פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נשיקה לסבית על הבמה, רבי מכר ואוסקר: סיפורה של היוצרת שפרצה את כל הגבולות

      "קולט" בכיכובה של קירה נייטלי מתאר כיצד הסופרת בשמו הוא נקרא השתחררה מהדיכוי של בעלה כדי לחצות את כל הגבולות המגדריים בתחילת המאה הקודמת ולחולל מהפכה. בריאיון, מסביר הבמאי ווש ווסטמורלנד למה הסיפור שלה רלוונטי מתמיד ומדבר על הטרגדיה מאחורי הצילומים

      נשיקה לסבית על הבמה, רבי מכר ואוסקר: סיפורה של היוצרת שפרצה את כל הגבולות
      קולנוע לב

      קולט נחשבת כיום לאחת הסופרות הצרפתיות הגדולות בכל הזמנים ולאייקון תרבותי, אבל אם זה היה נתון להחלטת בעלה, לא היינו שומעים עליה. בן זוגה, סופר בעצמו שנודע בשם העט ווילי, אמנם עודד אותה לכתוב, אבל גם גזל ממנה את כתביה ופירסם אותם בשמו בתחילת המאה הקודמת, עד שהיא הצליחה להשתחרר מן הדיכוי שלו והוציאה לאור בשמה האמיתי שלל ספרים, בהם "הנוודת", "החתולה" ו"שרי".

      "הטענה של ווילי באותה תקופה היתה שאנשים לא קונים ספרים שנכתבו בידי נשים", אומר הבמאי ווש ווסטמורלנד, שכתב וביים סרט עלילתי טרי על אודות קולט, אותה מגלמת קירה נייטלי. "לכן, הסיפור הזה כל כך רלוונטי, אפילו שהתרחש בפריז של ראשית המאה העשרים. הרי גם היום מפיקים דוחים פרויקטים בטענה שהם 'נשיים מדי'".

      לאחר שקיבל ביקורות מצוינות בתקשורת הבריטית והאמריקאית, עלה "קולט" גם כאן בסוף השבוע. את התסריט שלו כתב ווסטמורלנד עם בן זוגו ושותפו המקצועי הקבוע ריצ'רד גלטשר, מי שהיה חתום עמו על כמה סרטים - האחרון שבהם, "עדיין אליס" הנפלא שזיכה את ג'וליאן מור באוסקר לפני ארבע שנים.

      קולט (יח"צ , קולנוע לב)
      בעלה עודד אותה לכתוב, ואז גנב לה את הקול ואת הכל. מתוך "קולט" (צילום: יח"צ)

      גלטשר מת כתוצאה מ-ALS לפני תחילת צילומי "קולט" ולא היה מעורב בעבודת הבימוי, כך שווסטמורלנד נאלץ להמשיך בלעדיו. "זה היה קשה מאוד. עבדנו יחד במשך 18 שנה והשלמנו אחד את השני", אמר על כך הקולנוען. "מבחינתי, עשיית הסרט גם היתה דרך לשמר את זכרו".

      מתוך האובדן והכאב נולד דווקא סרט צבעוני, עשיר, אופטימי וקצבי, שאפילו אפשר היה להגדיר אותו כקליל, אילולא העמיד במרכזו את העוולות שנעשו לקולט וליוצרות שכמותה. בין השאר, מיטיב ווסטמורלנד לשחזר את פריז השוקקת, התוססת והמתפתחת של אותה תקופה - אחת הסצינות הראשונות מוקדשות לוויכוח על מגדל אייפל, שבדיוק הוקם בה. "בשלב מסוים אפילו חשבתי להראות איך בונים את המגדל, אבל כיוון שהוא הושלם כבר ב-1889 וקולט הגיעה לפריז ב-1902, החלטתי שאי-הדיוק יהיה מובהק מדי", אומר הבמאי, בריטי הפועל בארצות הברית, בשיחה טלפונית מביתו שבלוס אנג'לס בריאיון לוואלה! תרבות לרגל צאת הסרט. "עם זאת, הדיון במגדל בהחלט נוכח לאורך הסרט, גם כי באמת הוא עדיין היה נושא שיחה חם באותה תקופה, וגם כי מבחינתו של ווילי, מדובר בסמל לעוצמה גברית".

