יובל בנאי: "מסתכלים עליי כנסיך, אבל סבא מכר ירקות בשוק מחנה יהודה"

"עוד שיר אחד, אתה בטח לבד, ואני מתגעגע, ניפגש בפריז, בקפה של לואיז, השתניתי אתה יודע", "נלך לצוד קצת פרפרים, ותספר לי סיפורים, על יפו עם הצוענים, ותיאטרון בלי שחקנים" - כך כתב וביצע יובל בנאי ב"עוד שיר אחד", שהוקדש לאביו, יוסי בנאי, ופילח את הלב. בקרוב תהיה לנו הזדמנות נדירה לצוד פרפרים בלב ולשמוע שירים וסיפורים נהדרים, כי בנאי יעלה לראשונה בחייו ערב המוקדש לקלאסיקות של אביו, חתן פרס ישראל, הזמר השחקן והיוצר האגדי. במופע המיוחד, "יובל שר יוסי" שמו, שיתקיים ב-31 במאי בתיאטרון הבימה בתל אביב, הוא ימשיך את הדיאלוג האישי והתרבותי עם אביו.

המופע יכלול עיבודים חדשים לתחנות תרבות מרכזיות של בנאי, ובהן "אני וסימון ומואיז הקטן", "שיכור ולא מיין", "אהבה בת עשרים" והסינגל האחרון שהוציא, "תרנגול כפרות", ויכלול יצירות של מתי כספי, יוני רכטר, ז'ורז' ברסאנס, ניסים אלוני, נעמי שמר, נתן אלתרמן, ז'אק ברל, מוסטקי, מיכה שטרית ומשינה. כמובן שיהיה שם גם הלהיט הענק והמרסק "תחזור תחזור", שבו כזכור מקריין יוסי בנאי. את המופע ילווה סופר גרופ המורכב מהגיטריסט גבע אלון, הבסיסט עמיר (ג'נגו) רוסיאנו, המתופף אסף רייז, הקלידנית לירון (פלורה) משולם, ונגנית הוויולה גליה חי.

"אני לא עושה מופע מחווה", מבהיר יובל בנאי בריאיון לוואלה! תרבות. "זה מופע שבו אני שר את השירים הכי טובים, לפי דעתי, של אבא שלי, עם מיטב הנגנים. זו תהיה הפקה כמו שאנחנו יודעים לעשות, גם שוקי וגם אני, מהבית של משינה. המופע הזה הוא לא על יוסי בנאי אלא עלי. זה אבא שלי מהעיניים שלי. זה מה שעושה את זה עוד יותר מעניין, אישי וקרוב. סך הכל אני מספר את הסיפור שלי לאורך כל הדרך, על איך שגדלתי, ואבא שלי גידל אותי כמובן, מהילדות שלי עד הרגע הזה, על הבית שהייתי בו, מה שראיתי ומה שספגתי. לקחתי את השירים, שמסתבר שאני מכיר אותם הרבה יותר ממה שחשבתי, הרבה דברים אני מכיר בעל פה. הרעיון הוא שזה יובל שר את יוסי".

למה רק עכשיו? איך לא עשית עד היום מופע כזה משירי אבא?

"הרבה שנים הייתי עסוק במה שהייתי עסוק. אבא שלי איננו כבר 12 שנה. ביוני אני אהיה בן 57. יש גיל שבו אדם יכול להסתכל על העבר שלו ולחיות איתו בשלום. היום יש לי פשוט את הזמן והיכולת הנפשית להתמודד עם הדבר הזה. אני חושב שלפני זה לא היה לי. בתור אחד שעושה את זה כרגע, זה מסע מאוד חזק בשבילי, וגם בשביל כל המשפחה שלי. גם אחי, דניאל, מעורב בזה ועוזר לי לכתוב טקסטים למופע".

המופע עם שירי אביך יתקיים בתיאטרון הלאומי, שהיה חלק משמעותי מחייו של יוסי - הוא למד בבית הספר למשחק של הבימה וכיכב בו לאורך חייו במעל ל-30 הצגות. איזה זיכרונות מאבא מציף בך האירוח בתיאטרון?

"חלק גדול מהילדות שלי ובמיוחד מהנעורים שלי היה מאחורי הקלעים של הבימה. הייתי חלק בלתי נפרד מהרבה חזרות והצגות כמו 'הצוענים של יפו', 'אדי קינג', 'הכלה וצייד הפרפרים'. נכנסתי לאולם רובינא, ונזכרתי שראיתי את רובינא עצמה עם אבא שלי, כשהייתי בן 13. כשעליתי על הבמה של הבימה הרגשתי שערות סומרות בידיים, ואני כבר עמדתי על במות. הרגשתי שוב כמו הילד ההוא".

