פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אם ההרוג באשקלון היה יהודי, יונית לוי הייתה מדווחת מחוץ לביתו

      קל לדמיין שאילו מחמוד אבו עסבה, אשר נהרג מירי רקטה באשקלון, היה יהודי, תמונתו הייתה פותחת את המהדורות וכתבים היו עומדים מחוץ לביתו. לתקשורת הישראלית יש סדר יום אחר כשזה נוגע להרוגים לא-יהודים. הם אינם "הבנים של כולנו", וגם רייטינג הם לא מביאים

      מהדורות החדשות של ערוץ 2, עשר וכאן 11 (צילום מסך)
      הסלמה בדרום. ערוץ עשר (צילום מסך)

      מחמוד עבד אל-חמיד אבו עסבה היה בן 48 במותו. הוא גר בחלחול שליד חברון, ועבד בישראל עם אישור. היו לו שישה ילדים. ממעט הדיווחים אודותיו עולה כי הוא עסק בבניין, ונהג לישון בישראל. הוא מת בלילה שבין שני לשלישי כשרקטה פגעה בבית ברחוב ז'בוטינסקי באשקלון בו לן. הבניין נפגע קשות מהטיל. אשתו של אבו עסבה הייתה איתו כנראה אף היא, ומצבה הוגדר בדיווחים קשה. אישה נוספת נפצעה. את שמות שתי הנשים איני יודע.

      סבבי האלימות בדרום מתנהלים דרך קבע מעל לראשיהם של אזרחים חפים מפשע שרק רוצים לחיות את חייהם בשקט. אבו עסבה לא נלחם באיש. הוא לא היה אויבו של איש. רק אדם שהלך לישון באשקלון ולא קם. מותו בא לו פתע. הוא יכול היה, בקלות רבה, להפוך לסמל של סבב ההסלמה האחרון, לו רק נולד לדת ועם אחרים.

      במהדורה המרכזית של חברת "החדשות" לא עסקו באבו עסבה. גם שמו לא הוזכר. "אדם נהרג". אם הוא היה יהודי, אפשר להיות משוכנעים שיונית לוי ודני קושמרו היו משדרים מחוץ לביתו או לכל הפחות מחוץ לאותו בניין באשקלון, מספרים את סיפור חייו, מעדכנים באופן שוטף על מצב אשתו הפצועה. מראיינים את שכניו על האיש שהיה, עיסוקיו והמשפחה שגידל, לצורך העניין. מיותר לציין שדבר מכל זה לא קרה. במהדורות של עשר והתאגיד דווקא כן דנו בסיפור ואפילו הקדישו לו זמן, אבל התמקדו במחדל החילוץ. מעט הוקדש לאיש עצמו. קל לדמיין שלו היה יהודי, תמונתו הייתה פותחת את המהדורות.

      מהדורות החדשות של ערוץ 2, עשר וכאן 11 (צילום מסך)
      הסלמה בדרום. חברת החדשות (צילום מסך)

      לתקשורת הישראלית יש סדר יום אחר כשזה נוגע להרוגים לא-יהודים. הם אינם "הבנים של כולנו", וגם רייטינג הם לא מביאים. זאת כרוניקה ידועה מראש גם בחייהם: אחוז המרואיינים הערביים בתקשורת הוא זניח, לפעמים סוקרים מתעלמים מהם, והעיסוק הכמעט יחידי בהם בחדשות הוא בהקשרים של אלימות וקונפליקט. גם בדרום המופגז התקשורת לא מתעניינת עד כדי כך בימי שגרה. ערבי מת מעניין אותה עוד פחות. גם במלחמה יש מי ששווה יותר לספר את סיפורו, כך מסתבר.

      אבו עסבה ואשתו לא אותרו על ידי כוחות ההצלה שהגיעו לבניין. לאחר שאלה עזבו כבר את הזירה, גילה עובר אורח את השניים ומיהר להזעיק את כוחות ההצלה. זה אך סמלי: גם התקשורת הישראלית שכחה את אבו עסבה בבניין ההרוס ודחקה אותו לשולי החדשות. כמעט באף אחד מכלי התקשורת (לרבות אתר זה, יש לומר בהגינות), לא מצאו זמן ונפח משמעותי לעסוק בחייו של ההרוג באשקלון, הקורבן הקשה ביותר של 48 שעות ההסלמה הזאת בצד הישראלי, על כל הגלים הפתוחים ואינספור שעות השידור שהיה צריך למלא במלל חסר משמעות אך מרובה מילים כמו "טקטיקה" ו"אסטרטגיה". כמו כל שאר ההיבטים והמשמעויות של סבבי האלימות בדרום, גם הוא יישכח עד הפעם הבאה.

      מהדורות החדשות של ערוץ 2, עשר וכאן 11 (צילום מסך)
      הסלמה בדרום. כאן 11 צילום מסך)