הניצחון הדרמטי של נטע ברזילי בליסבון ריגש מדינה שלמה, אבל מאז עושים הכל כדי להוציא לנו האירוויזיון מכל החורים. עד שהוציאו לנו את הנשמה עם הוויכוח על העיר המארחת, הגיעו הסאגות הבלתי נגמרות בין הממשלה לתאגיד על התקציב. בינתיים התאגיד חוגג על כל אירוויזיון שאפשר למצוא (אירוויזיון הילדים, האירוויזיון הקלאסי), והנה לכם מילה שכבר אי אפשר לשמוע.
בהתאם, ובטח אחרי ההתרסקות של הריאליטי המוזיקלי של הערוץ המקביל, גם קשת מגיעים לעונה הנוכחית של "הכוכב הבא" (קשת 12) בביטחון שיא של מנצחים. בכל זאת, ביצת הזהב - אשר קדמה לתרנגולת - היא שלהם. המאמי הלאומית החדשה התארחה בתוכנית הפתיחה, איך לא, ואפילו זכתה לעמדת הנצחה (!) עם כל חתולי הזהב המנפנפים. המטרה של העונה הזאת, כמובן, היא להביא זכייה שנייה ברציפות. עונת הדאבל, הם קוראים לזה. עם כזאת יהירות וביטחון בניצחון הישראלי, אל תתפלאו אם זה ייגמר בקריסה של הקונספציה.
ובכל זאת, איכשהו, זה עובד. הדביקות, הסופרלטיבים המוגזמים, השיחות המתישות עם המועמדים לפני ואחרי, התלהבות היתר מהכל - כל אלה עדיין כאן, אבל הם מפריעים פחות בזמן ש"הכוכב הבא" הגיעה לאיזון נדיר בריאליטי המוזיקלי הישראלי - ז'אנר אשר ככלות הכל כבר נמאס כמעט לחלוטין: שמח שם באולפן, אבל לא עצוב בבית.
בריאליטי בישראל המתמודדים לא באמת מתחלפים מעונה לעונה - אלה רק הפרצופים שמשתנים. נערה ביישנית מהפריפריה, נער דמוי מרגי, מתמודד חרדי וכמה שפחות הצליחו. זה נוח מספיק למדורת השבט, אבל זה כבר לא היה עובד אם אסי עזר ורותם סלע לא היו דואגים בשיטתיות להוציא את הרוח מהמפרשים של כל סצנה עם פוטנציאל רצינות מוגזמת.
אנחנו יורדים עליהם הרבה, אבל מגיעות להם מילים טובות. אסי עזר ורותם סלע משתפרים מעונה לעונה - בכל זאת, יש להם הרבה זמן לתרגל: אין כמעט עונה בקשת בלי תוכנית כלשהי של אסי עזר. ברור שכיף להם וברור שכיף בשולחן השופטים, בטח עכשיו כשהצטרפה אליו שירי מימון, שכבר ב"אקס פקטור" הייתה שופטת הריאליטי הטובה בישראל - ובמקרה או שלא, אין כמעט אנשים עם דעה יותר רלוונטית משלה בנושא הדיון. סטטיק ובן אל, אסף אמדורסקי, קרן פלס והראל סקעת גם הם ממלאים את תפקידיהם הקבועים בהצגה ברצון ובהצלחה. כבילוי אסקפיסטי מול הטלוויזיה, זה עושה את העבודה.