אביך יוסי היה קרוב אליך, תמך בך, וכך למשל ראה את משינה עוד כשהייתם בפינגווין, והשפיע עליך מאוד. עם זאת, לא היו שיתופי פעולה אמנותיים פומביים רבים ביניכם. אחד מאלה שכן היו זה כמובן השיר "תחזור תחזור". האם אתה חש החמצה מסוימת שלא יצא לכם לעבוד ביחד יותר?

"מהבחינה האישית, גם אבא שלי וגם אני היינו מתייעצים הרבה אחד עם השני לגבי האמנות שלנו. אבא שלי תמיד תמך בי, גם כשלא הייתי באמנות, שני ההורים שלי האמינו בי. 12 שנה יוסי איננו, מה שהספקנו לעשות עשינו. ככה זה החיים, כל אחד עסוק בשלו. אני הייתי צעיר ברוקנרול, נותן בראש. אני מאוד שמח ש'תחזור תחזור' קרה, כי זה דבר מאוד חשוב. לפעמים אני אומר לעצמי, יכול להיות שפספסנו. אבל אני שמח שיש לי את ההזדמנות לעשות את מה שאני עושה עכשיו. זאת הזדמנות גדולה לחוות את השירים של יוסי, ואת כל הדבר הזה, דרך מי ש... באמת מצחיק להגיד את זה... אני פשוט הייתי שם, מהרגע שנולדתי ועד הרגע הזה. קח לדוגמה את הביצוע שלנו לשיר 'שיכור ולא מיין', ועוד הזדמנויות לקחת שירים של גדולי הכותבים, בהם מתי כספי, יוני רכטר, ניסים אלוני, נעמי שמר, חנן יובל, ז'ורז' ברסנס, ז'ק ברל. זה שירים מדהימים וככה זה נשמע".

אם יוסי בנאי האגדי היה מתחיל את דרכו היום, האם הוא היה מצליח גם במציאות התקשורתית והתרבותית-בידורית הנוכחית?

"אבא שלי היה איש מאוד מיוחד, ואני חושב שהוא עשה הרבה דברים לפני שהם קרו. אפילו במערכונים שלו, בהומור שלו, הוא זיהה הרבה דברים שקורים. המציאות עכשיו היא ככה, ובעוד שתי דקות היא תהיה אחרת. אנחנו אמנים לא בגלל המציאות. אנחנו אמנים כי אנחנו צריכים לעשות את זה. בסופו של דבר כן משפיעים על מה שקורה. זה מה שאבא שלי עשה. בסופו של דבר אמנות, באשר היא, נמדדת בשאלה אם היא נשארת או לא. איך שאני מסתכל על זה, מה שיוסי עשה נשאר. החותם שהוא שם על התרבות הישראלית, אני חושב שזה נשאר. השפה, חיתוך הדיבור הזה, מה שמסמן ישראליות, לא ישראליות מתלהמת כמו שיש היום, אלא טיפה יותר מתונה. הוא מסמל את האהבה לישראל ולארץ הזאת, בלי לעטוף את עצמך בדגל ישראל.

"זה אבא שלי. ואני חושב שהדברים האלה הם אצל המון אנשים, והם רוצים תוכן. אנשים מחפשים תוכן, בשביל זה נוצרת המוזיקה שלנו, למרות שאנשים חשבו שהיא תיעלם, היא עדיין כאן, ועובדת. אי אפשר למחוק שום דבר שהיה. זה לא עובר על ידי, כשפוליטיקאי עושה פרופגנדה. הזמן הוא הרבה יותר חזק. איך אבא היה אם הוא היה פועל היום? כשהוא היה - הוא היה ענק, כי הוא עשה דברים טובים, מרגשים, כתב ויצר המון, ונגע בהמון תחומים. ומעבר לזה, זה הסיפור הישראלי הכי מעניין. תמיד מסתכלים עלינו כעל נסיכים, אבל סבא מכר ירקות בשוק מחנה יהודה".

המופע המיוחד "יובל שר יוסי" יתקיים ב-31 במאי בתיאטרון הבימה בתל אביב. מחיר כרטיס: החל מ-175 שקלים. כרטיסים ניתן לרכוש כאן.