הווטרינר ג'יימס הריוט התפרסם בזכות סדרת ספרים מצליחים, שתיארו את עבודתו ועוררו ברבים השראה ללכת בדרכו. כתביו התאפיינו בפירוט מדוקדק וריאליסטי של מלאכת הטיפול בחיות, מנה גדושה של חמלה וכיאה להיותו בריטי, גם קמצוץ של הומור יבש.
סרט הדוקו הטרי "פרא" אמנם לא צולם באנגליה אלא במרחבי בית החולים לחיות בר שבספארי ברמת גן, אך גם הוא מתהדר באותן תכונות שפיארו את ספריו של הריוט. לאחר שהוקרן לראשונה במסגרת פסטיבל דוקאביב באביב האחרון, ואף קטף בו את פרס עבודת הביכורים, הוא יוקרן הערב ב-yes דוקו, וכדאי לצפות בו. מדובר בחוויה.
במובן מסוים, הסרט מזכיר את הסדרה הטרייה "חברינו הטובים ביותר" ("Dogs") שרבים ורבות חורשים עליה כרגע בנטפליקס. כמוהו, גם "פרא" מתגלה כיצירה תיעודית העוקבת אחר סיפורים ודרמות אנושיות שבין אנשים לחיות. אלא שכאן הגיבורים אינם ההולכים על ארבע, אלא שחפים, קיפודים, שקנאים, צבועים וחיות בר שהרבה פחות שכיח לפגוש על המסכים שלנו.
"פרא" מתמקד בהם ובמטפלים שמנסים לעזור להם להשתקם מצרות רפואיות למיניהן - הרעלות, שברים ופגיעות אחרות, שרבות מהן נגרמו כמובן באשמת בני האדם. הבולט מאנשי הצוות, וגיבור במלוא מובן המילה, הוא אדם בשם שמוליק. עוצמתו הפיזית, המאפשרת לו לשאת בנקל חיות כבדות על כתפיו, לא מסתירה את השבריריות הרגשית שלו. ככל יכולתו, הוא עושה את המיטב למען החיות שמגיעות לידיו, מתוך אמונה בלתי מתפשרת שכל אחת מהן היא עולם ומלואו.
מי שחזה בימים האחרונים כיצד כלבו הנאמן של ג'ורג' בוש האב מסרב להיפרד מאדונו המנוח גם כשזה בארון קבורה, ודאי אמר לעצמו כי בכלבלב הזה יש יותר אנושיות מאשר ברוב האנשים שהנשיא המנוח פגש במהלך ימיו בפוליטיקה. בדומה לכך, גם "פרא" ממחיש לנו כמה אהבה ותשוקה יש בחיות, ומציג את מלוא הקשת הרגשית שלהן: הכאב, החסד, שמחת החיים ויצר ההישרדות.
יש בסרט לא מעט רגעים שסוחטים מן הצופה "איזה חמוד", למשל בשעת האכלת הקיפודים. גם אלה קטעים מוצלחים ואפקטיביים, אך מיוחדות וחזקות עוד יותר הן הסצינות הקלילות פחות, שמציגות לנו את בעלי החיים מנסים להתעלות מעל מכאוביהם ונאחזים בחיים בכל מחיר.
באופן גס, אפשר לחלק סרטי תעודה לשני קצוות: מי שהולכים לכיוון העיתונאי והמגזיני יותר, ומנגד אלה שחותרים לסגנון מופשט ואמנותי. "פרא" משתייך במובהק לקבוצה השנייה. בניגוד לרוב התוצרים שחודרים לאחורי הקלעים של מוסד מסוים, לא תמצאו בו קצב תזזיתי, סיפור ברור עם התחלה וסוף, הקשר חברתי והיסטורי וקריינות שעוזרת לנו להשלים פערים, אלא את ההפך מכך. הוא מתנהל לפי המנגינה של הטבע, ומציג לנו בלי פרשנויות רצף של רגעים מתוך החיים; לידה, לידה מחדש - ומוות.
מצד אחד, יש בסרט הרבה רגעים מרנינים, וכמו הספרים של הריוט אותם הוא מזכיר, התוצאה מעוררת השראה. מצד אחר, כיוון שהמוות נוכח בה לאורך כל הדרך, היא לא רק ממיסת לב, אלא גם שוברת לב. המטען הטרגי מתעצם עוד יותר כשקוראים את כתוביות הסיום ולומדים כי שמוליק, המטפל האגדי המככב ב"פרא", הלך לעולמו עם תום הצילומים, בטרם עת.
יותר מכל, "פרא" הוא תזכורת לכך שלכולנו, כל היצורים גדולים כקטנים, גורל משותף. השאלה היחידה היא איך נתייחס אחד לשני בדרך אליו.
הסרט ישודר הערב (רביעי 5.12) ב-21:00 בערוץ yes דוקו וב-STINGTV ויהיה זמין ב-VOD של yes.