פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מרוב בוז, "גב האומה" מספרת בדיחות שעדיף לוותר עליהן

      סאטירה צריכה להיות חכמה, ותפקידה הוא לחשוף החזקים בעליבותם - ולא להטיל רפש בצעקנות. למרות שלצוות "גב האומה" (ערוץ עשר) יש זכויות רבות על תקיעת סיכות בבלונים הנפוחים של הפוליטיקה הישראלית, הבוז שלה הוביל אותה לספר בדיחות סרות טעם

      ליאור שליין גב האומה (צילום מסך)
      ליאור שליין (צילום מסך)

      "גב האומה" חזרה, ובאמת שלא חסרים לה חומרי גלם: המציאות הישראלית היא אבסורד, הזלזול בציבור הוא עצום. לא צריך לחפש לאן לכוון את החצים. היה ברור מהרגעים הראשונים של התכנית שחברי הפאנל (או הכותבים שלהם) - רותם אבוהב, רועי בר נתן, אורנה בנאי, עידו רוזנבלום וליאור שליין כמובן - באו עם עודף מוטיבציה. קשה להאשים אותם. המטרות באמת קלות ומתבקשות, אבל "גב האומה" הצליחה בכל זאת לפספס אותן.

      סאטירה צריכה להיות חכמה, ותפקידה הוא לחשוף את החזקים בעליבותם - ולא להטיל רפש בצעקנות. היו אתמול ב"גב האומה" לא מעט בדיחות טובות. פאנל השאלות לנתניהו בחוג התנ"ך הוליד כמה בדיחות משובחות, וכך גם מונולוג הסיום (ועל כל בהמשך). אבל היו גם בדיחות רבות שגרמו לי (ואני יכול להניח שלא רק לי) להתכווץ: אני לא רוצה לשמוע על בדיקת הקולונוסקופיה שנמנעת כי לשון של מישהו תחובה עמוק בישבן אחר, ולא רמיזות שמגחכות על התאבדות המונית. זה לא מצחיק בכלל, ולא פעם - זה חסר טעם, מרגיז ומאכזב, ללא קשר לדעה הפוליטית על מושא הבדיחה.

      למרבה הצער, זהו המקום התודעתי שאליו הגיעה "גב האומה" בעונותיה האחרונות: מעין ניהיליזם משועשע אך מיואש, שככל שהוא מבקר את החברה - ספק אם הוא רגיש אליה באמת. אמנם, עומדות לחבורה הזאת הרבה זכויות על המוכנות לתקוע סיכות בבלונים המנופחים של הפוליטיקה הישראלית ולהצביע על האלימות, השקרים והציניות שבה משסעים בינינו. התופעות שהיא מבקרת, גם אלו שהיא ביקרה אמש, ראויות לבוז - אלא שבחסות ההתנגדות לפוליטיקלי קורקט הבדיחות חורגות מהמטרות, כשהזעם מופנה לציבורים שלמים או סתם עמוק מתחת לחגורה, בטעם רע.

      ליאור שליין גב האומה (צילום מסך)
      אורנה בנאי ב'גב האומה' (צילום מסך)

      דוגמה לבדיחה מזיקה (עדינה, היו גרועות ממנה): "הבעיה בבצורת היא לא הכנרת שמתכווצת אלא טבריה שמתרחבת" - זה מדהים איך בדיחה סתמית כל כך יכולה להביע כל כך הרבה בוז, ועוד על חשבון מי. העובדה שהבוז של "גב האומה" הוא "אובייקטיבי" - כלומר: מופנה לכל פלח של החברה הישראלית, ימין, שמאל, חרדים, ערבים, תל אביבים וכו' - לא מקלה בכלל (סאטיריקן לא צריך להיות אובייקטיבי ממילא), היא רק מעיקה יותר.

      במונולוג שלו תקף שליין את הנאומים של יאיר לפיד, בטענה שהוא גורו שלא אומר דבר. אכן, הסיסמאות שמפריח לפיד הן ניו אייג' חלול. שליין יודע ללא ספק לרסק מנטרות של פוליטיקאים, וגם הפעם הוא לא אכזב כששחט את ההטפות של המועמד לראשות הממשלה. אלא שלא בטוח שהניהיליזם המיואש של "גב האומה" עדיף מהסיסמאות הריקות של לפיד. מהאחרון אולי עוד יש מי שמשתכנע לקחת אחריות על המקום הזה ולפעול כדי להפוך אותו לטוב יותר (באיזו דרך או שלא זו כבר שאלה אחרת). "גב האומה" כבר ויתרה על זה.