פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      15 עונות ועדיין שורדות: איך משפחת קרדשיאן לא נעלמת לנו מהמסך?

      עם כל כך הרבה הייטרים, ביקורות קטלניות ואפילו האשמות בהרס האנושות, משפחת קרדשיאן מרתקת את העולם כבר למעלה מעשור. ואם אתם עדיין לא מצליחים לראות מעבר לסיליקון ושתלים בישבן - הבעיה היא לגמרי שלכם

      15 עונות ועדיין שורדות: איך משפחת קרדשיאן לא נעלמת לנו מהמסך?

      ביום רביעי שעבר פורסם בטלגרף הבריטי מחקר שטוען שצפייה ממושכת בתוכנית הריאליטי של משפחת קרדשיאן תהפוך אתכם לאנשים חומריים, קרי לב ובאופן כללי לטיפוסים די איומים ונוראיים. החוקרים, מבית הספר לכלכלה של לונדון, מאשימים למעשה את משפחת המלוכה של הטלוויזיה בלא פחות מההידרדרות המוסרית של האנושות. לטענתם, אפילו חשיפה קצרה ונקודתית לתוכן שמאדיר את חיי העושר והתענוגות לצד תהילה אינסופית - עלול לערער את תפיסת החיים שלכם ואת אישיותכם השברירית.

      עכשיו תראו, אין לי עניין להתריס נגד האקדמיה. אבל הפעם מאוד בא לי. ולא בגלל שמערכת היחסים שלי איתה יותר מזכירה אותי ואת הקראש שלי מגיל 22 (כלומר: עוקבים אחד אחרי השנייה ברשתות, מדגמנים מצג שווא בו ברור שממש טוב לנו בנפרד אבל פה ושם היא מזמינה אותי ליום פתוח ואני מגששת אם הפסיכומטרי שלי עדיין מספיק טוב בשבילה). ובכל זאת, כצופה ממוצעת בתוכנית (ואפילו בספין אוף מהגיהינום - "החיים על פי קיילי") נראה לי שאני אדם די בסדר בסך הכל. אני שוכרת דירה שהיא אנטיתזה לחומריות, לא עושה מניקור בכלל ואפילו מביאה לפעמים כסף להומלסים שלא נראים לי כמו נרקומנים. וחוץ מזה, היטלר נולד לפני קריס ג'נר. אז אנשים רעים זה על-זמני. אוקיי?

      ובכל זאת, אם בשנאה אנחנו עוסקים - קשה לא לתהות איך עוד רגע תעלה העונה ה-15 של התוכנית, על אפם ועל חמתם של ההייטרים המלעיזים. איך זה קורה? השערה ראשונה היא הנרטיב המתנצל והאנתרופולוגי בו כולנו חוקרים חובבים שמתזזים בין ריקבון על הספה וזפזופ קבוע בין ערוץ !E לערוץ 26. וגם בגלל שקשה לנו להודות שאנחנו נהנים לחטט מתחת לעור של אנשים, שכיף לנו לרחם עליהם ונעים לנו לקנא בהם. הסיבה השנייה: משפחת קרדשיאן נשארת רלוונטית.

      בזמנים טרופים אלו שבהם תוכניות הריאליטי מתחילות לאבד מכוחן ולהמאיס את עצמן מהעולם, דווקא "משפחת קרדשיאן" עדיין איתנו. התוכנית שמיתגה את עצמה כתמצית של זבל מזוכך ולא מתנצל, מפגן של אלכוהוליזם סמוי, פזרנות, טעם רע בבגדים וגברים והאדרה של רדידות שכלית - עדיין לא מפסיקה לרתק את העולם. למה? כי יש כאן פורמט מנצח שמגמיש ומתאים את עצמו לעולם. הקרדשיאניות עברו יחד איתנו משבר גיל התבגרות על אקסטזי ולעיני המצלמות. כך שעם הזמן המסיבות המוגזמות הפכו לפגישות עסקיות, הריבים על נעליים עברו לשיחות סלון על חוקי נשיאת נשק והפלות, פחות לאנצ'ים במסעדות יוקרה ויותר מפגשים עם פליטים מקסיקנים ונשים בסיכון. הבגדים המביכים והמצועצעים הוחלפו באאוטפיטים מהודקים ומעודכנים, וחיי משפחה יציבים מעולם לא נראו יותר פוטוגניים. נשות קרדשיאן-ג'נר הבינו מה קורה בעולם שמחוץ לבועת קלבסס, שאמריקה של טראמפ רותחת ושחבל לא להשתמש בזה. וכשהתקשורת המקומית מגויסת ברובה למען קידום האינטרס הדמוקרטי, הקרדשיאניות מוצאות את הדרך הקלילה שלהן להתחבב על העולם עם המסרים הנכונים ובעטיפה מרוטשת.