      עד כמה היה לך חשוב להדגיש את הממד הפמיניסטי בסיפור הזה?

      "אני חושב שלא הייתי צריך. זה סיפור על אישה שבעלה מנסה לגנוב ממנה את הקול שלה, אז הממד הזה קיים שם מלכתחילה. קולט הפכה לאייקון פמיניסטי אפילו שלא היתה פעילה ציבורית. היא לא הצטרפה לתנועת הסופרג'יסטיות ולא קשרה את עצמה לגדר בדרישה לקבל זכות הצבעה, אבל היא כן נאבקה על הזכות שלה לקבל אותן הזדמנויות שהיו לסופרים גברים. היא לא נתנה למגדר שלה להפריע להצלחתה, ובכך שברה גבולות שעד אז היו מאוד ברורים, אם כי כמובן שגם היום השיוויון אינו מוחלט ויש עוד דרך ארוכה".

      אתה זוכר מה הספר הראשון של קולט שקראת?

      "ריצ'רד היה זה שגילה לי אותה. הספר הראשון שלה שקראתי בזכותו היה 'הנוודת', שאני ממליץ עליו כמבוא לאישיות הספרותית הנפלאה שלה. לאחר הקריאה בו, קראתי גם כמה ביוגרפיות עליה ואז התחלנו לבקר בצרפת, במקומות בהם גרה - פריז וסביבתה, אבל גם הכפר בו נולדה. היו כבר סדרות טלוויזיה צרפתיות על חייה, אבל הן לא כל כך הצליחו בעולם. רצינו להביא את הסיפור שלה בשפה האנגלית, לקהל בינלאומי, וגם לעשות משהו שונה מן היצירות הקודמות על חייה, ולהתמקד בעיקר בשלבים הראשונים של פועלה, כשהיא רק התחילה לשבור את תקרות הזכוכית ולפרוץ קדימה".

      קולט (GettyImages)
      "היא עוד תכתוב ספר יום אחד". הבמאי ווש ווסטמורלנד עם קירה נייטלי (צילום: אימג'בנק)

      בתחילת המסע של הסרט, הוזכרה קירה נייטלי כמועמדת לככב בעונת הפרסים. בסופו של דבר, זה לא קרה, אבל הדבר לא גורע כמובן מאיכות תצוגת המשחק שלה. "קירה היתה מעורבת עד מאוד בעשייה של הסרט, ולא רק כשחקנית", אומר הבמאי על הכוכבת, הידועה בתבונתה ובחריפותה. "היא אמנם לא השתתפה בכתיבה, אבל כן השתתפה בעיצוב הדמות. היא קראה כל ספר רלוונטי בנושא והפנימה לתוכה את כל מה שלמדה על קולט, שמלכתחילה דומה לה מהרבה בחינות. אני חושב שאם קירה היתה רוצה, היא היתה יכולה לכתוב ספר מצוין, ואולי יום אחד עוד תעשה זאת. כמו קולט, יש לה נחישות שלא נותנת לדבר לעצור אותה, ויש לה שנינות עוקצנית שלא מאפשרת לאף אחד לנסות להקטין אותה. חוץ מזה, המצלמה אוהבת אותה, והיא דרכה מצליחה להעביר לה את מה שהיא מרגישה ואת מה שקורה לה מבפנים. כשצילמתי אותה, הרגשתי שאני מצייר נובלה גרפית".

      גם ווילי, בגילומו של דומיניק ווסט, מתגלה כדמות מעניינת. למרות כל העוולות שעשה לקולט, הוא לא מוצג כרשע מוחלט וחד-גוני, אלא כאדם שרמנטי וכריזמטי.

