לאחר דיון סוער, אושר בקריאה ראשונה התיקון לחוק התרבות והאמנות, המכונה "חוק הנאמנות בתרבות", ברוב של 55 חברי כנסת שתמכו מול 44 שהתנגדו. החוק אמור להסמיך את שרת התרבות לשלול או להפחית תקציבי תמיכה ממשלתיים ממוסדות תרבות. לפי הצעת החוק, ישנן חמש עילות לשלילת תקציב ציבורי ממוסד אמנותי: שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור; תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור; ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בדגל המדינה או סמל המדינה. לפי המצב החוקי כיום, סמכות שלילת התקציבים נתונה בידי שר האוצר, והצעת החוק מעבירה את הסמכות לשר התרבות.
במהלך הדיון הסבירה השרה רגב את חשיבות החוק: "אסור לתרגם את חופש הביטוי והיצירה ב"תרגום חופשי" - לחופש ההסתה ולמתן צ'ופר ופרסי עידוד לחותרים תחת עצם קיומנו. חברות וחברים, אל תתנו לאיש לבלבל אתכם עם המנטרה של 'פגיעה אנושה בחופש הביטוי' כדי לבלום את החוק הצודק והראוי שלפנינו. אין כאן כל פגיעה בחופש הביטוי והיצירה. אין כאן כל כוונה לסתום פיות או למנוע ביקורת".
במהלך הדיון פרצה מהומה כשבמהלכה קרא ח"כ אורן חזן (ליכוד) את ח"כ אילן גילאון "חצי בן אדם". זה קרא לאחר שגילאון אמר בנאומו: "אני לא כועס על השרה רגב שלא קראה את צ'כוב". חזן קרא לעברו: "אתה קראת ואין לך דרך ארץ אז מה אתה רוצה?. בתגובה ענה גילאון מעל הדוכן: "עלייך אני הייתי אומר 'אתה הגולם מפראג', אבל הוא הקדים את תקופתך". בתגובה ענה חזן: "אם לא היית חצי בן אדם הייתי עונה לך".
בעקבות חילופי הדברים התעוררה סערה. ח"כ חיליק בר (המחנה הציוני) התרעם על ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) שניהל את הישיבה ותהה: "איך אתה לא מוציא את האפס הזה? הוא קרא לאדם נכה חצי בנאדם ואתה לא מוציא אותו. בושה".
ממפלגת מרצ נמסר בתגובה: "האירוע השפל, הקטן והעלוב הזה - כלפי אחד האנשים האהודים והחביבים בכנסת - אילן גילאון - רק מעיד על תחתית החבית אליה הגיעה מפלגת השלטון עם חוק הנאמנות הלקקני. אנחנו נאמנים לתרבות ולתרבות הדיון וכופרים בצנזורה, בגסות ובלקקנות של הליכוד של השרה רגב ושל ח"כ חזן".
לבקשתו של ח"כ מאיר כהן שניהל את הישיבה, ח"כ חזן התנצל במליאה בפני ח"כ גילאון. במקביל, פרסם חזן הבהרה בנוגע לדבריו: "במהלך דבריו של ח"כ גילאון במליאה, הוטחו כלפיי העלבות קשות תוך כדי שהוא קורא לי בור ומכנה אותי גולם. תגובתי השקולה והרגועה לעלבונותיו הייתה שאני לא מתייחס לדבריו כיוון שהוא חצי בן אדם. מאחר והיו מי שניסו בכוח להוציא את דברי מהקשרם תוך שהם מכנים אותי, בהמה, אפס ושלל קללות שהדעת לא סובלת, עליתי והבהרתי כי דבריי נאמרו אך ורק ביחס להתנהגותו הבהמתית והנמוכה ולא לשום דבר אחר. אם חלילה מישהו הבין אחרת, אני מתנצל. חשוב להבהיר כי מי שמקלל ומתבהם יחטוף ועל כך לא אתנצל. אני רואה בכל בני האדם שווים בני שווים ללא יוצא מן הכלל".
ח"כ איתן כבל אמר בדיון: "אתם חושבים שבטני אינה מתהפכת כשמדברים סרה בחיילי צה"ל? היא מתהפכת ועוד איך, אך זו נשמת אפה של הדמוקרטיה. אתם לא תלמדו אותי מהי נאמנות למדינה. היום זה סימון משורר ומחר זה סימון של כל מי שחושב אחרת מכם - יש קו דק בין לאומיות ללאומנות ובחוק הזה אתם חוצים אותו. זהו חוק בזוי וטוב שלא היה בא לעולם".
