אם יש משהו שחייבים לברך עליו ביחס לתוכניות ריאליטי בישול (ואין המון על מה), זה מעבר הפוקוס ממנות עיקריות למאפים ומתוקים. כולם אוהבים מתוק: זה בסיס משותף להרגשה טובה, לשמחה, לשיחה. קשה להעביר באופן טלוויזיוני את משמעותם של עלים ותבלינים בתוך תבשיל משוכלל, אבל כולם מבינים איך מרגיש קרואסון משובח. חשוב יותר: כשאתם מדליקים את הטלוויזיה אחרי יום נוראי בעבודה, ישמח אתכם לקבל משהו מתוק על המרקע. המתוק הוא האסקפיזם האולטימטיבי, ההתעלמות המוחלטת מהעששת ורמות הסוכר, וכמובן מהמציאות. אם אין לחם, לפחות נאכל עוגות.
כל מי שמחפש את שוגרמן ימצא אותו בעונה הנוכחית של "משחקי השף" (רשת 13), המוקדשת לקונדיטוריה. השאלה היא האם יש ל"משחקי השף" משהו להציע מעבר לזה, ואולי, אם נרחיב את היריעה, אם יש לז'אנר הטלוויזיוני של ריאליטי בישול מה לתת עוד אחרי כל כך הרבה עונות וגרסאות ושכלולים, או האם יש עוד משהו מרגש בריאליטי תחרותי כלשהו בישראל למעלה מ-15 שנה מאז ניצנים. על פי החיוורון, יכול להיות שלא.