      יותר מזה, נשות קרדשיאן עברו טרנספורמציה שלא מפסיקה לאתגר את העולם שאחרי MeToo, זה עניין של זמן עד שדרך הפעולה שלהן תדובר גם בחוגים למגדר לצד טקסטים של סימון דה בובואר. ואם עדיין מסתובבים בינינו אנשים שעדיין לא מצליחים לראות מעבר לשתלי סיליקון בישבן ואובססיה לסלפי - אולי באמת המחקר צדק והחושים שלו קהו.

      הרי הבחירות שלהן בחיים קוראות תיגר על הפטריארכיה ומסבכות אותה עם החוקים של עצמה, עד כדי כך שגברי האלפא שמקיפים אותן נופלים כמו זבובים עייפים שנגמר להם החרא לשחק בו, ליטרלי. הם קורסים ולא מצליחים לעמוד בעצמאות והכוח שלהן. ואת זה ד"ר גבריאל בוקובזה אמר מוקדם יותר השנה במאמר שפירסם בעיתון "הארץ". ואלוהים יודע שאני מעדיפה לתלוש לעצמי את הציפורניים לפני שאשמח להסכים איתו על משהו.

      רציתם נשים יפות ומטופחות? קיבלתם גרסת אקסטרים שעושה אידיאליזציה חדשה למונחים של יופי ועכשיו זה מעצבן אתכם. קראתם להן שטחיות, מפונקות ועצלניות? קיבלתם נשות עסקים שעובדות מסביב לשעון ומגיעות לפגישות בג'ינס הדוק במידה 44 ולא שמות עליכם זין. במקביל כמעט כולן מלבד קנדל אימהות לילדים ולבני זוג עם אגו שברירי במיוחד. והחיים האלו לא מובנים מאליהם. כי בקלות הן יכלו להעדיף להיחנק מקוסמופוליטן ולהשתזף הרבה בבריכה. כל כך הרבה עד שאפילו סרטן העור שלהן ימות מסרטן. הן יכלו לצבוא על כל קניון בארה"ב והסביבה במקום טיפול פסיכולוגי - אבל לא, הן בחרו לדחוף אצבע לעין של כל העולם, לייצר מהכסף שלהן עוד כסף בעבודה קשה וגם לקטוף את הפירות של זה בלי להתנצל - ופייר? אלו לא המסרים הכי נוראיים שאפשר לצרוך מהטלוויזיה שלי. בזמן שתוכניות ריאליטי אחרות מלהקות באופן כושל נשים בריוניות וצעקניות על תקן זו שהיא חזקה ואף דעתנית (כן סימה בכר, אנחנו מדברים עלייך), הן עושות את זה בשיא החוכמה והאלגנטיות.

      לא ברור אם הנשים במשפחת קרדשיאן באמת פמיניסטיות וזה גם לא העניין לטעמי, הרי ידע להגיד לכם כל פרסומאי זוטר שיש שתי דרכים מובטחות למכור דברים: להיות פמיניסטיות - או לעצבן אותן. למרבה השמחה הן הלכו על האפשרות הראשונה (הא לכם גולדסטאר!) ועל הדרך הפכו את תרבות הטראש למוצר צריכה בסיסי בניצוח מושלם של מאמא קריס וריאן סיקרסט, וכרגיל, באלגנטיות חסרת בושה.

      העונה ה-15 של התוכנית תעלה מחר (שישי) בערוץ !E המקומי אחרי תקופה מסקרנת שבה כולן ירדו מהרדאר התקשורתי על רקע מתקפת בייבי בום עוצמתית, קאמבק מפוכח (בינתיים) של סקוט דיסיק שתמיד שמח לקבל קצת זמן מסך במקום ללכת לעבודה אמיתית, ההתמוטטות של קניה ווסט, הבגידה המתוקשרת של טריסטן תומפסון בקלואי, ימים ספורים לפני לידת בתו הבכורה, קיילי הופכת לליהוק מושלם לריאליטי שאולי יותר יצליח לה: "Teen Mom" וקים הציתה דיון מחודש על פונדקאות בלי להתכוון ובעוצמה שגורמת להפגנות בכיכר רבין להיראות כמו סשן "אגדו" בבריכה באילת. מעל הכל מרחף קרע, או כמו שיש לומר - תהום אידיאולוגית - בין קים לאחותה הבכורה קורטני, שדווקא מעדיפה להיות "אישה של בית" אך חוטפת מקל סלפי בגב מבנות המשפחה שטוענות שהיא כבר לא רלוונטית. מה שנקרא - נחיתה רכה על משבר גיל 40. בקיצור, לחיי העונות שעוד יבואו.

      "משפחת קרדישאן" משודרת מדי יום שישי ב-16:00, בערוץ E!

      משפחת קרדשיאן (GettyImages)
      למי קראתם טראש? (צילום: GettyImages)