ג'ימי: "אני לא טוב בלבנות דברים, את יודעת? אני מעולה בלהרוס אותם".
קים: "אתה יודע, לפעמים אתה צריך לשחק על היתרונות שלך".
("סמוך על סול" עונה 3 פרק 10)
את חייה של "סמוך על סול" מלווה ויכוח מתמיד, פולמוס בין אוהבי "שובר שורות" שלא מתחברים אל האיטיות של הספין-אוף, לבין אלה שסבורים כי "סול" טובה ומגובשת מהסדרה האם שלה. אני תמיד נמניתי על האחרונים, ועל פי פתיחת העונה הרביעית והחדשה, שמתקרבת יותר מאי פעם למתחמי "שובר שורות", אין סיבה לחשוב שזה הולך להשתנות.
זה כך על אף שמדובר בנקודה מפנה, ואולי שעת מבחן, עבור "סמוך על סול". שלב שאוהבי הסדרה חששו ממנו - ג'ימי מקגיל נעשה יותר ויותר סול גודמן. כבר ראינו את ג'ימי מספיק פעמים בעבר עושה צעד קדימה ואז לוקח צעד אחורה. הפעם האחרונה והקשה ביותר הייתה בסוף העונה הקודמת: ג'ימי הפך את הקשישה החביבה איירין למטרת השנאה של חברותיה, רק כדי שכבר יגיעו להסדר על כספי "סנדפייפר" והוא עצמו יקבל את הנתח שהוא כל כך זקוק לו. זה עבד, אך המצפון של ג'ימי מיאן להניח לו, והוא דאג לתקן את העוול שעשה. מעט אחרי הוא הגיע לבקר את צ'אק בפעם האחרונה.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
עתה הוא מתבוסס בנקיפות מצפונו, וזה ניכר - הרי הוא זה שהשיק את האירועים שהובילו לפרישתו הכפויה של צ'אק מ"המלין המלין מקגיל". בשימוע שצ'אק הנדס כדי לשלול את רישיון עריכת הדין של אחיו, אחרי שהקליט את ג'ימי מודה כי זייף מסמכים, חשף האחרון את העובדה שמחלתו של צ'אק היא פסיכולוגית גרידא, ושאין לו שום תגובה פיזית למכשירים חשמליים. העניין הזה הוביל לכך שחברת הביטוח של "המלין המלין מקגיל" לא סמכה על שיקול דעתו של צ'אק והחליטה לייקר את הפרמיה משמעותית. משם קצרה הדרך לקניית חלקו של צ'אק בחברה על ידי הווארד - שהיה כל כך נחרץ עד שעשה זאת מכספו הפרטי והלוואות - ולהתאבדותו של צ'אק.
רגשות האשם של הווארד שהוגשו לג'ימי, כמו פתחו לו פתח לחמוק מייסוריו שלו. היגון והשקט נעלמו באבחה, כמו לחיצה על מתג. בדומה לזה שנאסר על ג'ימי ללחוץ עליו כאשר עבד בחברת "דיוויס ומיין" (בטאץ' יפה, שניהם הגיעו להלוויה של צ'אק) בראשית העונה השנייה, וכמו אז גם הפעם - הוא בכל זאת לחץ. במקום מילות נחמה ושיכוך, ג'ימי אומר להווארד השבור, "אני מניח שזה המשא שעליך לשאת". איזו אכזריות. יש פסיכולוגיה רבה מאחורי הדבר הזה - הבוז שג'ימי רחש להווארד מאז שסבר כי היה אחראי לעצירת האופק המקצועי שלו כפרקליט בחברה שלהם, ללא ספק תורם לאוטומטיות של התגובה הזו. ויש בוודאי את רצונו של ג'ימי לעמעם את התחושה שהוא עצמו דחף את אחיו למעשה הנורא שעשה. אבל למרות כל ההסברים ההגיוניים, יותר מכל נראה ברגע הזה שג'ימי הוא סול גודמן. מסיט באלגנטיות ובקלילות את חטאיו - מוצדקים או לא - אל נפשו של מישהו אחר. שורק לו מנגינה עולצת בעוד הווארד וקים מביטים בו בהשתוממות, מאוד בדומה לאופן שבו ג'סי פינקמן לימים יביט על וולטר ווייט שורק בנחת אחרי הדיווח החדשותי על מותו של הנער דרו.
