, לא פחות, אותו אמורה לענוד כוכבת קולנוע (אן האת'וויי) במהלך אירוע גאלה נוצץ. שווי המבצע: 150 מיליון דולר, אבל ברור לכולנו שזה פחות בשביל הכסף, ויותר למען ההנאה שבעצם הפעולה.

      כמו אחיה, גם דבי אושן אוספת סביבה צוות של מקצועניות, שלכל אחת תחום מומחיות ספציפי אחר המשרת את השוד: קייט בלנשט היא יד ימינה, ריהאנה מגלמת האקרית, מינדי קלינג משחקת זייפנית תכשיטים, והלנה בונהאם-קרטר, כמעצבת אופנה עם חוב עצום למס ההכנסה, אחראית לתחום ההלבשה ולהוספת גוון של אקסצנטריות בריטית לסרט.

      אך כרגיל בהוליווד, גם כשכל הדמויות המרכזיות הן נשים - הבמאי הוא גבר. במקרה זה מדובר בגארי רוס. מי שבין השאר עמד בעבר מאחורי הפרק הראשון של "משחקי הרעב". לכל הפחות, ייאמר כי הוא מוכיח שוב את היותו קולנוען שאינו מוערך דיו. אף שלא נהוג להחשיב אותו כבמאי מן השורה הראשונה בהוליווד, אפילו לא השנייה, הרי שכמו בסרטיו הקודמים, בעל המלאכה המיומן שוב שולט במצלמה ביד בטוחה, מפגין מיומנות ומאפשר ל"אושן 8" להתקדם באופן קצבי וקולח. כל זה, בשילוב עם התסריט השנון למדי והתצוגות הטובות של השחקניות המעולות, מייצר חווית צפייה מענגת בהחלט.

      אושן 8 (יח"צ , טוליפ מדיה)
      איך לגנוב קרטייה ולהישאר עם כסף בצד? שאל אותנו כיצד. מתוך "אושן 8" (צילום: יח"צ)

      כמו בכל סרט מוצלח מסוג זה, גם כאן עיקר ההנאה נובעת מן המעקב אחר השלבים השונים של השוד. בתחילה, הוא נראה בלתי אפשרי, ולכן משעשע ללוות את התכנון שלו ולחזות בגיבורות מזהות את נקודות התורפה שיאפשרו את העוקץ - למשל, העובדה שאסור להציב מצלמות אבטחה בשירותים ציבוריים. כרגיל בז'אנר, ההנאה מתעצמת בשל שני אלמנטים: היכולת של "אושן 8" ליצור מצג שווא פנטסטי לפיו מבצע שכזה כל כך פשוט, שאפילו אנחנו היינו יכולים להוציא אותו לפועל; והעובדה שנראה כי הדמויות נהנות לשדוד לא פחות מאשר שאנחנו נהנים לצפות בהן עושות כך.

      ההתרחשויות סביב השוד עומדות כמובן במרכז העניינים, אך בסופו של דבר, ערכו וייחודו של הסרט נובעים מאלמנט אחר: עיסוקו בסוגיות של סולידריות וחברות נשית, בצורה עדינה ומאופקת ובכל זאת חדה וחכמה. בדומה לגיבורותיו, שמשכילות לחמוק לאנשי האבטחה השונים בין האצבעות, כך גם הוא מצליח לשזור את הנושאים הללו בין השורות, בלי שהדבר ייראה מאולץ או כפוי, וגם לא בנאלי או סנכריני. הודות לכך, "אושן 8" הופך מסתם קומדיית שודים כיפית, לסרט יפה על אחווה והעצמה.

      אושן 8 (יח"צ)
      כמו יהלומים בשמים. מתוך "אושן 8" (צילום: יח"צ)

      ממד יפה נוסף: אף שנקודת המוצא של הסרט היא היפוך מגדרי, אין בו כל שמץ של מיניות, והוא מקפיד לעשות הפוך על הפוך ולנטרל את האספקט הזה. דוגמה טובה לכך מגיעה עת הגיבורה מדברת על האקס שלה, נוכל בוגדני בו היא מעוניינת לנקום, ומכריזה "הוא היה כל כך טוב ב...". כולנו מצפים שהיא תשלים את המשפט במילה "במיטה", אך מתברר שהתכוונה לכך שהצטיין במטבח.

      בלהיט אחר שמציג כרגע על המסכים, "מועדון הספר הטוב", יש גם כן גלריה של גיבורות נשיות, אך כל מה שהן עושות הוא לדבר על מין ועל גברים. כאן העניין הזה לא קיים, ולשם שינוי בהוליווד, אנו זוכים לראות נשים מדברות על משהו שאינו סקס עם בנים. באופן אירוני לתוצר שכולו עוסק בשוד של אובייקטים, ב"אושן 8" אין אובייקטיביזציה של אף דמות. אפשר רק לייחל כי נראה עוד סרטים שכמותו.

      אושן 8 (יח"צ , טוליפ מדיה)
      בלי שיחות על סקס. מתוך "אושן 8" (צילום: יח"צ)
      אושן 8 (יח"צ , אבנר)
      תסריט שנון, שחקנות מעולות. מתוך "אושן 8" (צילום: יח"צ)
      אושן 8 (יח"צ)
      כרוח הימים, קאסט מגוון אתנית. מתוך "אושן 8" (צילום: יח"צ)
      אושן 8 (יח"צ , טוליפ מדיה)
      חולקות יחדיו שלושה אוסקרים. קייט בלשנט וסנדרה בולוק מתוך "אושן 8" (צילום: יח"צ)
      אושן 8 (יח"צ , טוליפ מדיה)
      מתי כבר "אושן 9". מתוך "אושן 8" (צילום: יח"צ)