עולם כמנהגו: בתחילת השנה, הוצבה תכנית התחקירים "המערכת" בהגשת מיקי חיימוביץ' ברשת 13 באותו ערב מול תכנית הריאליטי "חתונה ממבט ראשון" בקשת 12, שאחד ממשתתפיה היה תומר אביטל. באופן לא מפתיע, הריאליטי ריסק את תכנית התחקירים. הערב (חמישי) שוב תוצב בפריים טיים של רשת תכנית תחקירים, "הרשת החברתית" שאחד ממגישיה הוא תומר אביטל, ראש בראש מול ריאליטי אחר של קשת, "MKR המטבח המנצח". סביר להניח שריאליטי הבישול יאכל את תכנית התחקירים בלי מלח. אביטל אמנם עובר מהצד המנצח ברייטינג לצד שיובס, אבל מלבד נתוני ועדת המדרוג מדובר בניצחון עבורו ועבור רשת. מבחינת אביטל זה הישג כי המקום הטבעי לו הוא העיתונאי והפעיל החברתי ולא מתמודד הריאליטי. מבחינת רשת זהו צעד אמיץ ומעורר הערכה לשבץ בפריים טיים תכנית תחקירים בהובלת שלושה עיתונאים אקטיביסטים שאינם מוכרים לקהל הרחב.
"הרשת החברתית", שמוגדרת גם כתכנית דוקו אקטיביסטית, מעלה על המוקד גופים גדולים בישראל כמו המשטרה, משרד הפנים, ביטוח לאומי וההוצאה לפועל, תוך שאיפה לשנות את השיטה הבירוקרטית שמתעמרת באזרחים. לצד אביטל מגישים אותה אור-לי בר לב וערן הילדסהיים, שלושה עיתונאים עצמאיים ופעילים חברתיים. שמות מכובדים מאוד עומדים גם מאחורי הקלעים: לירן עצמור עורך ראשי ואבנר הופשטיין עורך. התכנית מציפה פניות שהגיעו דרך הרשתות החברתיות, בהם מטפלים המגישים, תוך מטרה להגיע לדיאלוג נוקב וישיר עם המנכ"לים של המשרדים והמוסדות בהם התכנית תעסוק, ודרישה לתיקון המצב הקיים.
"זה מה שנקרא 'עיתונות פתרונות'", אומר אביטל. "זה ז'אנר של עיתונות שלא רק מצביעה על בעיות, אלא עושה הכל כדי לפתור אותן ולהעלות אותן למרכז הבמה כך שהן לא יישארו כאייטם שגורם לאנשים רק לצקצק בלשון ולעבור הלאה. ניקח את המקרים הקשים, נבדוק איך הם השפיעו על הציבור, וננסה ללכת למנכ"לים ולשרים וללוות את התהליך של התיקון. הקטע של הפתרונות נותן את הערך המוסף".
הגבול בין היותך בלוגר פוליטי להיותך אקטיביסט לא מטושטש מדי אצלך? מה ההבדל בין הבלוגר לאקטיביסט? האם אינך מחויב לכללי העיתונות, ויכול לכתוב ולעשות מה שאתה רוצה?
"זאת שאלה מעולה, שאני שואל את עצמי כל הזמן. אחד הדברים שעוזרים לי, כשאני מסתכל סביב, נגיד בטוויטר, אני רואה את העיתונאים האחרים ומבחין שכולם פחות או יותר כמוני. אתה כבר לא רואה עיתונאי שאך ורק כותב 'אתמול עבר חוק איקס'. אתה רואה את כל העיתונאים המוכרים תמיד מוסיפים את חוות הדעת של עצמם. כך שאני לא כזה מקורי וחדשן, בסוף כולם ככה. אני פשוט לוקח את זה עוד כמה רמות. העידן של היום הוא מות האובייקטיביות. עזבתי את זה לפני ארבע שנים, כי הרגשתי שאני יכול להשפיע יותר אם אני אשכרה אטשטש את התחומים ואגיד יש כמה דברים שמצאתי בתחקירים שלי שהם לא בסדר, ואף אחד אחר לא מרים את הכפפה, ומה שמחבר את כולם זה חוסר השקיפות במנגנון השלטוני. כן, הלכתי בכל הכוח גם לכיוון של להגיד מה צריך לעשות, ולא רק להגיד שמשהו לא בסדר. ובינתיים זה עובד בסדר".
קיבלתם חופש עיתונאי מוחלט מרשת 13?
"קיבלנו חופש מוחלט, במסגרת המנדט של התכנית להתעסק רק במשרדי ממשלה ויחידות ציבוריות. אנחנו מקווים שכשתהיה עונה שניה נתעסק בעוד נושאים, כמו הבנקים. אבל בתוך המנדט שהיה לנו לא יתערבו לנו בכלום. בתחילת הדרך, כשישבנו לשיחה עם מנכ"ל רשת, אבי צבי, זה היה מטורף. באנו בקטע של - או שנותנים לנו חופש עיתונאי מוחלט, או שאנחנו פשוט מוותרים על זה. ישבנו איתו במשך שעה וחצי, דיברנו בטונים די גבוהים, אני על שקיפות, ערן על בנקים ואור-לי על מתווה הגז, ולא הייתה ממש הסכמה. אמרנו לעצמנו, זה אבוד, הוא הולך להעיף אותנו, אנחנו יותר מדי אקטיביסטים. למשל, אני אמרתי בישיבה, שאסור לוותר על השקיפות ולא צריך לוותר לח"כים, ואבי אומר: 'תקשיב, אתה חושב שכולם מושחתים, זה ממש לא ככה, זה הרבה יותר מורכב מזה'. אתה מבין, זה לא שהוא אמר לשלושתנו: אני חולה על הפעילות שלכם, ובואו קחו תכנית. היו ויכוחים ובגלל זה חשבנו שרשת לא יקחו אותנו. ולהפתעתנו, אחרי ויכוחים של שעה וחצי, אבי צבי אומר: טוב, יאללה, ברוכים הבאים לרשת! איזה כיף הולך להיות!".
אביטל בן ה-35 הוא עיתונאי עצמאי מוערך ורב הישגים, המסקר את הכנסת והשלטון, ומקים "שקוף", כלי תקשורת עצמאי בו תומכים כיום 1,500 איש מדי חודש בהוראת קבע. בין תחקיריו הבולטים: הוצאות המעון המופרזות של ראש הממשלה שהובילו לחקירה פלילית; תקציב הגלידה של ראש הממשלה; פרשת תרומות הארגון "נוצרים מאוחדים למען ישראל" לתנועת "אם תרצו" כאשר הסוכנות היהודית משמשת כצינור להעברת הכספים בניגוד לנהלים שלה עצמה; סדרת התחקירים על השלמות ההכנסה של העוזרים הפרלמנטרים, שהובילה לביטול האפשרות לפצל משרות ליועצים פרלמנטריים ולאפשר להם לעבוד במקביל כלוביסטים; וחשיפת ניגוד העניינים של ח"כ מיקי זוהר בחשד לקידום אינטרסים אישיים בבנייה בקרית גת. לתומר עשרות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות. בנוסף, הוא מרצה ומלמד סדנאות כתיבה ואקטיביזם.
עם כל הרזומה המכובד שלך, מה שהציבור הרחב זוכר יותר מכל הוא השתתפותך ב"חתונה ממבט ראשון". מה עיתונאי רציני כמוך חיפש בתכנית ריאליטי שידוכים? מה יצא לך מזה?
"שמע, אני באמת האמנתי בזה. שכנעו אותי. זה נשמע לי מגניב. לא קיבלתי שקל על זה. מה יצא לי מזה? אני עדיין תוהה. האמת שכן יצאו דברים מגניבים. הייתי עכשיו במסע ב'קראוון השקיפות'. הלכנו לרשויות הכי מושחתות, נפגשנו עם תושבים ועם ראש העיר. אתה מבין שהרוב המוחלט בפריפריה זיהה אותי בגלל 'חתונה ממבט ראשון'. ואז הם באו ושאלו אותי 'אתה עדיין עם יעל?'. אני עונה, ואז הם אומרים: 'תקשיב, אם אתה כבר פה, המועמד כאן לא שקוף, תשאלו אותו למה הוא לא חושף את ההצבעות שלו', וכולי. אז ברמה הזאת זה כן עזר. לחוגי בית הרבה יותר אנשים באים ומקשיבים. אז ברמה הזאת זה כן עזר לי שמזהים אותי כ'ההוא שיצא עם זאתי עם הקעקועים', ככה הם קוראים לי. יש לזה יתרונות ויש גם חסרונות. אבל אני שלם עם זה שעשיתי את זה. בסוף אני בנאדם, לא רק עיתונאי ולא רק אקטיביסט, אני בנאדם שבחר ללכת לשם כי זה נשמע לו כיף ומגניב, ולא רציתי להימנע מזה בגלל מה שאנשים אחרים יחשבו. גם באמת חשבתי שיש לזה סיכוי להצליח, באמת באמת האמנתי בזה, אמרו לי ארבעה מומחים הכי טובים בארץ יושבים ומוצאים לך את בת הזוג האידיאלית. כן, תשמע, נפלתי גם בפח הזה של 'זה לא ריאליטי, זה דוקו'".
אז לטובת תושבי הפריפריה הסקרנים: האם אתה נמצא עכשיו בזוגיות?
"לא. אני יוצא עם בנות, ולא במערכת יחסים רצינית עכשיו. בדיוק מחקתי אפליקציות היכרות נוראיות".
אני מניח שלא קל להיות עיתונאי עצמאי כמוך. עד כמה מתישה הרדיפה אחרי הכסף?
"ברור שהרדיפה אחרי הכסף מתישה, אבל יש לי סיפוק מטורף ואנחנו יוצרים משהו חדש. הקמנו את 'שקוף', הציבור הסכים לממן אותנו! יש לנו כיום יציבות מרשימה עם 1,500 איש שתומכים בהוראות קבע. אנחנו חמישה עובדים בשכר, שאותה משלם במאה אחוז הציבור, בלי פרסומות. ויש לנו חופש טהור לגמרי. אנחנו קובעים את האג'נדה. אף אחד לא יכול להגיד לא לכתבה שאני רוצה לעשות. הסיכוי שמאות תומכים כספיים יעזבו הרבה יותר נמוך מהסיכוי שמפרסם אחד יגיד 'אני מפסיק לעשות קמפיין' ואז מפטרים".
האם מהיותך עיתונאי עצמאי אתה סופג יותר איומים והפחדות?
"כן. שמע, אבל זה שונה. מאיימים עליי אנשים רבי עוצמה, שעדיין חיים בעידן הישן, לאחר שראו כתבה. הם מתקשרים ומנסים להבין מי מעלינו כדי להוריד אותה. אבל אין אף אחד מעליי. אז אני אומר להם: זה אנחנו. זהו. ואז הם ישלחו את המכתב הקבוע של עורך הדין שכבר לא מפחיד אותי. כי יש לנו גם עורכי דין פרו בונו כמו אילן יונש. אחד מנסיונות ההפחדה היה מצד חבר כנסת מיקי זוהר, ששלח לנו מכתבי הפחדה שהוא הולך לתבוע אותנו על כך שהתעסקנו בנכסים שלו ובניגוד העניינים שלו. תביעות השתקה לא מפחידות אותנו".
למה פרויקט "100 ימים של שקיפות", שהקמת במהלך צוק איתן, לא עוסק גם בשקיפות לגבי פעילות צה"ל בגדה?
"פעילות צה"ל, נושאים ביטחוניים וענייני התנחלויות הם סופר חשובים. אבל אין לי שום ערך מוסף לתת שם, יש אינסוף עיתונאים שמבינים יותר טוב ממני בזה. המנדט שלי ומה שאני מקצוען בו זה הכנסת והשלטון. זה גם מה שיכול להביא ציבור רחב לתמוך בסוגיה הזאת. כי כולם רוצים שלטון נקי".
בתחילת הפרק הראשון ב"הרשת החברתית", שעוסק במשטרה, מוזכר הנאום של רוני אלשיך עם מינויו כמפכ"ל, שבו התחייב "לתת שירות לאזרח, להיות שם בשבילו". מהבדיקה שלכם בנושא, האם המפכ"ל עמד במילתו?
"לדעתי המפכ"ל שכח אותנו. אמנם הפרופיל של המשטרה היה מאוד גבוה בנושאים של שחיתות, שזה חשוב, למרות שגם בזה הם מצליחים לירות לעצמם ברגל בכל תנועה אפשרית. אבל בסוגיות של האזרח הקטן הוא בא מול שוקת שבורה. ישבתי בכמה תחנות משטרה עם אדם שמתלונן, מעבירים אותו מחדר לחדר, בסוף הוא שואל איך הוא מתעדכן, ואומרים לו 'תשלח פקס'. זה פשוט מטורף שב-2018 המשטרה, שיש לה תקציב אדיר, היא עדיין גוף מסורבל שלא עושה את הדבר הכי בסיסי שהוא אמור לעשות: לגרום לנו להרגיש בטוחים ושקטים. הלוואי והפרק הזה היה מסתכל טוב יותר".
כבלוגר פוליטי, על רקע השחיתויות השלטוניות, האם אתה יותר אופטימי או יותר פסימי?
"מה שעושה אותי פסימי זה הנורמות כאן. שיש ממצאים נגדך ואתה ממשיך לכהן. העובדה שנתניהו לא הועמד לדין יצרה כל כך הרבה נזק, משום שהציבור יושב ורואה איך בכיר, מקבל ההחלטות מספר אחת, שכבר הודה בכמה דברים נוראיים - למשל שקיבל במתנות בשווי בלתי נתפס מטייקונים שהוא עזר להם, וכולם שמעו את השיחות שלו עם המו"ל של ידיעות אחרונות - העובדה שעדיין לא קרה כלום זה נזק אדיר לאמון הציבור ברשויות, זה תרם לכל הפילוג שגם ככה קיים בין ימין ושמאל. הרי תומכי נתניהו התחילו לפקפק באמינות הממצאים ובשומרי הסוף, והשמאל מפקפק במנהיגים. זה מאוד מצער. לעומת זאת, מה שגורם לי להיות אופטימי הוא שהיום יש יותר שקיפות מאי פעם. יש נגיד 30 ח"כים שחשפו את היומן שלהם, חצי מהח"כים חשפו את הנכסים שלהם. זה הרבה יותר לגיטימי לשאול עם מי נפגשת, איך נולד החוק הזה ומי ירוויח ממנו. וזה עושה אותו אופטימי מאוד".
תכניות הסאטירה והרשתות החברתיות חגגו על חשיפת תקציב גלידות נתניהו שלך. עוררת נחשול של דאחקות.
"הדבר הכי מגניב קרה יומיים אחרי הפרסום הזה. באותה גלידרייה היו תורים ארוכים ואנשים ביקשו את 'הגלידה של ביבי'. מי היה מאמין. חשבתי לבקש אחוזים".