מותו של הסופר עמוס עוז, שיצירותיו תורגמו ל-42 שפות וזכו בשלל פרסים בינלאומיים, מעורר כצפוי הדים נרחבים בעיתונות העולמית. הסיקור הנרחב מתייחס הן למורשתו הספרותית, והן לפעילותו הפוליטית ולהיותו איש מחנה השלום.
באתר ה-BBC הידיעה על מותו של עוז הובלטה בראש עמוד הבית. הוא הוגדר בתור "הסופר הישראלי הבולט בדורנו ומועמד קבוע לפרס נובל". בהמשך הוזכרו בהרחבה ההתבטאויות הפוליטיות שלו לאורך השנים, ובעיקר הביקורת שהביע בעשור האחרון כנגד ראש הממשלה נתניהו.
באתר של כלי תקשורת בריטי חשוב נוסף, הגרדיאן, סיקור מות הסופר הופיע תחת הכותרת "עמוס עוז: הנביא שמעולם לא איבד תקווה", ובכותרת המשנה נכתב בין השאר כי "מבקריו מבית ראו בו סמל לאליטה הליברלית, אך בעיני הקהל הבינלאומי הוא היה ענק ספרותי". מונח זה הופיע גם בסיקור של NPR, רשת הרדיו הציבורית של ארצות הברית.
גם הניו יורק טיימס חלק כבוד לאגדה הישראלית, תחת הכותרת "עמוס עוז, סופר שאהב את החלום על ישראל ושירטט את המציאות הלא מושלמת שלה". בהספד עצמו נאמר כי עוז היה "השגריר התרבותי הבולט של ישראל ביובל האחרון" וכי "סיפור על אהבה וחושך" שלו ייזכר כאחת היצירות הגדולות בתולדות העברית המודרנית, וכספר שהביא לשיאה את היכולת של הסופר לשלב בין האישי והלאומי. טאבלט, אתר מוביל בכל הקשור לתרבות יהודית-אמריקאית, כתב כי מותו של עוז הוא גם "סוף עידן בדברי ימיה של ישראל".
ועוד באמריקה: לא לעתים קרובות קורה שמוות של איש ספרות מוזכר גם בכלי התקשורת ההוליוודיים, אך מותו של עוז דווח אף באתרי התעשייה המובילים הוליווד ריפורטר ודדליין.
מן הסתם, הסיקור נבע גם מכך ש"סיפור על אהבה וחושך" שלו היה בסיס לסרטה הארוך הראשון כבמאית של כוכבת בשיעור הקומה של נטלי פורטמן, שספדה לו בעצמה בפוסט אינסטגרם בו כתבה - "הלב שלי נשבר. איבדנו נשמה, ראש, לב. עמוס עוז הביא לחיינו כל כך הרבה יופי, כל כך הרבה אהבה, וחזון של שלום".
עוז היה דמות מוכרת ומוערכת ביותר בצרפת ובגרמניה, והדבר בא לידי ביטוי בסיקור התקשורתי של מותו גם במדינות אלה. בצרפת, למשל, כמעט כל כלי התקשורת המובילים הקדישו לידיעה את כותרת האתר או המהדורה המודפסת שלהם - כך בלה מונד, ליברסיון, ל'אקספרס ואחרים. באותן כותרות, הקפידו לציין לא רק פועלו הספרותי אלא גם את היותו פעיל שלום.
"השלום באבל", נכתב בכותרת הראשית של ליברסיון, ובכתבת ההספד נאמר - "מותו של עוז הוא כמו רעם בשמים שהיו חשוכים גם כך". ל'אקספרס היה לא פחות פיוטי וכתב - "שלום לך, קוסם. כבה המצפון של העם היהודי". בלה מונד הקפידו לציין - "עוז היה ידוע בזירה הבינלאומית בשל פעילותו הפוליטית לא פחות מאשר בשל מורשתו הספרותית, אך הוא הותיר אחריו גוף עבודה יוצא מן הכלל, מהולל, עשיר ומגוון". באתר של תחנת הרדיו המובילה פרנס קולטור נכתב "מותו של האיש שהיה מאוהב במילים - ובשלום".
בתקשורת הגרמנית, מותו של עוז הגיע גם כן לכותרות של כלי התקשורת המרכזיים, ונאמרו עליו דברים דומים. "מחשבותיו על הפנאטיות ועל השלום רלוונטיות היום מתמיד", נכתב למשל בדי צייט. האתר של דר שפיגל הוסיף - "הוא היה לוחם, ספקן, שגריר, אבל יותר מכל - משורר".
גם בספרד סוקר דבר מותו של הסופר. אל פאיס, מכלי התקשורת המובילים במדינה, כתב כי עוז "סיפר את הסיפור הישראלי והיה המצפן הביקורתי שלה".