זו לא באמת השוואה הוגנת, כמובן. צ'אק מת שעות ספורות אחרי שאמר לג'ימי שמעולם לא באמת היה איכפת לו ממנו, הדבר הנורא ביותר ששמענו אותו אומר לאחיו לאורך הסדרה, מה שללא ספק עדיין מהדהד בראשו של ג'ימי. אולם זוהי הצצה לעתיד לבוא, להחלטה הזו של ג'ימי להשיל מעליו את עול אחיו, על כל המשמעויות הנגזרות מכך. משצ'אק איננו, אנחנו יודעים שמשוכה אחת בנפשו של ג'ימי כבר איננה. חסם אחד פחות שימנע ממנו פשיטת רגל מוסרית. וכתמיד ב"סמוך על סול", בה סופן של חלק ניכר מעלילותיה ידוע מראש, אחד החששות הגדולים והמדכדכים ביותר הוא גורלה של קים. אפשר לשער ולקוות שהיוצרים לא יהרגו גם אותה, אך גם תרחישים אחרים ישברו את לבנו ללא ספק. ההלם שלה לנוכח התגובה של ג'ימי לווידוי של הווארד עדיין לא ירחיק אותה ממנו - בכל זאת, כל אחד מפגין יגון בצורה אחרת - אבל איכשהו ומתישהו זה יקרה.
כל כך לבד
הפוסטר היפהפה של העונה החדשה, שלוכד את מהותה של "סמוך על סול" כולה, מציג את פרצופו הכבוי של ג'ימי בשחור לבן, מחזיק במסכה של פרצופו בגרסתו הצבעונית והשמחה. בהווייתו ג'ימי מקגיל הוא מין קליפה שבתוכה אדם המשווע לצאת. כך קורה גם בשנותיו המאוחרות, באומהה, כשהוא מתקרא ג'ין טקוביק. גם תחת החשש המתמיד להיתפס, האדם האמיתי מבעבע בפנים. בכל עונה אנחנו רואים אותו מתקרב יותר ויותר אל הסכנה. בעונה הראשונה ישב בודד ודועך בביתו וצפה בקלטת וידאו עם פרסומות ישנות לעורך הדין סול גודמן. בעונה השנייה נכלא בחדר הפחים בקניון אבל נמנע מללחוץ על כפתור האזעקה שיביא לשם שוטרים שיחלצו אותו, ותחת זאת נשאר שם כל הלילה וחרט על הקיר בהתרסה, "ס"ג היה כאן". בעונה השלישית הוא כבר ממש הסתכן: כאשר נער שגנב מחנות נעצר על ידי מאבטחים, ג'ימי/ג'ין צעק לו שלא יאמר מילה וידרוש עורך דין. לאחר מכן חזר אל העמדה שלו בסניף "סינבון" בקניון, אולם המשיך להיות נרעש וחרד, כי רגע אחרי כן התמוטט על הרצפה.
בדיוק מהנקודה הזו ממשיכים קורותיו בעונה הרביעית, ופעם נוספת הוא מתקרב לחשיפת זהותו. על רקע עלילתו של האיש בעל שלוש הזהויות מתנגן השיר "My Echo, My Shadow, and Me" של The Ink Spots - "שלושתנו / אנחנו כל כך לבד / חיים בתוך זיכרון / ההד שלי, הצל שלי ואני". ג'ין מאושפז בבית החולים ונאלץ להתמודד עם בדיקה אמיתית של פרטיו המזויפים. ואם זה לא מספיק, מהמראה הקדמית של נהג המונית שמסיע אותו מתנודד סמל של אלבקרקי, בסצנה רוויית אימה. האם הוא מזהה אותו? האם הוא שם בשבילו? אם להסתמך על ניסיון העבר, קרוב לוודאי שלא נדע מה עולה בגורלו של ג'ין עד לעונה הבאה.
