המסך ירד אמש על אחת התוכניות הצבעוניות, המרגיזות והמשונות על המרקע הישראלי. אחרי שש עונות שהתפרשו על פני זמן בלתי נתפס, חיים הכט נפרד בספיישל חגיגי מ"יצאת צדיק" - תוכנית הדגל שלו, בה פיתח את המניירות שלו לדרגת אמנות והכניס לפולקלור המקומי שלל סצנות מופרכות. על הפרישה הודיע הכט כבר לפני חצי שנה (כעת משודרת בכלל תוכניתו "בין אריזונה לנס ציונה"), אך פרק הספיישל שודר רק עכשיו.
נאמר זאת כך, סאנשיין, בפרק הסיום של התוכנית - העוקבת כזכור, אם מישהו מהקוראים היה במקרה על הירח במשך רוב המילניום הנוכחי, אחרי בעלי מקצוע ובוחנת מול המצלמות האם מדובר בנוכל או באיש ישר (כלומר באיש העושה את עבודתו) - היה כל הטוב והרע שמוזגו בדמותו הטלוויזיונית המשונה של חיים הכט. נפתח בחיובי: כוונותיו של האיש טובות. ככל שהתרשמתי מצפייה בדמותו הטלוויזיונית, הוא גם אינו ציניקן. באמצעות פורמטים שונים, מהם מופרכים יותר, מהם מופרכים פחות, ובעיקר באמצעות "יצאת צדיק", הוא ניסה לעודד חברה חיובית יותר. ככל ש"יצאת צדיק" בעייתית מבחינת המסרים העקיפים שהיא משדרת, הליבה שלה באנשים שלא בהכרח מגיעים לטלוויזיה ובבעיות אמיתיות שבדרך כלל לא מגיעות לטלוויזיה.
תנו לסאנשיין יד: המורשת של "יצאת צדיק" חלחלה עמוק לדנ"א הישראלי
3.10.2018 / 7:54