קל להבין מדוע המיני-סדרה החדשה "חפצים חדים" קרמה עור וגידים ב-HBO. בשנים האחרונות ענקית הכבלים נאבקת על מקומה בתעשייה טלוויזיונית של יצירות יוקרה, בשעה שמתחרות כמו נטפליקס ("הכתר", "בוג'ק הורסמן") ו-FX ("אטלנטה", "פארגו") כבר עקפו אותה בכל הנוגע לבאזז ואהדת מבקרים. על פניה "חפצים חדים" היא ניסיון לשכפל את אחת ההצלחות הגדולות של HBO בשנים האחרונות בקרב הקהל, המבקרים וטקסי הפרסים - "שקרים קטנים גדולים". כמוה גם "חפצים חדים" מבוססת על ספר רווי יחסים בין אישיים וטראומות שבבסיסו תעלומת רצח, כמוה מככבות בה שחקניות גדולות, וכמוה היא מבוימת לעילא על ידי ז'אן-מארק ואלה.
הסדרה - עיבוד של מרטי נוקסון ("באפי קוטלת הערפדים", "UnREAL") לספרה באותו שם של גיליאן פלין ("נעלמת") - עוקבת אחר קמיל פריקר (איימי אדמס), עיתונאית צעירה שהשתחררה לא מכבר ממתקן אשפוז פסיכיאטרי. היא אלכוהוליסטית, סובלת מטראומות ילדות הנובעים מהתעמרות אמה וממות אחותה בצעירותן. על מנת לשבור לה את השגרה המקולקלת, העורך שלה עושה את הדבר הכי מתמיה שניתן להעלות על הדעת, ושולח אותה בחזרה אל עיירת הולדתה בשל מקרי רצח והיעלמות של שתי נערות מקומיות. קמיל חוזרת לבית ילדותה הקודר, בו מתגוררים אמה אדורה (פטרישה קלרקסון), אביה החורג והנרפה אלן (הנרי צ'רני, "נקמה") ובתם המשותפת בת ה-14, אחותה למחצה, אמה (האוסטרלית בת ה-19 אלייזה סקנלן).
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
גם לולא תעלומת הרצח, הכל בבית הזה ובעיירה הזו, ווינד גאפ, מתפקע מצללים ואימת זיכרונות. בין אם זו ילדותה של קמיל ובין אם דברים ישנים בהרבה. נוכחותה של אדורה בלבד, שכמו נתלשה ממעשיות קדורניות של המאה ה-19, תורמת לכך. היא מעין מנהיגה שקטה של הקהילה המקומית, הכל קשור אליה, מעשיהם של כולם נועדו לפגוע בה. ביתה הוא אחוזה דרומית עתיקת יומין, גותית ועוכרת שלווה שעברה מדור לדור, מאם קשה אחת לבתה, כסף ישן - במקרה הזה מדובר כנראה בשם קוד לבעלי עבדים. על קירותיה טאפטים עשויים משי צבוע במלאכת יד, היא כוללת חדר שרצפתו שנהב והדים בלי נגמרים לעוולות בין-דוריות.
לא בכדי קמיל יצאה כפי שיצאה. איימי אדמס מפליאה לגלם אותה - חבוטה ומרוטה ורדופה. כל חפץ חד - אטב משרדי, בורג רופף, סכין שהיא חותכת איתו תפוח ואמה לוקחת מידה - עלול למצוא את עצמו על עורה. לא ברור אם האלכוהול הוא שגורם לכך, אולם קמיל רואה בעיני רוחה בקביעות דברים שאינם שם, ובידיעה שאינם שם. רוח אחותה שפתאום מופיעה לרגעים ספורים במושב האחורי ברכבה או ברקע בבית או באמצע הכביש בלילה, שברירי זיכרונות שלפתע צפים (את קמיל הצעירה מגלמת סופיה ליליס מהסרט "זה", שנראית כשכפול של אדמס), מילים שבאות והולכות. על הרכב המאובק של קמיל מישהו כתב באצבע "Dirt", שהופך מעט אחרי כן ל-"Dirty"; בבית הבובות של אחותה מופיעה פתאום המילה "ילדה" ואז נמחית וכן הלאה - כל אלה כמובן מובילים לגילוי של סוף הפרק הראשון, המילים הרבות החרוטות על גופה.
זוהי מעשיית רוחות רפאים בלי רוחות רפאים, לא במובן המוכר שלהן, אך הדמויות רדופות ללא ספק והכל נגוע בשכול. העוועים האלה הם הזדמנות פז עבור ז'אן-מארק ואלה לעשות את מה שהוא כל כך אוהב. הבימוי שלו מאופיין תמיד בעריכות מהירות השוזרת זו בזו סצנות קצרות המתאגדות לכדי הלך נפש. ב"חפצים חדים" הגישה הזו מעצימה מאין כמוה את הצמרמורת, את תחושת האפלה המזדחלת מתחת לעור. אגב כך, כדרכו, המוזיקה תופסת את קדמת הבמה - במקרה הזה המון לד זפלין, בהמשך יהיו רבים נוספים, בין אם זה באמצעות חיבור טלפון לסטריאו ברכב של קמיל, המערכת המשוכללת של אביה החורג או קלטות אודיו נושנות אצל אשתו של השריף - כולם תורמים תרומה מכרעת לאווירה ולהבנת הדמויות.
הצביון הזה הוא גם כוחה של "חפצים חדים" וגם חולשתה. מצד אחד הוא מהווה את עיקר העניין בה ואינו מותיר מקום של ממש לסיפור להתקדם. לאורך יותר מדי פרקים ישנה תחושה של עמידה במקום, או שמא של התפרסות למרחב. התעלומה הופכת לא מאוד חשובה ולפיכך גם לא מאוד מעניינת, ואילו שאר המרכיבים מוסיפים עוד ועוד על משהו שכבר הובן. מצד שני, החפירה הזו מניבה כמה רגעים דרמטיים מדהימים ממש לאורך העונה (למבקרים נשלחו שבעה מתוך שמונת פרקי הסדרה), ובשעות הכושר היא מציפה אל פני השטח אמיתות שמבהירות מדוע הן לבה של הסדרה.
כל אלה הופכים את "חפצים חדים" לסדרת הדרמה הטובה ביותר של HBO של שנת 2018 עד כה. אלא שלמרבה הצער, זה אומר מעט מאוד. קדמו לה הדרמות המשפחתיות "כאן ועכשיו" המשמימה (והמבוטלת) של אלן בול ו"יורשים" הפושרת. כאמור, קל מאוד להשוות בין "חפצים חדים" לבין "שקרים קטנים גדולים", אולם השוואה שעולה על הדעת לא פעם לאורך הצפייה היא לקלאסיקה מן העבר של HBO - "עמוק באדמה". לא זאת בלבד שבסדרה החדשה מככבים שניים משחקני המשנה הזכורים של דרמת הקברנים - פטרישה קלרקסון כמובן, וכן כריס מסינה שמגלם כאן בלש שהובא מקנזס כדי לעזור בחקירה - אלא גם כאן ישנה משפחה לא מתפקדת שהאבל מכתים את נשמתה ומטיל צל על חייה, וגם פה קיימת מנה נדיבה של סוריאליזם שהופכת לא מעט התרחשויות למעין חלום, או לפעמים סיוט. ובניגוד להשוואה כנגד "שקרים", ש"חפצים חדים" עולה עליה בהרבה, מול "עמוק באדמה" ניכר עד כמה הסדרה החדשה שייכת לעידן הפחות משמעותי של HBO.
"חפצים חדים" משודרת בימי ראשון ב-HOT, yes וסלקום TV.