בפתח "מה נסגר" מופיעה השקופית הקבועה האומרת כי מדובר בתוכנית הומור וסאטירה וכי אין לייחס לה משמעות מעבר לכך, אבל דווקא יש לה משמעות מעבר לכך: בשיאה, התוכנית המלקטת פיסות קטנות של איוולת, חוסר טאקט וסתם מבוכה, היא תוכנית חשובה מאין כמותה וכלי ביקורת הכרחי השם ללעג דבר הראוי לו באמת: זלזול באינטליגנציה של הצופים.
אנשי תקשורת העומדים יום יום לפני המצלמות מועדים לפעמים וזה בסדר גמור. גם עיתונאים הם בני אדם, וגם פליטת פה של עיתונאים ותיקים או בלבול באולפן חדשות מקצועני לא אמורים להעלות יותר מאשר גיחוך (ומדי פעם קצת כעס) - וגם זה בסדר. מגוון החומרים של "מה נסגר" כולל בעיקר את המקרים שבהן המערכות נחשפות במערומיהן בחוסר ריכוז מדהים ובשיקול דעת לקוי, מגישים משתפים את העולם ללא פילטרים בהבלים. אירועים שאין דרך לתאר אותם מלבד חובבנות ואפיזודות שבהן הזלזול בצופה הוא עמוק ומושרש (וכן, לפעמים גם סתם במקרים שבהם אנשים מהיישוב אומרים שטויות מוחלטות בטלוויזיה בצורה מצחיקה).
גם בביתם החדש בכאן 11, נועצים רועי בר נתן וצוותו סיכה ענקית בבלון המנופח של ההפקות האלה, ומזכירים שיחסית למקצוע כל כך פרפקציוניסטי - נעשות לא מעט טעויות לאורך הדרך. "מה נסגר" מביטה בעיניים של ערוצי השידור ומזכירה להם שיש בידיהם משאב רב ערך, ושהם נושאים באחריות לגביו. לכל הרוחות, יש אנשים שנאלצים לצפות בקשקושים שאנשים מוציאים מהפה בפני כל עם ישראל.
הדובדבן שבקצפת הוא דווקא הפינות (הקבועות או שלא): "פינת הסצנה האמינה", שגוללה ריב בלתי ייאמן מאופרת סבון כלשהי, ובעיקר "מה שווה הארכיון אם אנחנו לא שולטים בו" - פינה הכוללת חומרים מופרכים גם מעברה המפואר של רשות השידור, והנה, גם בשמה היא אצבע כל כך מדויקת בעין, פארודיה על הערוץ המארח - אבל גם על המאבק להחשיך אותו.
הבעיה היחידה שלי עם "מה נסגר" היא שלפעמים היא יורדת נמוך מדי מתחת לחגורה, והרי המטרות קלות מאין כמותן. אבל הבעיה איננה דווקא אייל ברקוביץ' או פנינה רוזנבלום, מיכל צפיר או פאולה וליאון - אלא המערכות והשיטות שבמסגרתן הם פועלים. דווקא מתוכנית שרגישה כל כך לפליטות פה, אפשר לצפות שהביקורת לא תהיה חסרת טקט בעצמה, בטח כשגאון קומי כמו בר נתן אחראי על ההגשה.
בקטנה
הבוקר אמנם הביא עמו צפירת הרגעה, אבל לרגעים מתוחים נדמה היה אתמול בערב שהולכים לעוד סבב של עימות. אנשי "חדשות 10", שעתידם עדיין לוט בערפל, לא התבלבלו והחליטו לשדר את מהדורת החדשות מבאר שבע - כלומר: מהעמדה האזרחית ולא רק מהזווית הצבאית שעל הגדר. זאת, לאחר שבשנה האחרונה יצאו שם מדי פעם ופעם גם לערים אחרות. כשעתידה של החברה עומד על הכף, כדאי לזכור שזאת לא רק חברת חדשות מצוינת, אלא כזו שאכפת לה ממושאי הסיקור שלה.