למרות שניסיתי ממש חזק, לא הצלחתי להיזכר מתי שודר כאן לאחרונה "גמר" של תוכנית ריאליטי בלי שהוצמד לו הכינוי "אירוע". למרות הפאתוס, המשדרים האלה הם כמעט תמיד שיעמומון ארוך עם קליימקס קטן. בניגוד להיגיון, איפשהו בטווח שבין גמר "האח הגדול" הראשון לגמר "הישרדות vip", משדרי הגמר הוחלפו ב"אירועי גמר". בשפת הריאליטי "אירוע גמר" הוא המקבילה לאירועים משמעותיים אחרים בהיסטוריה האנושית - נפילת חומת ברלין, חתימת הסכם השלום עם ירדן ועינת שרוף נחנקת מבורקס. רגעים שיגרמו לכם להודות להוא שבמרומים שהביא אתכם לעולם כדי לראות אותם בלייב. והגדת לבנך? אז זה.
מה ששודר אתמול ברשת 13 לא היה סתם "אירוע הגמר" הוא היה "איוונט" או יותר נכון EVENT. כידוע, אותיות אנגליות בקאפס לוק תמיד מותירות רושם עז. כמו כל חתונה בישראל 2018 גם ב"אירוע הגמר" של "האח הגדול" קיבלנו תפריט קומפלט פלוס בר אקטיבי פלוס זמר ים תיכוני אורח. נכון, זה לא אלגנטי, אך מהרגע שהבנתי שהגעתי למקבילה הטלוויזיונית של אולמי "טרויה" באשדוד ושמה שהכי חשוב זה להשאיר סכום יפה במעטפה (הבאתי מיליון שקל, זה טוב?) ולשמח חתן כלה - שחררתי והתחלתי ליהנות. המשדר אתמול היה פאן. פאן טראשי להחריד אבל פאן.
מפה לשם ועוד לפני שהספקנו להצטלם עם ההורים של הכלה (כזכור אנחנו נמצאים באירוע), ראינו את הקליפ שהכינו החברים: הזמרת דקלה מצולמת בתוך הבית כשסביבה הדיירים אורזים את חפציהם ומתכוננים לפינה העתידית שלהם בתכנית של ג'ודי ואלירז. זה היה קליפ יפה ומוזר. לא הבנתי מה פשרו עד שנזכרתי במילים שכתבה דקלה בעצמה: "ואם פרידה אז שיהיה שלום בינינו", אז הבנתי את כוונתו האמיתית של הקליפ: ל"ואם כבר תוכן שיווקי אז שיהיה ל'דה פור'". וואלה? התרגשתי.
ממשיכים בקצב של "יש בלאגן ברחבה תביאו וודקה אסאי!": עוד לפני שהספקתי לשאול את לירון ויצמן על פשר הבחירה במפת השולחן/אפוד קרמי כאאוטפיט (אחרי עונה בה הייתה לבושה מעולה רוב הזמן), כבר קיבלתי שוט ראשון מהשמלה של אביבית. איך אגיד זאת בעדינות? מובן מדוע אבא בר זוהר לא שם לב שהיא עשתה טוסיק בתאילנד. יש לו צרות אחרות על הראש. הסצנה הזאת השתלבה יפה ברגע המביך ביותר בכל גמר, השלב בו מזמינים את מודחי העונה לתפוס את מקומם על הבמה. אני אוהב לשחק עם עצמי משחק משעשע בו אני בודק כמה מהם כבר שכחתי(כולם חוץ מאורלי), והאם יש מישהו שארצה לראות בעונת vip עתידית (שוב, אורלי).
קאט למודחת הראשונה. לסתות ברחבי ישראל נשמטו כאשר מריה יצאה מהבית במקום החמישי. טוב, לא. כמה חמודה שהיא מריה, ככה היא משעממת. אם היה מדובר בטקס האוסקר אז ההדחה של מריה הייתה משודרת בזמן הפרסומת כי באמת חבל על הפילר. אגב, שאוט אאוט לעורכי הווידאו התותחים של "האח" שהצליחו לערוך למריה קליפ פרידה באורך שלוש דקות. שתי דקות יותר ממה שראינו ממנה במהלך העונה.
מירב התחילה את תהליך החזרה בתשובה עוד לפני שהגיעה לבית המשפט של הציבור הרחב ובעת שיצאה מהבית כמודחת הרביעית, היא כבר מלמלה משפטים על כפרה מהמקורות. היה קשה לראות את המבוכה שלה אל מול קליפ הסיכום הלא פשוט שלה. מוצדק אך קשה כמו משפט שדה. לא שונה בהרבה מזה שהיא בעצמה ביצעה באביבית במהלך העונה, אך אפשר לתת לה את הקרדיט על כך שהיא אדם פרטי שאינו מבין טלוויזיה וכן, היא גם קצת חיה בסרט. בדיעבד, קשה לדמיין איך העונה הייתה נראית בלעדיה. חוסר הביטחון שגרם לה להתנהג בפראות הצליח להביא לה לא מעט קולות ועובדה שהיא הגיעה לגמר על חשבון רוב הדיירים בעונה.
