פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נינג'ה ישראל היא הגרסה המזוקקת של תיאטרון הסחת הדעת הטלוויזיוני

      החגיגה הספרטנית של נינג'ה ישראל (קשת 12) הולמת את מדינת ישראל: תמיד יהיה כאן מקום ללחם ושעשועים ולגלדיאטורים צעירים חדשים שיספקו לנו את המנה היומית של תחרויות והפסדים כדי שנוכל לשכוח ממסלול המכשולים של חיינו. ועם זאת, קשת יכולה לטפוח לעצמה על השכם

      גמר נינג'ה ישראל, אסי עזר, רותם סלע (צילום מסך)
      אסי ורותם (צילום מסך)

      "היסטוריה!"; "הישג ברמה בינלאומית"; "הנינט של נינג'ה ישראל" - כצפוי ובאופן טבעי, גמר הריאליטי "נינג'ה ישראל" (קשת 12) נחגג עם יד על הדופק בכל הנוגע לפרופורציות הראויות לתחרות נפילה למים, משל היה מדובר במהפך פוליטי, קרב על מדליה אולימפית או ניצחון באירוויזיון. אחרי עונה שנמרחה על פני כמעט ארבעה חודשים וחצי גמר שנמתח כמו שרירים של מטפס קירות, הגמר הגדול של העונה הראשונה (מני רבות, מן הסתם), לא חידש ולא היה שונה באמת ברוחו מהפרק הראשון: עוד מכשולים, עוד חתיכים, עוד התלהבות בלתי מסויגת של כלל צוות ההגשה.

      אבל בסעיף האחרון בהחלט נרשמה הגזמה: מרוב רצון לייצר דרמה, דיבור היתר העיק על משדר הגמר הרבה מעבר לנדרש. גם לעשות את כל מסלול הנינג'ה במהירות בזק לא ישרוף את כל הקלוריות אחרי שנאכלו כל כך הרבה ראשים. "חפרתם בדיוק במידה הנכונה", קרץ אסי עזר לרותם ישראל ולניב רסקין בסיום התכנית. לא בטוח שזה מדויק, לא משנה למי מצוות התכנית המשפט הזה מופנה.

      יובל שמלא, נינג'ה ישראל (יח"צ , עודד קרני)
      המנצח יובל שמלא (צילום: עודד קרני)

      למען הסר ספק נבהיר: העונה הראשונה של "נינג'ה ישראל" הייתה מהנה לצפייה והצליחה בדיוק בגלל יכולתה לספק אסקפיזם חסר חשיבות בכיכובם של מתמודדים שלא אמורים להציע דבר מלבד יכולת פיזית מרשימה. ללא טרחנות על "אמת" או "דרך" מפי שופטים מתנשאים, ללא שיחות נפש עם מתמודדים שנשכח עוד חמש או שש דקות, בלי שתהיה סיבה לבחור צד או פייבוריט וללא שום דבר שלוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. לכן אין הבדל משמעותי בין הגמר לחצי הגמר האינסופי או למוקדמות. דבר לא יישאר מ"נינג'ה ישראל" או מהגמר שלו לשיחות הברזיה של השבוע הבא, וטוב שכך. לכן גם הביטויים ההיסטריים על היסטוריה מצחיקים כל כך.

      אז יובל שמלא ניצח או שמא היה זה יפתח קושניר - הרי זה לא באמת משנה. החגיגה הספרטנית ("קשה לראות את הגברים החזקים האלה נשברים", פרשנה רותם סלע בשמרנות את תסכולו של מתמודד מוביל שנפסל), הולמת את מדינת ישראל: תמיד יהיה כאן מקום ללחם ושעשועים ולגלדיאטורים צעירים חדשים שיספקו לנו את המנה היומית של תחרויות והפסדים כדי שנוכל לשכוח ממסלול המכשולים האמיתי שמלווה את חיינו פה, מיוקר המחייה ועד לסבך הפוליטי. "נינג'ה ישראל", על מכשוליה ומסלוליה וכל פולחן הצעירים והגוף והכושר שהיא מקדמת, היא הגרסה המזוקקת של תיאטרון הסחת הדעת הטלוויזיוני, מהנה ככל שתהיה.

      גמר נינג'ה ישראל (צילום מסך)
      נינג'ה ישראל (צילום מסך)

      ועם כל זאת, הזכיינית יכולה לסמן לעצמה וי יפה מאוד עם מותג חדש בתחרות עם המתחרים המדשדשים. "נינג'ה ישראל" נהנתה מהפקה מרשימה ומושקעת, מקונספט מוצלח גם אם לא לגמרי ברור ומתזמון טוב. רותם סלע ואסי עזר מצאו את הנישה האולטימטיבית בשבילם, עם פחות צורך לשמור על רצינות וחשיבות עצמית ויותר כיף טהור. רותם ישראל וניב רסקין גיבו אותם באופן חינני. את המסלול האתגרי הזה צלחו בקשת 12 היטב.