עוד כששודרה תחת השם "צינור לילה" בערוץ עשר והורכבה מתמהיל פייסבוקי של קואלות מנמנמות ונשים בביקיני, גיא לרר התייחס לתכנית שלו ברצינות תהומית שהתבטאה בהקפדה על תקשורת שוטפת עם הצופים והתנצחות עם כל מי שבחר לבקר אותו. הרצינות של לרר הוכיחה את עצמה כאשר מספר הצופים של התכנית עלה בהדרגה, המתחרים ניסו להקים תשובה הולמת ובסופו של דבר גם הגיעה ההצעה האטרקטיבית לשיבוץ אצל המתחרים מרשת 13. מאז שעבר לרשת, קצת לפני הפיצול, נדמה שלרר ו"הצנרת" מעדיפים לראות בעצמם תכנית תחקירים קלה לצריכה בשעת לילה מאוחרת. אם לשפוט על סמך התכנית ששודרה אתמול - מהלך שבוצע בהצלחה.
לרר ולצדו שי-לי שינדלר מדלגים בתכנית שאורכה בקושי 20 דקות בין רשימה של נושאים שחלקם היו יכולים למלא בקלות זמן אוויר במהדורת החדשות המרכזית. הריאיון עם יושב ראש הקרן החדשה מיקי גיצין, שמתלונן שהוא מוטרד על ידי לא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, היה יכול להפוך גם לכתבה ארוכה יותר שמדברת על ביבי, טראמפ והפייק ניוז. לרר מתקתק את הראיונות האלה כאילו היה דני קושמרו שמדווח מזירת פיגוע - הוא ענייני, חותר למגע ומיד ממשיך הלאה. תזכורת לכך שבסופו של יום עדיין מדובר בתכנית שנוצרה עבור הדור שחי ברשתות החברתיות ופיתח רמת ריכוז אקסטרה קריספית.
דווקא באייטמים קשים באמת כמו שיחה עם ענת דייגי, אם שאיבדה את בנה בגן הילדים בגלל הזנחה של המטפלת ופועלת כיום ליישום חוק הפיקוח, נדמה ש"הצנרת" מוכיחה את נחיצותה. בזמן שמהדורות החדשות מלאות בכל כך הרבה דיווחים על ילדים מתים עד שאנחנו הופכים לקהי חושים, חשוב שנעצור ונשמע זווית אחרת של אותו סיפור. נכון, שיחה עם אם ששכלה את בנה התינוק היא לא בדיוק החומר שהייתם רוצים שישלח אתכם לשנת הלילה שלכם אבל הבה לא נתייפיף - הגלילה הכי זריזה בפיד תחשוף בפניכם מראות קשים יותר.
נקודת החולשה של "הצנרת", לפחות בהתבסס על התכנית ששודרה אתמול, היא שלעיתים היא מעדיפה לשמור על הגישה הריאקציונרית ובמקום לייצר חדשות היא מסקרת אותן. סיפור כמו פרויקט "המשרוקית" בהגשת דליה מזור שמקריאה את השקרים הגסים ביותר של הפוליטיקאים שלנו, הוא משהו שבמערכת התכנית היו צריכים לייצר בעצמם. במהלך כזה יש אפילו היגיון פנימי - אחרי ששמעתם אותם משקרים במצח נחושה במהדורה המרכזית, אנחנו נחשוף את השקרים שלהם במהדורת הלילה. בין השקרים שעלו בפרויקט תוכלו למצוא גם את שרת התרבות והספורט מירי רגב שטוענת שהטיימס סקוור נסגר לראשונה לכבוד עצרת 70 שנה למדינת ישראל בעוד שבמציאות הטיימס סקוור לא נסגר בכלל עבור העצרת אבל נסגר לגמרי לפני 17 שנים בזמן צילומי הסרט "ונילה סקיי".
לפעמים "הצנרת" חוזרת לאזור הנוחות שלה במטרה למלא זמן אוויר. סרטון של רון קופמן צורח על שוטרי תנועה בזמן בדיקת שכרות ("ינשוף") הוא משהו שמספיק לקבל בקבוצות החברים בוואצאפ ולא צריך לבזבז זמן אוויר. לרר נותן כאן קרדיט למערכת של המתחרים מ"גיא פינס" שם אייטם כזה היה מרגיש טבעי. לשמחתנו נדמה שלרר ועורך התכנית, אדם שפיר, יודעים לאן הם רוצים ללכת. הטיזר ששודר לסדרת כתבות בשם "השליחים" שמתעדת את ההתעללות של הגופים החזקים במשק (הבנקים, חברות הביטוח וביטוח לאומי) באזרחים שמבקשים לקבל את הכסף שמגיע להם, היא התשובה הקצבית לכתבות התחקיר כבדות הראש של המהדורה המרכזית שעשויה להפוך את הצופים הצעירים של "הצנרת" לאזרחים רגישים יותר.
כמעט שנה אחרי מתיחת הפנים ושינוי הגוף המשדר ורגע לפני שהוא חוזר לשתף פעולה עם החברים מערוץ עשר, נראה שגיא לרר הצליח להעביר את הבייבי שלו אבולוציה כמעט מושלמת. הלייט נייט שמראה לנו דברים שפספסנו בפיד נשאר מאחור ובמקומו נולדה האחות הגדולה שלו - התכנית שמייצרת את התכנים שתראו בפיד שלכם מחר.