אין טעם להסתיר. קיוויתי בכל מאודי שאביבית בר זוהר תצא מהבית כמנצחת הגדולה של העונה. במו שפתיה המודגשות היא הפכה את הווילה המנומנמת בנווה אילן לאי קרבות בפורטנייט.ומה אביבית עשתה בסך הכל? בייביליס ולק ג'ל. הכי בקטנה. למרות שהיא לא יצאה מהבית עם מיליון שקלים, בר זוהר זכתה בעונה הזאת במשהו לא פחות יקר. דימוי ציבורי חדש. נכון, זה כבר לא אותו "האח הגדול" ששודר בערוץ 2 והיה שיחת ברזייה לאומית. ובכל זאת, עבור הקהל של אביבית "האח הגדול" הוא המקום היחיד בישראל בו היא המלכה והם הנתינים.
מה שמדהים בשינוי שהיא עברה, הוא שהמראה הפלסטיקי שלה לא השתנה, הוא אפילו הקצין. אבל מי שהביט עמוק יותר ("לנשמה שלי" כפי שאמרה בחכמה) זכה להכיר אישה חיובית להפליא. מישהי שכאשר החיים נותנים לה נעליים שטוחות היא לוקחת ארבע קופסאות שוקולד השחר, מרוקנת אותן בכפית ובונה לעצמה נעל פלטפורמה. בשונה מהדימוי שנוצר לה, את העיסוק בחיצוניות היא משאירה לשעה בבוקר מול המראה, בשאר הזמן היא מתעניינת עמוקות באנשים סביבה. לא לחינם היא הפכה לדיירת הכי אהובה על הדיירים בבית - היא דאגה להם בצורה אמיתית וכנה. אביבית היא אולי "מאמא" במובן הישן והמיזוגני אבל עם היכולת שלה לנהל את עצמה ואת הסובבים איתה אי אפשר להתווכח. בטוח לא עכשיו.
אליאב שסיים במקום השני הוא ליהוק ריאליטי קלאסי. דייר שמגיע עם תו התקן ממכון התקנים על שם ג'קי מנחם וקותי סבג. אין לי צל של ספק שמדובר במותק של בחור שיהפוך יום אחד לגבר שבגברים. לצערי, מבחינה טלוויזיונית - מעבר לבדיחות מצחיקות פה ושם - הוא היה דייר משעמם מאוד. חוסר המורכבות שלו הוא גם מה שמנע ממנו לזכות במיליון. אותה מורכבות שהעניקה לישראל את הפרס הגדול.
עוד לפני שהסתיימה תעודת הזהות שלו, ישראל כבר סומן כמנצח של העונה. כדמות יש בו כל כך הרבה עם מה לעבוד עד ששאר הדיירים סביבו הרגישו כמו פרופילים מזויפים באינסטגרם. ישראל הוא דייר רב תכליתי - גם סיפור מרתק על חוזר בשאלה שיצא לעולם זר ומנוכר וזכה לכתף קרה מהמשפחה שלו; גם לוחם מגולני שיצא ממסגרת מצ'ואיסטית וגילה את ה"פריטי בוי" התל אביבי הפנימי של; גם ברמן; גם צייר; הוא לא דומה לאף דייר אחר בתולדות האח וזה די מדהים בהתחשב בכמה שהעונה הזאת הייתה דלה בליהוקים חזקים. הדבר הכי טוב שקרה לישראל במהלך העונה הוא ההדחה של בת הזוג, מגי. הלוואי והזוגיות הזאת תתפתח למשהו יפה ובריא אבל בעונה הזאת היא רק גנבה את הפוקוס מהסיפור האישי המרתק שלו.
ישראל ניצח לא רק בזכות הסיפור, הוא ניצח גם בזכות ההתנהלות שלו בתוך הבית. התנהלות שהציגה גבריות ישראלית מודרנית המשלבת בין אגרסיביות לפגיעות והפכה אותו לייצוג מושלם לדרך בה היינו רוצים לחשוב שאנחנו נראים בעיני העולם. צבר 2018. יש בו סתירות מקסימות: הוא קשור למסורת אך בז לה, לוחמני ופשרן, מנפח שרירים ומנענע את האגן. כמה לוחמי גולני היו מספרים בטלוויזיה על כך שהתפרנסו מחשפנות? יש מנצחת נוספת העונה, מישהי שלא קיבלה מיליון שקלים אבל לא הרבה פחות, והיא כמובן לירון ויצמן שהוכיחה שבעונה הבאה היא יכולה ובעיקר צריכה לעשות את זה לגמרי לבד. את הזמן שלה כסייד קיק היא כבר מיצתה.
מי שלא עמד במילתו הוא מנכ"ל "רשת", אבי צבי שדיבר מילים גדולות על עונה ערכית ושונה ממה שהכרנו בקשת. גם ברגעיה המוצלחים, הדבר שהיה הכי חסר לתוכנית השנה הוא אופי משלה. עכשיו, אחרי שהבינו שהם מסוגלים לעמוד באתגר, כדאי שבעונה הבאה "האח הגדול" תדע מה היא רוצה להיות. אחרי שהוכיח שהוא יכול להציל ספינה שוקעת, כדאי שרועי עוז יחזור לתפקיד "האח" גם בעונה הבאה.
ובנימה אישית - במהלך העונה נכתבו כאן לפעמים דברים לא פשוטים (לצד לא מעט מחמאות). זאת הזדמנות להתנצל בפני מי שנפגע, משפחות, מעריצים וגם הדיירים עצמם שאולי השתעממו בהמתנה לגמר. הביקורת שנכתבה כאן, תמיד בהומור ובקריצה, משקפת אך ורק את דעתו המאוד סובייקטיבית של הכתב. עכשיו הגיע הזמן לכבות את האור וללכת לישון.