אבל כל הקטעים העתידיים האלה נועדו להקרין על מה שקרה בעבר, בשאר מאורעות הסדרה. על הזליגה האיתנה בין האופי האמיתי לבין הפסאדה, משיכות החבל, הצעד קדימה והשניים לאחור. השורה התחתונה היא שאם נרצה ואם לא, בעבר ובעתיד, סול גודמן עומד להגיע.
אל כאוס
נכון לעכשיו החיבורים התמטיים הם עדיין הקשר היחיד בין שני מרכיביה השונים של "סמוך על סול", החזית המשפטית (ג'ימי, קים והווארד) והחזית השוברת שורות (מייק, נאצ'ו וגאס). אם בסוף העונה הקודמת "סמוך על סול" מתחה קו בין הקטור סלמנקה לבין צ'אק מקגיל, שכל אחד מהם ביכה את היחס כלפי מפעל חייו, הפעם היא מקבילה ביתר שאת בין האנשים שנותרו מאחור, ג'ימי ונאצ'ו - שני גברים שמנסים לסטות מהדרך הרעה, אך המציאות או אופיים כופים אותה עליהם.
ההתרחשות המקבילה הזו של סמים וקרטלים ואנשים אכזריים, דמויות שהכרנו מ"שובר שורות" שרק הולכות ומתרבות בעונה הזו, היא תזכורת לצעדים הספורים שנדרשים בין עולם אחד למשנהו. שיחת טלפון, מפגש - זה הכל. וכשאתה בפנים, קשה לצאת שוב החוצה. נאצ'ו הצליח להתנער מהקטור אחרי שהחליף לו את הכדורים, אבל עכשיו האיש של גאס רואה אותו משליך אותם אל הנהר וללא ספק יעשה במידע הזה שימוש.
אט אט כל הגיבורים נסחפים למגנט של גאס פרינג. מייק, כזכור, כבר מלבין דרכו את הכסף שהוא מבקש להעביר לנכדתו. הוא נשכר על ידי חברת "מדריגל", הכיסוי לפעולות של גאס, ומקבל כמשכורת את הכסף שלו עצמו. אלא שבמקום לא לעשות כלום, הוא מחליט בכל זאת לעבוד על התקן שלו כיועץ אבטחה. חלק מזה מן הסתם נועד לשם הנראות - אם מישהו יחפור, תהיה הוכחה שהמשכורת הזו מוצדקת. אולם לא פחות מכך, זה מעיד על הצורך של מייק שוב לשטר, כמו גם על הקושי שלו לראות תלוש משכורת שאין מאחוריו עמל אמיתי (כביכול, כי הוא עבד קשה מאוד בשביל הכסף הזה כששדד אותו מסלמנקה). כך או כך, תענוג גדול לראות את מייק פועל. ולמעשה, יותר מכול הוא משקף את הסדרה - חכם, יסודי, מדקדק בפרטים ונדון לסוף טראגי.
קטנות
האם נאצ'ו ישרוד את "סמוך על סול"? כמו קים גם הוא לא מופיע ב"שובר שורות", מה שלא מבשר טובות במקצוע כה מסוכן, אולם בפעם הראשונה שבה רואים את סול ב"שובר שורות", כאשר וולט וג'סי מכוונים אליו נשק והוא לא מזהה אותם, סול אומר, "זה לא הייתי אני, זה היה איגנסיו" - שמו האמיתי של נאצ'ו. אולי הוא בכל זאת יישאר בסביבה?
מי ינצח, ברוס לי או מוחמד עלי? לברוס לי הייתה תשובה: מוחמד עלי. בספר "The Making of Enter the Dragon" מתאר במאי "הדרקון", רוברט קלאוז, כיצד לי צפה בסרט תיעודי על המתאגרף האגדי ואמר שאין לו שום סיכוי נגדו.
"סמוך על סול" משודרת בימי רביעי ב-HOT, yes וסלקום TV, ובימי חמישי בנטפליקס.