ח"כ שלי יחימוביץ' הוסיפה: "אני בעד חוק נאמנות בתרבות. נאמנות של שרת התרבות לתרבות: 'תהא שרת התרבות מחויבת בנאמנות לתרבות וליוצריה, ללא הבדל דת, גזע, מגדר, או שייכות פוליטית; שרת התרבות לא תסית נגד יוצרים; שרת התרבות לא תחבל בקיומם של אירועי תרבות, ספורט וטקסים בישראל; שרת התרבות לא תתנה תמיכה באירוע בהשתתפותה בו; שרת התרבות לא תחלק כרטיסים למקורבים'".
ח"כ עפר שלח (יש עתיד) אמר בהתייחסו לחוק כי "משייקספיר ועד חנוך לוין, ענקי תרבות בעולם כתבו דברים שבגללם מירי רגב, שאין לה הבנה בסיסית של תפקידה, הייתה סוגרת להם את ברז התקציב".
יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, אמרה בדיון: "רגב מעבירה היום בחקיקה את קמפיין השתולים בתרבות של אם תרצו. מה שהיה לפני שנתיים קמפיין שנוי במחלוקת שאפילו הימין התנער ממנו ואם תרצו הביעו עליו חרטה היום הופך להיות חקיקה בקונצנזוס. לזה בדיוק קוראים מדרון חלקלק".
גם במכון הישראלי לדמוקרטיה הזהירו מהחוק ושלחו מכתב לחברי הכנסת בו התריעו כי "ההצעה המונחת על השולחן תאפשר לשר התרבות, יהיה אשר יהיה, סמכויות של צנזור דה פקטו. הסיבות שבגינן ניתן יהיה למנוע מימון ממוסדות או מיצירות ספציפיות מערבבות בין כאלו שקשורות בדין הפלילי כמו הסתה לטרור ופגיעה בסמלי המדינה, לבין סיבות עמומות שכל שר יוכל לפרש כראות עיניו כגון "שלילת קיומה של המדינה כיהודית ודמוקרטית". עוד אמרו במכון כי "הניסוחים העמומים יאפשרו לפסול כמעט כל יצירה - מכזו שמציגה עירום ועד לכזו שעוסקת בחלקים כואבים בהיסטוריה. כמעט כל יצירה בעלת גוון שכזה עשויה להיכנס תחת הכללה של יצירה הפוגעת בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לפי ראות עיניו של שר זה או אחר".
לפני כשבוע וחצי הגיעו כ-1,500 בני אדם, ובהם אמנים רבים, להפגנה נגד חוק הנאמנות בתרבות, שהתקיימה ברחבת סינמטק תל אביב. הרקדנית והכוריאוגרפית רננה רז אמרה בנאומה: "הרצון לאלף את האמנות בחוק הוא כל כך אווילי אבל יותר מזה הוא גם מרושע ואף יותר מזה - הוא נידון לכישלון. כי לרצות נאמנות בתרבות זה לשנות את הדי-אן-איי של האמנות, של היצירה, של החיים. זו מלחמה של פקיד ברוח האדם. יחסי הכוחות ברורים לכל. ייתכן שבטווח הקצר ייראה כאילו הרדיפה הזאת תוכל לשבור את אותה הרוח. שיכרון הכוח והשררה מעביר הרבה אנשים על דעתם. אבל לא לעולם חוסן. היא לעולם לא תוכל להביס אותה. לכן בטווח הארוך זאת מלחמה אבודה ומגוחכת".
לפני ההפגנה חתמו אלפי אנשים, ובהם מאות אמנים ואנשי רוח, על עצומה נגד החוק, שבה נכתב בין השאר: "אסור לאפשר שימוש של שלטון כלשהו בתקציבי ציבור כדי למנוע את הנוכחות הלגיטימית במרחב הציבורי של דעות והשקפות מגוונות, שאינן נוחות לשלטון, ואין רבותא באיזה שלטון מדובר"; פורום מוסדות התרבות, שיזם את העצומה, גם פנה לרה"מ נתניהו בבקשה לקיים פגישה דחופה על מנת לדון בחוק, אולם עד כהנתניהו לא הגיב לבקשתם; איגוד המחזאיות והמחזאים בישראל קרא להתקומם נגד החוק ולסרב לציית לו; ראשי בתי הספר בצלאל, שנקר והאקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים פרסמו הצהרה נוקבת נגד החוק; אמנים, יוצרים ואנשי תרבות רבים התבטאו בתקשורת נגד החוק, ובהם הסופר והמחזאי יהושע סובול שאמר לוואלה! תרבות: "רק בוגדים בנפשם וברוחם מסוגלים להכפיף נאמנות לחוק", והמגישה והשחקנית רבקה מיכאלי שאמרה לוואלה! תרבות בין השאר כי "זה המשכו של חושך גדול. אני שואלת את עצמי אם השלב הבא הוא לשלול אזרחות של אזרחים שלא מביעים נאמנות לתרבות במעשיהם. ברגע האמת כחלון בגד בעצמו".