מוכרחים להעריך את הדבקות של HBO ביוצרים שהפכו אותה לשם דבר. אלן בול הוא כמובן אחד החשובים שבהם: התסריטאי זוכה האוסקר על "אמריקן ביוטי" אחראי על שתי סדרות מפתח לרשת הכבלים. ב-2001 הייתה זו הדרמה המשפחתית המקאברית המהוללת "עמוק באדמה", וב-2008 זו הייתה סדרת הערפדים הטראשית "דם אמיתי". היו ל-HBO סדרות עם נגיעות על טבעיות עוד לפני כן, אך ההצלחה הגדולה של "דם אמיתי" בישרה על שינוי המגמה ההכרחי של ענקית הכבלים לנוכח התחרות המתגברת. עלילותיה של סוקי סטקאהוס ויתר היצורים סללו במידה רבה את הדרך לעידן החדש והמשגשג של "משחקי הכס" ואז גם "ווסטוורלד".
על כן כשבול הגיע אל HBO עם רעיון לסדרה חדשה, אפילו לא משנה מה הז'אנר שלה, מבחינת הרשת לא הייתה שאלה בכלל. לא כל שכן כשמדובר ביצירה שהיא מעין תגובת נגד לאקלים הפוליטי בארה"ב. "כאן ועכשיו", היא נקראת, לא פחות. ביטוי שבמסגרת הסדרה נלקח ממשנה פילוסופית ישנה של אחד מגיבורי הסדרה, גרג בישופ (טים רובינס), הגורס שעל אדם להתעלם מהעבר ולא להתייחס לעתיד אלא להתמקד בהווה. הבעיה היא שעשורים אחרי שכתב את רב-המכר שקנה לו את עולמו, גרג המקשיש מצוי במשבר קיומי שלא מאפשר לו לנהוג לפי שיטתו. ומעבר לכך, תוהה הסדרה, על הנייר זה נחמד להתמקד בכאן ובעכשיו, אבל מה עושים אם הכאן ועכשיו מחורבנים?
גרג נשוי לאודרי (הולי האנטר), במקצועה יועצת לפתרון קונפליקטים שעיקר הקריירה שלה הוא "פרויקט האמפתיה" הנועד לקרב בין לבבות ובין עולמות שונים. בני הזוג עצמם יצאו מגדרם כדי לנהוג כשם שהם דורשים. שלושה ילדים הם ליקטו ואימצו, כולם כבר בוגרים בשלב הזה - אשלי מליבריה, דוק מוויטנאם ורמון מקולומביה - ושלושתם מבינים היטב שהם נערי הפוסטר לקדמה המופגנת של הוריהם. נוסף להם ישנה גם בת ביולוגית, קריסטן בת ה-17 (סוסי בייקון, "13 סיבות", בתם של קווין בייקון וקירה סדג'וויק), הצאצאית הלבנה היחידה שאמורה להתבגר בצל של כל זה.
בקיצור, מדובר בדרמה משפחתית לכל דבר, וככזו היא מזכירה לא מעט את הדרמה המשפחתית הקודמת של בול. אולם יש גם טוויסט על טבעי - או מיסטי, כפי שהיוצרים מעדיפים לכנות אותו - ונכון לארבעת הפרקים הראשונים שנשלחו לביקורת הוא מהווה את עיקר העניין של הסדרה: רמון (דניאל זובאטו, "לא לנשום") מתחיל לחוות דברים משונים ולראות דברים שאינם שם. או שמא הם כן? חלק מהחזיונות שלו הם בוודאות כאלה שיש להם משמעות ואחיזה במציאות, ואולי מכאן ניתן לשער שלכולם יש משמעות. מתוקף זה מעניינות גם פגישותיו עם הפסיכיאטר החדש שלו, פרד שוקרני (פיטר מקדיסי, אחד ממפיקי הסדרה ובן הזוג של אלן בול בחיים).
פרד - במקור פריד - הוא איראני לשעבר שזיכרונותיו מעליית האייתולות בארצו הותירו בו סימנים פיזיים ונפשיים שניכרים בו עד היום. כיום הוא גר בארה"ב עם אשתו ועם בנו נביד, בן כיתתה של קריסטן, ג'נדר-פלואיד שמקפיד להתלבש כאישה רק בביתו. להיות גם מוסלמי וגם קוויר זה כבר סכנת נפשות בארה"ב של 2018, אפילו בעיר פרוגרסיבית כמו פורטלנד, המאכלסת את כל דמויות הסדרה. העניין שפרד מייצר נובע גם מסיפור חייו המסקרן, שנמסר רק במשורה בפרקים הראשונים, וגם כי באופן מובהק הווייתו נוגדת את הכאן והעכשיו שבלב הסדרה. כאשר מוכרת בחנות שואלת אותו בנחמדות מאיפה הוא במקור, הוא הודף את שאלתה ומתעקש שהוא מכאן, אך ה"כאן" הזה שלו עוצב וגובש על ידי עברו הקשה. על כן הוא ליברלי, על כן הוא אנטי-אסלאם על אף שאשתו ובנו דתיים, על כן הוא מתעקש על זהותו הנוכחית ומרחיק את ההיסטוריה שלו מזרים. כמו כל אדם, פרד הוא סך חוויותיו. מעבר לסיפורו האישי, השימוש במהפכה האיראנית כנקודת מוצא לחייו מקשה לנתק בינה לבין, ובכן, הכאן והעכשיו. זוהי תזכורת מצולקת וכואבת, עדכנית למדי, לאופן שבו עולמם של אנשים יכול להתהפך עליהם באבחה ולמה שיכול לקרות כשהקיצוניים לוקחים את המושכות.
יש משהו בשכבות האלה של הסדרה כדי לנסח את האמירה שהיא מבקשת לומר על ימינו. האב שכתב ספר פילוסופיה איקוני לעומת בנו הקואוצ'ר - או "ארכיטקט מוטיבציה", כהגדרתו הפלצנית למקצועו - המוציא בעצמו ספר ראשון ובוודאי שטחי. החוויות של בני הלאומים השונים, ובעיקר השחורה, לעומת האחות הצעירה הלבנה. הקבלה וההכלה של דמויות הסדרה כלפי אחרים מנוגדות כל כך לידיעות חדשותיות ולטוקבקים לידיעות האלה. אבל אחרי כל זה, חלק ניכר מהזמן הרגעים האלה משעממים. זוהי סדרת אנסמבל לכל דבר, וכל הדמויות בה מקבלות משקל שווה, אלא שרובן ורוב ההתרחשויות בכיכובן לא מעניינות כהוא זה. במקרה היותר גרוע, כמו של אודרי וקריסטן, הן גם בעיקר מעצבנות - האחת אמא שתלטנית ומתערבת מדי, והאחרת נערה שאמורה להיות מיוחדת אולם חוויות ההתבגרות שלה רפות, מוכרות ומעוררות פיהוק.
נדרשת סבלנות כדי לצלוח יותר מדי דקות ארוכות של התחבטויות ובלבולים אישיים מפרכים, עד שיגיע הדבר המוזר הבא שיחווה רמון או ייחשף פרט מסקרן נוסף מעברו של פרד. השניים האלה מהווים עוגנים להיאחז בהם בשלב הזה של הסדרה, וקורותיהם רק מדגישות את החיוורון של האחרים. ככל שנחשפים ומתקדמים הסיפורים של רמון ופרד, בפרט כשהם נשזרים זה בזה, כך הסדרה מפסיקה פתאום להיות אלגוריה או תרגיל אינטלקטואלי שאולי לא יהיה לנו חשק אליהם עד שיגיע הפרק הבא. רק איתם היא הופכת רוחשת, מעניינת ומהותית. יש סיכוי לא רע שהסדרה תתגבש ותשתפר ככל שתתקדם, וכן שנזכה לתגמול ככל שנתקרב לסוף העונה כשם שקורה תכופות בסדרות כבלים, אבל אתם יודעים איך אומרים - יש חשיבות גם לכאן ולעכשיו.
"כאן ועכשיו" משודרת בימי שני ב-yes, HOT וסלקום TV.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר