ערב החדשות של התאגיד הושק אמש במינוי כפול - מגישה חדשה למהדורה - ומהדורה מקדימה חדשה. את המהדורה המקדימה, "הצד השני" - מגיש גיא זוהר, ומטרתה לחשוף את הפער שבין המסגור התקשורתי - לבין המציאות. משהו בין ביקורת תקשורת (וביקורת עצמית) - לבין מדריך להתמודדות עם הספין התורן.
הרעיון נפלא ונחוץ, בפרט בתקופת בחירות, בפרט בעולם שבו התקשורת מואשמת על ידי פוליטיקאים על בסיס יומי בהטיה. זוהר הוא מגיש מנוסה שנחמד לצפות בו, והוא מביא לתכנית כמה מהתכונות ששימשו אותו בכובע הקודם כמגיש "היום שהיה" - ובראשן הגישה המבודחת, הרגועה, כלפי הצהרות דרמטיות. גם כאן, התפקיד הטלוויזיוני שלו זהה: לשים את החדשות בפרופורציות הנכונות - רבע לפני המהדורות.
עם זאת, התכנית הראשונה עוד לא לגמרי זרמה. המונולוגים חרקו מעט ולא הוברגו עד הסוף. לא מדובר בכישלון כלל, אלא בעניין של חידוד הטקסט. יש ל"צד השני" עוד הילוך להעלות עד שתגיע למה שמצופה ממנה.
ומיד אחריו, כאמור, התחלה חדשה נוספת: דוריה למפל, לשעבר אשת "חדשות הלילה", שנבחרה להחליף את גאולה אבן כמגישת מהדורת החדשות של תאגיד השידור הציבורי. חילופים בכיסא הזה אינם נפוצים מדי, והנעליים שאליהן נכנסה למפל הן גדולות.
המהדורה הראשונה של למפל כמגישה הבכירה לא עשתה לה חיים קלים: דיון פוליטי, אירוע ביטחוני, תמלילים של שרה נתניהו (עם משחק מוגזם של המקריינים) וכמובן גם תגובה של משפחת נתניהו - למפל עמדה בכל אלו בגבורה. השידור הראשון שלה היה רציני, רהוט ובהיר. שום תקרית חריגה לא נרשמה - וזה כנראה סימן טוב.
קצת בדומה לזוהר, ואולי בגלל שגם היא מגיעה מהמהדורות המאוחרות, למפל מגיעה לדברים באנרגיה אחרת מהלחץ המאפיין את המהדורה המרכזית. השאלה העיקרית עם מינויה של למפל זה האם ובאיזה אופן היא תמצא לנכון להביע את דעתה במהלך המהדורה - מה שלא אירע במהדורה הראשונה, ומעניין במיוחד הן לאור האישיות של קודמתה והן לאור סערת אושרת קוטלר. סימן השאלה הזה נשאר פתוח.