      "גם במציאות, ווילי היה דמות מורכבת והיחסים שלו עם קולט היו אינטנסיביים וכללו אהבה, ניצול, פרוורטיות, פטישיזם ועוד. הוא לא היה מגעיל ותו לא, אלא גם מקסים, מצחיק ופתוח רגשית, ולכן גם היה כל כך קשה לקולט לעזוב אותו. היה לנו חשוב להבהיר את זה, ולשמחתנו גם דומיניק ווסט קלט את המורכבות ואת סוד הקסם של הדמות".

      בסצינה בה ווילי קורא את כתב היד של קולט ומזלזל בו, זה נעשה תוך כדי נתינת שתן. כך היה במציאות?

      "תיארנו את זה בצורה הזו משתי סיבות עיקריות: קודם כל, כי הוא קרא את הספר במשך כמה שעות רצופות בזמן שתיית יין, אז הגיוני שירוץ להשתין אחר כך, אבל גם כי מבחינתו זה עוד נפנוף בכוח הגברי שלו, ועוד דרך להשפיל ולהקטין את האישה שמאחוריו".

      קולט (GettyImages)
      קולט משחקת חתולה על במות פריז ב-1912 (צילום: אימג'בנק)

      נוסף לפועלה הספרותי ולקשר שלה עם ווילי, "קולט" מציג גם את הפעילות הבימתית של היוצרת ואת מערכות היחסים הרומנטיות שניהלה עם בנות מינה - שני אלמנטים שבמקרה מסוים ומפורסם במיוחד התערבבו יחדיו. זה קרה עם מיסי, אשה שנהגה להתלבש כמו גבר איתה ניהלה רומן ממושך, וכפי שמתאר הסרט, השתיים התנשקו על הבמה במהלך הצגה ב-1907, דבר שכמובן לא היה מקובל בפריז של אותם ימים, ועורר מהומה בקהל.

      "היה מפתיע למצוא ממדים קווירים כל כך מובהקים בסיפור שהתרחש במאה הקודמת", אומר הבמאי. "אני חושב שמיסי היא דמות חשובה מאוד בחייה, שדחפה אותה לפרוץ כך את הגבולות, ואני בטוח גם שהסיפור בינה לקולט ראוי לסרט נפרד".

      קולט היתה מאוד מעורבת בעולם הקולנוע - רבים מכתביה היו בסיס לסרטים מצליחים, בראשם "ג'יג'י" זוכה האוסקר, והיא אף כתבה ביקורות סרטים בעצמה. מה לדעתך היא היתה חושבת על הסרט שלך?

      "זו תהיה יומרה גדולה מצידי לחשוב שהיא היתה אוהבת אותו. אני כן יכול להגיד לך שאן, הנכדה של קולט שעוד הספיקה להכיר אותה בחייה, מאוד אהבה את הסרט, ואמרה גם כן שקירה מאוד מזכירה את סבתה, ואם היא אומרת - זה כנראה נכון".

      זה לא יהיה ספוילר להגיד שהסרט מסתיים בציטוט יפהפה של קולט - "איזה חיים נפלאים היו לי. הלוואי רק שהייתי מבינה את זה קודם לכן".

      "זה ציטוט מעורר השראה בעיני. אני חושב שמבחינתם של רבים מאיתנו, חיי היומיום מלווים בהרבה לחץ, ואנחנו לא נהנים מהם, אבל בסוף הדרך אפשר לקבל פרספקטיבה אחרת. קולט עשתה המון דברים נהדרים, אבל היתה אישה מאוד פרקטית ופרגמטית ופעלה מתוך יצר הישרדותי, אז לא ידעה להעריך זאת בזמן אמת, אלא רק במבט לאחור".

      קולט (יח"צ , קולנוע לב)
      סרט צבעוני ומאיר עיניים. מתוך "קולט" (צילום: יח"צ)
      קולט (יח"צ , קולנוע לב)
      שחקנים מעולים. קירה נייטלי ודומיניק ווסט מתוך "קולט" (צילום: יח"צ)
      קולט (צילום מסך)
      עטיפת "שרי" של קולט בהוצאת עם עובד
      קולט (יח"צ , קולנוע לב)
      הספרות שלה נצחית מתמיד. מתוך "קולט" (צילום: יח"צ)