בפרק ששודר בשבת סימה הודחה - מה שהפך לרגע הכי משמח בחייה של אביבית מאז שגילתה את הניתוחים הפלסטיים. סימה שהפסידה לאלי ועלתה במדרגות בבושת פנים, לא הייתה אותה הסימה של פעם. נראה שהמלחמה מול אביבית גבתה ממנה כוחות נפשיים בלתי סבירים והיא כבר הייתה כבויה וכמעט חיוורת כשלירון קראה לה לצאת. העובדה שהיא הפסידה דווקא לאלי, מי שאביבית מגדלת בבית כאילו היה כלב פומריניין עם בעיות סמים קלים, הייתה בדיוק חתיכת הקש הנוספת שאם תניחו על הגמל גבו ישבר. לצערי, גם בריאיון היציאה שלה מהבית, היה נדמה שסימה לא נמצאת בקשר רציף עם המציאות והיא ראתה את עצמה כקורבן של אביבית התוקפנית. לכו תכניסו היגיון לאישה שמשוכנעת שהיא ראויה לפרס ישראל בגלל שהיא אישה נשואה ואימא לילדים. ממי, זה שלגייז לא נותנים להתחתן כאן לא אומר שאת כזו מיוחדת.
כמובן שהפרידה מסימה הביאה את מירב להתמוטטות עצבים. סליחה, לאקסטרה התמוטטות כי היא כבר נמצאת בעיצומה של אחת החל מחודש יוני. הבכי של מירב בכל פעם שמישהו שהיא אוהבת מודח מהבית, כבר הפך לבדיחה קבועה, אבל זעקות השבר בהדחה של סימה היו כבר אבולוציה שיכלה לזכות אותה במדליית הזהב באולימפיאדת המקוננות. אבל לא רק את מנהג הקינה לקחה מירב מתרבויות אחרות, נדמה שהשבוע היא יצאה למסע נקמת דם באלי ואביבית ומבחינתה כל הכלים כשרים למהדרין. למבט שלה שבדרך כלל אומר "עייפה. נמאס לי", נכנס זיק חדש של נקמה שהפך אותה להרבה יותר מסוכנת. השבוע היא החלה לחזק את הקשר עם אדל, לדבר אסטרטגיה עם דניאל וכמובן יצאה אל מעבר לקווי האויב כדי לחטוף את הילד אליאב ולהחזיר אותו הביתה. הכי "שלום, קוראים לי מירב ישראל. הרגת לי את סימה בכר. התכונן למות".
בסופו של דבר הריב בין המחנות היה חלק שולי בפרק. ארוחת השבת שהורכבה ממאכלים ששלחו בני המשפחה לדיירים הכתיבה את הטון לפרק אישי ומרגש. בתפקיד הכוכבת הבלתי צפויה - מריה. נדמה שהעורך שאחראי להביא קטעים של מריה לתכנית סוף סוף התעורר על החיים שלו ובתכניות האחרונות מריה שינתה סטטוס מתפקיד של ביט לתפקיד של ניצבת עם מעט טקסט. אתמול היא כבר שודרגה לסטטוס של שחקנית משנה עם מונולוג מרגש על-באמת בחדר האח, שהסביר קצת את הצד שלה. מסתבר שמריה באה ממשפחה מפורקת/נכה רגשית שלדעתה גורמת לה להיות מוזרה ולהקשות עליה לפתח אינטרקציה "רגילה" עם הסביבה. כשכל בני הבית התלהבו בטירוף מהאוכל ששלחו להם, מריה העדיפה להשאיר את האורז עם האפונה בצד. כיף לגלות את מריה הבנאדם, מי שנראית כמו בובת ברבי שהפיחו בה חיים אבל מסתירה סיפור מורכב בהרבה שהופך אותה יותר לבובת בראץ מחוספסת.
מי שבאמת התפרק מהארוחה החגיגית היה ישראל "תנו לו כבר את המיליון" אוגלבו. לא, אין בי את תעצומות הנפש כדי להזכיר שוב את החיים שלו בבית חרדי שמתכחש אליו מאז יצא בשאלה אבל ההתרגשות שלו ברגע שגילה שחבריו ממסעדת "יאסו" (רגע, תנו לי לנחש... מקום יווני?) שלחו לו ארגז שלם של אוכל, הייתה התרגשות אמיתית שהצליחה לגרום גם לי לתהות אם נכנס לי משהו לעין. סיפור החיים של ישראל גורם לכולנו להבין את חשיבותה של משפחה, לא משנה אם כזאת ביולוגית או אחת שאנחנו בוחרים בעצמנו - העיקר שיש איפשהו בעולם קבוצה של אנשים שאוהבת אותנו ללא תנאי. רק הערה קטנה ישראל: הגמר הגדול עוד שלושה שבועות ונדמה שהפסקת להסתובב בלי חולצה. הפוך, ישראל, הפוך!
אביבית נמצאת בלימבו. אחרי שכבר חשבה שהיא הצליחה לפצח את העונה הזאת עד הסוף ויצרה את עצמה בדמות הכלאה מושלמת בין אימא תרזה וג'נה ג'יימסון, היא חוזרת לנקודת ההתחלה איתה נכנסה לבית - בנות לא סובלות אותה. בר זוהר מספרת כבר שנים שנשים לא מסוגלות להיות חברות שלה וכי בחיים שמחוץ לבית כל החברים שלה שייכים למין החלש (ולא, לא רק חברים מהסוג שאתם חושבים), השהות שלה בבית מדגימה בדיוק את זה. השבוע סימן באופן רשמי את סיום היחסים שלה עם אדל שבחרה לערוק באופן רשמי למחנה מירב. עיזבו את זה שלערוק ממחנה אביבית למחנה מירב מקביל למעבר מרצון מדרום קוריאה לצפון קוריאה. המהלך של אדל הוציא אותה כדיירת הצבועה ביותר בעונה בה לא חסרים כאלה. אחרי שבועות בהם היא מבטיחה לאביבית שהיא שומרת עליה, היא מפנה לה את הגב והופכת לחברה הטובה ביותר של האישה שמאשימה אותה בכל דבר החל מרצח ארלוזורוב ועד להתפרצות מגיפת האיידס.
ואם כבר חזרנו אל מירב - המונולוג ההיסטרי שלה על אביבית בחדר האח צריך להילמד בבתי הספר לפסיכיאטריה בקורס שכותרתו "כך מתפתחת אובססיה". עזבו את רמת הצעקות שהופכות את הקול הלא נעים ממילא שלה לבלתי נסבל, מירב מאמינה בלב שלם שאביבית היא מקור הרוע בעולם ורק אם היא תצליח לחסל אותה יחזרו הפרחים לפרוח וציפורים לצייץ. היא טוענת שאינה מבינה איך אביבית יכולה להסתובב בעולם בתפיסת כזאת שטחית כשמחוץ לבית אנשים מתים מסרטן. כעיקרון? טיעון מקסים אם את ילדה בת 5; בפועל? מדובר באישה שבכתה בדמעות כאשר קיבלה נעלי עקב של מוסקינו במתנה מסימה, עשתה בעצמה ניתוח אף ומילאה השפתיים שלה בסיליקון. מי שיכול לעזור למירב לראות את הדבשת שלה מוזמן להגיע לקבלה.
בפרק של אתמול נפרדנו מעמוס. פרקי הדחה בהם כל הדיירים מועמדים הם גרסת הריאליטי לניפוי הטבעי בסוואנה בו חיות פצועות, זקנות או משעממות מסיימות את דרכן בעולם. עמוס נראה איש נחמד מאוד, ההגדרה המילונית לחברמן שבטוח גם יודע להכין אחלה בשר על האש ולספר בדיחות על בלונדיניות לא חכמות. אנחנו מקווים שהוא נהנה מהחופשה שלקח בבית הנצפה במדינה ומבטיחים לשאול אותו "מאיפה אתה מוכר לי?" בפעם הבאה שניפגש.
בשבת אחד הדיירים יקבל את הכרטיס הראשון לגמר הגדול ויוכל להתחיל לזרוק זין עד ה-1 לספטמבר. כולי תקווה שהדיירים יבחרו בי כי העונה הזאת ארוכה בטירוף ואני לא נהיה צעיר יותר.
שחור ופתור
"חיקוי עלוב של יעל פוליאקוב. לא מצחיק" (אביבית על מירב; קברה לה)
"אני עושה ברדק?" (מירב לאליאב; חלילה, את עושה בלאגן ורצח אופי אבל בשום פנים ואופן לא ברדק)
"כל אחד יכול להרגיש פה משהו אחר" (אליאב לאלי; הכל תלוי בתרופות שהוא מקבל מההפקה. לכאורה)
"אני מבקשת שלא ידברו עליי" (מירב; מה ששנוא עליך אל תעשי לחבריך)
"מרקו לא מבוסס על סיפור אמיתי?" (אליאב עם המקבילה הישראלית לסנטה קלאוס)