פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רגע של נחת: "היום שהיה" הייתה הבחירה השפויה ביותר לצפות בחדשות

      שקט ובבהירות, בלי נפיחות עצמית ובלי לזלזל בצופים, עם חיוך או הרמת גבות, זהר וכל מחליפיו ומחליפותיו לאורך השנים הגישו משדר אקטואלי שסיכם את חדשות היום בקיצור עם מינימום ברברת ומקסימות פרופורציות. בכך היא הצליחה להשפיע על לא מעט תכניות בערוצים השונים

      היום שהיה גיא זוהר זהר (צילום מסך)
      היום שהיה עם גיא זהר (צילום מסך)

      לא מעט דובר בשבועות האחרונים על הדי.אן.איי של ערוץ עשר, שהחל ממחר ישנה צורה במסגרת הערוץ הממוזג. אחת התוכניות, "לונדון וקירשנבאום" שירדה בשבוע שעבר, זוהתה כתוכנית הליבה של ערכי המותג - אינטליגנטית, מעמיקה, דעתנית אך לא צעקנית, עניינית ולא סנסציונית. אלא שאמש נפרד הערוץ מגיא זהר, המגיש הנצחי של "היום שהיה", שאם יורשה לי - הוביל את תכנית הדגל האמיתית של הערוץ.

      "היום שהיה" היה במשך יותר מעשור הבחירה השפויה ביותר לצפות בחדשות, כלומר, למי שעוד מעוניין לשמור על שפיות במדינה הזאת. בשקט ובבהירות, בלי נפיחות עצמית ובלי לזלזל בצופים, עם חיוך או הרמת גבות, זהר וכל מחליפיו ומחליפותיו לאורך השנים הגישו משדר אקטואלי שסיכם את חדשות היום בקיצור עם מינימום ברברת ומקסימות פרופורציות. המהדורות הן עניין למכורים לדרמה ולכותרת, אבל כמה שעות לאחריה שודרה קבוצת התמיכה לכל אלה שלא לגמרי בטוחים מה המשמעויות של כל זה. לכל אלה שנותרו מבולבלים, היה את צוות "היום שהיה" שיגיד: "גם אנחנו".

      ובאמת, "היום שהיה" לא הייתה הופכת לקאלט לולא שלל הרוטינות, הפינות הקבועות והמנטרות הידועות - והיו לא מעט כאלה: "מבולבלים? גם אנחנו", "זה היה היום שהיה", "בואו נבדוק מה הכסף שלנו עשה היום", וכמובן "לא ניפרד בלי רגע אחד של נחת" - משפט שהוא לא פחות ממרד במלנכוליה הישראלית, התעקשות נחרצת על אופטימיות, על משהו משעשע לפני שעוצמים את העיניים בסופו של עוד יום של כותרות נבזיות. את הכוח של הפינה הזאת הבינו היטב גם בתוכניות אחרות, כפי שמהדורת "שישי עם איילה חסון" בערוץ לא מסתיימת בלי הווריאציה החברתית "משהו קטן וטוב" - פינה שמתמקדת בעשייה חברתית ומטרתה זהה: לסיים את הערב עם מעט השראה ואמונה.

      אולי אני מפריז, אבל נדמה לי שבעוד ש"לונדון וקירשנבאום" נשארה בועה בתקשורת הישראלית, "היום שהיה" השפיעה לא רק, כאמור, על תוכניות אחרות בערוץ אלא גם על המתחרים במהדורות הלילה שלהן בערוץ 2 ושלוחותיו ובכאן 11. הנה לכם הצלחה מטורפת לדרכו של ערוץ עשר, שכמעט ולא מדוברת.

      "היום שהיה" לא יורדת מהמסך, היא תימשך עם טל ברמן - ליהוק לא רע למשבצת ואפילו יותר מכך, אבל זה יהיה אחרת בלי האיש המזוהה איתה יותר מכל, שחותך לתאגיד השידור הציבורי. ראינו כבר כמה פרידות בערוץ המתפוגג לאיטו: ירון לונדון נמנע מלסכם ולדבר, ורפי רשף אמר כמה מילות תודה מתבקשות - שניהם זכו לשורת מחיאות כפיים נרגשות מאחוריהם (ובצדק). גם כאן, זהר הוכיח שהוא עשוי מחומר אחר: במונולוג אופייני, ייחודי, לא גנרי, שמדבר ישר אל הצופים, ומדגיש את האג'נדה של "היום שהיה" - סדר יום שמשתדל להיות מאוזן, כמעט בלי דרמות ותמיד עם הקפדה על נחת. לא היו שם מחיאות כפיים (ילדיו של זהר פרצו לשידור עם עוגות), אבל לגמרי הגיעו לו.