זולגות הדמעות מעצמן: "לבדיתי" הוא דיוקן רגיש ויפהפה של מרים ילן שטקליס

סרטו של ראובן ברודסקי (שבת, כאן 11, 22:00) מכניס את משוררת הילדים האהובה לעולם קסום של בובות וסוכריות - עולם של ילדים שכה היטיבה לברוא בשיריה. למרות עיסוק מעניין בכמה פרשות פיקנטיות כמו הקשר יוצא הדופן עם שמוליק קראוס, חבל שהוא נמנע מנבירה מעמיקה ביצירתה

נדב מנוחין
02/11/2018
צילום מסך

אחד הזיכרונות הראשונים המובאים בסרט "לבדיתי", העוקב אחרי דמותה של ילן שטקליס במסגרת מיזם "העבריים", מתאר את משוררת הילדים האהובה כמי שילדים דווקא פחדו ממנה: אחת הנשים שהכירו אותה מספרת כי ילן שטקליס, שלא היו לה ילדים משלה, נהגה להזמין לביתה ילדים ולהציע להם סוכריות. הם נהגו להתקרב, לקחת לעצמם סוכריה - ולהימלט על נפשם מהאישה הערירית, שנראתה להם קצת כמו מכשפה.

סביב הדימוי קורע הלב הזה, של היוצרת שדורות של ילדים גדלו על שיריה וסיפוריה אך זכתה למעט אהבה מהם במציאות, בחר הבמאי ראובן ברודסקי בגישה מרתקת לעיצובו של הסרט: הוא מיעט בתמונות וקטעי ארכיון, ואילו את דמותה של ילן-שטקליס, כמו גם של מספר דמויות נוספות בחייה, הוא עיצב כבובות. לצידה של הבובה ילן-שטקליס, מונחת קערה עם "סוכריות", שעטיפותיהן מעוצבות בסגנון מיושן במתכוון - ועליהן כתובים שמות שיריה הידועים ושנת כתיבתם.

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון הטבעי לכאב הברכיים קרוב מתמיד - עם החזר מקופ"ח

מוגש מטעם אפוסתרפיה
דורות של ילדים גדלו על שיריה. מרים ילן שטקליס, מימין, עם צדי צרפתי(צילום: צילום מסך, צילום מסך)

כך, ברודסקי בונה מין עולם ביניים אגדי ומדומיין, שבו יכולה דמותה של ילן שטקליס להיכנס לעולם הילדים שכה היטיבה לברוא, ושם לזכות באהבה שכה חסרה לה. זהו המימד הנוגע ללב ביותר בסרט, שמכיל כל כך הרבה שברונות לב אחרים: האם שמתה עליה בילדותה, הבעל שנטש, והרבה אנשים אחרים שאימצה אל לבה - ולאט לאט נעלמו מחייה. שברונות הלב האלה מצאו את דרכם גם לשירים ולסיפורים שכתבה, אם זה "מיכאל" או "הבובה זהבה".

במקביל לרגעים היפים המתמקדים באותן בובות עצובות על רקע הקראת היצירות הנצחיות של ילן-שטקליס, הסרט סוקר בקצרה את תחנות חייה של המשוררת והסופרת, ומדגיש כמה פרשות פיקנטיות, שהבולטת ביניהן היא מערכת היחסים המפתיעה שהייתה לה עם המוזיקאי שמוליק קראוס, בה השניים אימצו זה את זו כמשפחה. גם רוב הדמויות האחרות המרואיינות בסרט שותפות לאותו סוג של מפגשים: עוזרת בית שבאה לעבוד בביתה ונשארה חברה קרובה או נערות שכתבו לה והוזמנו להיפגש איתה, ונשארו בקשר. גם חלקם עזב ונמוג באיזה שלב.

עולם ביניים אגדי ומדומיין(צילום: מערכת וואלה! NEWS, צילום מסך)

עם זאת, במקביל לשיחות ולדימויים היפים והמרגשים, הסרט לא נובר לעומק בשיריה האייקוניים, לבד משילובם במהלך הכללי. כך, אפילו "דני גיבור", שירה המוכר ביותר - ואולי שיר הילדים המוכר ביותר בעברית - לא זוכה לדיון מתבקש. אף שמדובר בסרט ביוגרפי, כשהוא נמנע מעיסוק ביצירות עצמן מורגשת החמצה. הסרט גם נעדר בחינה מקיפה של מכלול יצירתה של ילן שטקליס או סקירה של הישגיה - נניח, כמה ספרים או שירים פרסמה וכמה משיריה הולחנו, ונגמר באופן סתמי למדי עם משפט בודד על אחרית ימיה. זה מצער שדיוקן כל כך יפה ורגיש של מסכת חיים כל כך עצובה, מסתיים לו בלי סיכום מנחם כמו שהיו שיריה.

הסרט "לבדיתי" ישודר מחר, שבת, בשעה 22:00, בערוץ כאן 11

  • מרים ילן שטקליס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully