בית משפט השלום בירושלים קבע אמש תקדים: הוא פסק כי ג'סטין סאקס ונדיה אבו-שנאב, פעילות החרם הניו זילנדיות שהביאו לביטול של ההופעה של לורד בארץ ,יידרשו לשלם פיצויים של 45 אלף שקל לשלוש נערות ישראליות. מדובר במעריצות של הזמרת, שתבעו אותן על עוגמת הנפש שנגרמה להן מגילוי הדעת המשותף של השתיים, שגרם למוזיקאית להדיר את רגליה מישראל.
ההחלטה מרחיקת הלכת היא פסק דין תקדימי, המפעיל לראשונה את חוק החרם שמשית אחריות על מי שקורא לחרם על ישראל. עורכת הדין שייצגה את שלוש התובעות טענה בהתלהבות כי שלוש הניו זילנדיות ייאלצו לשלם את הפיצויים לאור אמנה הדדית בין מדינתן לישראל, אך כעת מתברר שהתמונה קצת מסובכת יותר.
השתיים פרסמו תגובה נרחבת ב-The Spinoff, האתר הניו זילנדי בו מלכתחילה פרסמו את גילוי הדעת שקרא לזמרת לבטל את ההופעה בישראל, והצהירו כך:
"אסור לשכוח שהמכתב שלנו לא היה הסיבה היחידה לביטול. אנחנו בסך הכל חלק קטן מתנועה הולכת וגדלה. צריך גם לתת את הקרדיט ללורד עצמה, כל כך שגילתה הגינות אנושית בסיסית, לכל אדם שהצטרף לקריאה של ה-BDS וכמובן גם לפלסטינים שנאבקים למען שיוויון וצדק.
"אין לנו שום כוונה לשלם. קיבלנו חוות דעת משפטית ברורה לפיה לישראל אין את הזכות לנטר דעות פוליטיות של אנשים ברחבי העולם. מדובר כאן במשפט ראווה שמטרתו היחידה היא להרתיע את המבקרים של ישראל".
"מאז שכתבנו את המכתב, מצב זכויות האדם בישראל ובפלסטין רק החמיר. מאות מפגינים לא חמושים נהרגו בעזה, וישראל העבירה חוק לאום חדש השולל מאזרחים רבים את הזכויות שלהם. למרות ההתפתחויות האלה, בית המשפט פוסק נגדנו ולא נגד ישראל. זו המחשה נוספת לשחצנות של מדינת ישראל, ועוד הוכחה לכמה היא בזה לזכויות אדם ולדמוקרטיה.
"בשעות האחרונות, קיבלנו כמות מדהימה של הצעות לתמיכה כספית. אך כיוון שממילא לא נשלם את הפיצויים, נשמח להשתמש בכסף ובמודעות סביבנו כדי לגייס תמיכה לארגון הבריאות הנפשית בעזה, המסייע למשפחות הלומות קרב".
בהמשך לדבריהן של השתיים, דוברות משרד המשפטים הניו זילנדי מסרה אף היא כי גם אם אמנות קיימות, הפעלתן אינה אוטומטית - "במקרים כאלה, בתי המשפט שלנו נדרשים להכריע, על בסיס של כל מקרה לגופו".
אלכסנדר גילספי, פרופסור למשפטים ניו זילנדי, אישר בריאיון לרדיו הניו זילנדי כי מבחינה משפטית, השתיים אכן לא מחויבות בהכרח לשלם את הפיצויים והוסיף - "זה בכלל לא עניין משפטי, זה תיאטרון פוליטי. בית משפט בישראל מנסה לקבוע תקדים שתהיה לו משמעות פוליטית. הם מנסים ליצור מצב שאנשים, ולא משנה מאיזה מדינה, יפחדו להביע ביקורת נגד ישראל".
גם משפטן נוסף, אנדרו גדיס, מסר לתקשורת הבינלאומית דברים דומים - "כיוון שהנתבעות לא היו בישראל כשכתבו את המאמר, בית המשפט הניו זילנדי לא יקבל בהכרח את ההחלטה הישראלית בנושא".
כפי שקרה בזמנו עם הודעת הביטול של לורד, גם פסק הדין התקדימי בעניינה עשה כותרות בעולם, והפרשה מסוקרת באתרים מובילים. התגובות, כצפוי, הן שהפסיקה הישראלית העמידה את המדינה באור נלעג, ולעומת זאת הפכה את שתי הפעילות הניו זילנדיות לגיבורות. בין השאר נכתב "מדינת ישראל נגד שתי צעירות שכתבו מכתב למוזיקאית"; "ישראל צריכה לחשוב פחות על לתבוע אנשים שקראו לחרם, ויותר על למה עשו זאת מלכתחילה"; "צעד אבסורדי, ישראל מנוהלת בידי ליצנים" וכיוצא בכך.
