הפיד שלי בזמן האחרון מתייחס לשפיטה מ"הכוכב הבא" כאילו היא-היא פרצופה החולה של החברה הישראלית הגזענית. לפי הפוסטים והציוצים ברשתות, שפיטה הולכת לבייש אותנו עד עפר מול אירופה ולקינוח גם בטח תעלה על בג"צ עם D9. הגדילו לעשות אנשים שלא עוקבים מקרוב אחר התוכנית אבל "הבינו" או "שמעו" שאנחנו שוקלים לשלוח לאירוויזיון זמרת יהודייה שמחקה ערבייה ואיזו פדיחה נוראית זו תהיה מול הנאורים הצרפתים והבריטים.
ואני אומרת היום, בקול רם, בפומבי, בעוז ובגרון ניחר - תנוחו.
נתחיל עם עובדות שאין עליהן עוררין: מדובר באישה שהיא פשוט פצצת כישרון בכל התחומים - זמרת מעולה, יוצרת, כותבת שירים, שחקנית וקומיקאית שנונה, שלא הייתה לי היכרות איתה לפני שהגיעה ל"הכוכב הבא לאירוויזיון", אבל הציגה שם את כל הארסנל שלה. ההתמחות שלה היא לקיחת שירי רוק קלאסיים בעיקר מהניינטיז ועיבודם - בצורה יצירתית ונעימה לאוזן - לסגנון ערבי אותנטי, עם עוּד ושאר צלילים מסורתיים. הקטע שלה הוא שהיא בדמות. כל הזמן בדמות. והדמות הזו היא, באופן לא מקרי, דמות של ערבייה. וכשהיא מציגה את הזמרת הערבייה הזו - היא מציגה אישה גדולה מהחיים, מצחיקה מאוד, מלאת בטחון, שנונה וסקסית.
פרודיה? נכון שאני לא מבינה למה היא חייבת לדבר במבטא ערבי גם בקטעי הקישור, ונכון שכשהיא מדברת בשפה זרה זה בעצם באנגלית במבטא ערבי ולא בערבית, ונכון שיש שם איזה אלמנט שטחי - אבל באותה נשימה אני גם לא מזהה כאן פרודיה או טעם רע. דמות תמידית כן. של מישהי שהיא במקרה יהודייה שמגלמת ערבייה, נכון. אבל אין כאן ביקורת או לעג. להיפך, מדובר בסוג של מחווה. כאילו, זה פאקינג אירוויזיון, אנשים. זה כל העניין. שיגעון. הפוך על הפוך. גם לא צריך להגדיר כל דבר. אפשר פשוט לרגע להקשיב לשיר ולהרגיש מה הוא עושה לך.
הדבר שבאמת מפדח את בן-אל תבורי
הכי אירוני שבן-אל תבורי, השופט היחיד בפאנל התוכנית שסירב להבין מה הסיפור של שפיטה ושלף לה אדומים בלי הכרה, חשף בחצי הגמר מה בעצם מפריע לו בה: שבאירופה לא יבינו שזה פרודיה (ובכן, כי זה די מוצלח ואפילו מרגש לפעמים ולא מרגיש פרודי?).
האם הסאבטקסט של בן-אל, גם אם לא יודה בכך, הוא שהוא מתפדח שבאירופה יחשבו ששלחנו שיר ערבי? ואולי זו גם הסיבה ששפיטה יותר פופולרית בקרב השופטים והשופטות מאשר בקרב קהל התכנית הישראלי (יהודי) הצעיר? בכל מקרה, נדמה לי שזה רק מוכיח את האומץ והתעוזה של הזמרת והיוצרת, לא את הגזענות שלה.
נטע ברזילי הפכה לכוכבת בפורטוגל כבר בימים שלפני האירוויזיון הקודם. השיר התנגן, הקליפ היה מוכר, התלבושת הייחודית, השמנמנות, הגולגולים בשיער ונטע - עם האנגלית הקולחת - דפקה ריאיונות משוחררים ואמיצים והרשימה את אירופה. כמו בכל דבר בחיים המודרניים, היום ה-כל חייב להיות טיפ-טופ: השירה, המראה, הסטייל, הדמות, המקוריות, האמירה, האנגלית. באירוויזיון זה גם נכון לגבי ההתנהלות מחוץ לבמה. והכריזמה וחוש ההומור של כל משתתפות ומשתתף הגמר שוות לכריזמה שיש לשפיטה בזרת ימין.
אם אני מפספסת פה משהו בענק, ולא מבינה משהו במוחי הסחי, רק אשמח לדעת למה זה בסדר שגברים ידברו כמו נשים ויחקו ויתחפשו להן באירוויזיון ובמסיבות הנלוות לו (גם גברים סטרייטים. ותוך הגזמה והבלטה לפעמים של סטראוטיפיים לעגניים); אבל זה לא בסדר שישראלית, שהיא יהודייה, שחיה במזרח התיכון כל חייה ומדברת בשפה שמית ואוכלת אוכל ערבי והשפה שלה מתובלת במאות מילים בערבית - לא תגלם ערבייה. האם אין פה אובר רגישות בגלל עמדות פוליטיות טהרניות כאלה או אחרות?
אז היום, תסלח לי פיד יקר, אני בעדה. או כמו שאומר מועמד אחד לראשות הממשלה: דווקא שפיטה! אם לא היא - אז אולי כיתריה. רק לא, פליז רק לא, קובי מרימי. תני בראש יא מלכה. שוקרן מראש.