בעונה הקודמת של "לצבי יש בעיה", עוברת דמותו של צביקה הדר אודישן שעשוי לשלוח אותו כביכול לצילומי "בית הקלפים" עם קווין ספייסי. הדברים מתפתחים אחרת והדבר נמנע ממנו, ובעונה החדשה שעלתה אמש מזכיר הדר את האכזבה מכך, כאשר ברקע מורידים את תוכנית האירוח ממשיכים את הסדרה האוטוביוגרפית הבדיונית שבתוך הסדרה (שהיא למעשה אותה סדרה) לעונה שנייה. זה מפתיע: עגום ככל שירגיש הדר ביחס למצבו בשוק הבידור הישראלי - מצבו של ספייסי היום בתעשייה רע הרבה יותר.
ובכל זאת, רחמים עצמיים הם המניע של העלילה: בפרק הראשון של העונה ששודר אמש (רשת 13) משליך הדר את תסכולו על המנחה אסי עזר, שהחליף אותו כפנים של כוכב נולד וכעת הוא אולי האישיות הטלוויזיונית הדומיננטית בישראל והפנים של הפריים טיים המקומי. בסדרה מתגלה כי עזר אמור לכתוב סדרה דומה להפליא ל"לצבי יש בעיה", ובכך להחליף את הדר פעם נוספת. על כן הדר מייחל למותו של עזר - מה שלמרבה האימה מגשים את עצמו ומוביל לאבל לאומי (לצלילי "אחרי מותי", "אסיף" ו"Who by Fire"), לרצף של התנגשויות לא נעימות, לפולחן אישיות גלוי (של עזר) וסמוי (של הדר, שעזר לכאורה רצה כל כך להיות כמוהו) ולמעין חשבון נפש על צרות העין של התעשיה.
"לצבי יש בעיה" שנונה וקצבית, כשהשחקנים המרכזיים בה - הדר, שיפי אלוני, גל תורן, רינה פדווה - נהנים מכימיה מעולה וטיימינג מצוין. ללא ספק היא עשויה היטב. אבל היא גם מעט בנאלית ומתקשה להגיד משהו גדול יותר באמת על תעשיית הבידור או על חילופי דורות.
משפטים רבים מטיחים בהדר בהומור לא מעט אמיתות קשות. השעשועון שהדר הוביל בזכיינית נקטל ("מה אתה ששטוס?"). "עשר שנים אתה הדחת אנשים ועכשיו מדיחים אותך", אומרת לו עוזרת הבית שלו. בראשית הפרק רומזים לו שיש רוויה בז'אנר הסדרות האישיות שמציגות לכאורה את חייו של הקומיקאי מאחוריהן.
זו בעיה נוספת: הקריצות בהפוך על הפוך ברנז'איות ומעייפות ואומרות מעט מאוד למי שלא שייך לתעשייה הזאת. כשהפסיכולוגית של הדר, בגילומה של נרי ליבנה, מכריזה שנמאס לה לשמוע בפגישות על פיצול ערוץ 2 ועל המיזוג - אפשר להזדהות איתה. העובדה שהסדרה מודעת לזה לא פוטרת אותה מהביקורת.