וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רומן מחוץ לנישואים, עירום וסקנדלים: האמת על סופרת הילדים שכולנו גדלנו עליה

אבנר שביט, ברלין

20.2.2019 / 13:29

הביוגרפיה הקולנועית של אסטריד לינדגרן מתמקדת בצעירותה כדי לתאר כיצד הפכה לאחת הסופרות האירופאיות המשפיעות בכל הזמנים. בריאיון, במאית הסרט מסבירה מה כולנו חייבים ללמוד מבילבי, ולמה נמאס לה משאלות על פמיניזם

סרטי שובל

אסטריד לינדגרן היא מסופרות הילדים הגדולות והאהובות אי פעם. בילבי, הג'ינג'ית המרדנית שיצרה, הפכה לדמות פולחנית, גם בזכות הספרים בכיכובה וגם הודות לעיבודים הקולנועיים והטלוויזיוניים שנעשו בהשראתם. נוסף לכך, השוודית הוציאה תחת ידיה שלל כותרים נוספים שתורגמו וזכו להצלחה בכל העולם - כולל בישראל כמובן. לא יהיה זה מופרך להדביק לה כותרות כמו "הסופרת שכולנו גדלנו עליה".

אז כולנו מכירים את לינדגרן, אבל לא בהכרח מודעים לעומק המורשת שלה. בשוודיה, היא לא נתפסה רק כסופרת מהוללת, אלא גם כמצפן מוסרי שהוביל לשינויים מהותיים בחברה. מאמר שכתבה בשלהי שנות השבעים הוביל לשינוי במדינות המיסוי ותרם להפלתה של הממשלה הסוציאל-דמוקרטית לאחר 44 שנות שלטון. נאום שנשאה באותה תקופה דחף את מדינתה להפוך לראשונה שאסרה על ענישה פיזית של ילדים, ובשלהי האייטיז, לרגל יום הולדתה ה-80, היא קיבלה מתנה מיוחדת מהשלטונות: חוק על שמה, שדאג להבטיח את רווחת בעלי החיים - נושא נוסף למענו נלחמה לאורך השנים.

נוסף לכך, חייה של לינדגרן היו עצמאיים ופורצי דרך לא פחות מאלה של גיבורותיה. היא נולדה בתחילת המאה הקודמת למשפחה כפרית ומסורתית, אך השמרנות של סביבתה לא מנעה ממנה לפתח קריירה כבר בגיל צעיר בעיתון המקומי, ואף להיכנס להיריון מן העורך שלו, עמו ניהלה רומן. אף שהדבר לא היה נהוג באותה תקופה, בלשון המעטה, היא התעקשה להביא את הילד לעולם מחוץ לנישואים, ובאופן כללי עשתה רק את מה שראתה לנכון, בלי להתחשב בנורמות המקובלות ובציפיות ממנה.

אחרי שראינו על המסכים עשרות עיבודים ליצירותיה של לינדרגן, מגיעה עכשיו ביוגרפיה קולנועית שלה, "להיות אסטריד" שמה, המתמקדת דווקא בצעירותה. הסרט הוקרן לראשונה כבר לפני יותר משנה, במסגרת פסטיבל ברלין 2018, ורק כעת עולה לאקרנים בישראל, לאחר שזכה לביקורות מעולות ונהנה מתהודה בינלאומית.

להיות אסטריד. פסטיבל ברלין,
כל כך חשובה, שיש חוק על שמה. מתוך "להיות אסטריד"/פסטיבל ברלין

את הסרט ביימה פרנילה פישר כריסטנסן, מי שיצרה בעבר סרטים מוערכים כמו "סבון" ו"משפחה" שהוקרנו בישראל בסינמטקים למיניהם. "לינדגרן תמיד היתה יקרה ללבי, לא רק כסופרת אלא גם כהומניסטית - כאות ומופת לאישה שאמרה את דעתה, שלא פחדה מצרות אופקים של אחרים, והעזה", היא אומרת בריאיון לוואלה! תרבות. "בחרתי להתמקד דווקא בצעירותה, כי היא עצמה הודתה שלולא הדרמות שעברה באותה תקופה, היא לא היתה הופכת לסופרת מפורסמת. אני חושבת שבאותה תקופה, היא התוודעה לאהבה עמוקה אבל גם לחשיכה שלא הכירה קודם לכם, ומכאן שורשי האנושיות שלה".

בניגוד לסופרת, כריסטנסן אינה שוודית, אלא מגיעה מן המדינה השכנה - דנמרק. "דוווקא בגלל זה, היה לי קל יותר לעשות את הסרט", היא מצהירה בריאיון המתקיים במלון ברלינאי לאחר בכורת "להיות אסטריד" במסגרת הפסטיבל. "התרבות השוודית אליטיסטית ואריסטוקרטית. אצלם, מפחדים בכלל לגעת באושיות בסדר הגודל של לינדרגן. אנחנו, הדנים, אנשים פשוטים יותר שלא דוגלים בפולחן אישיות, וקל לנו יותר לעשות ביוגרפיות. חוץ מזה, אמנם אני דנית, אבל המשפחה שלי בילתה את הקיצים שלה בשוודיה, בדיוק באזור הכפרי שבו אסטריד גדלה, אז אני מכירה היטב את כל הנחלים, העצים והסלעים שמצולמים בסרט".

אני מניח שמיותר לשאול אם גדלת על כתביה.

"בוודאי, אמא שלי נתנה לי אותם כבר כשהייתי קטנה, והם חדרו עמוק לתוך הלב שלי. הגדולה שלה היתה היכולת לקחת נושאים כמו חיים, מוות, אהבה, משפחה ולדבר עליהם בצורה שגם ילדים יכולים להבין. אחרי שילד קורא ספרים שלה, הוא יכול לנהל עם ההורים שלו שיחות כאילו שהיה פילוסוף גרמני".

ילדים בסקנדינביה עדיין קוראים את הספרים שלה כמו פעם?

"אני חושבת שבאופן כללי, ילדים קוראים פחות ופחות. היו לנו בצוות השחקנים והשחקניות הרבה ילדים וילדות, והם הכירו את הספרים של אסטריד בעיקר דרך העיבודים הקולנועיים והטלוויזיונים שלהם. הלוואי שהורים יזכרו מדי פעם לקנות ספרים לילדים שלהם, ולא רק אייפדים".

עוד באותו נושא

תרגום חדש לספריה של אסטריד לינדגרן

לכתבה המלאה
בילבי. צילום מסך
תהיו בילבי. מתוך העיבוד הפולחני לספר/צילום מסך

חשוב להבהיר כי אף שגיבורתו סופרת ילדים, "להיות אסטריד" ממש אינו סרט לגיל הרך. מדובר בדרמה בוגרת הכוללת תכנים מחוספסים, ובהם גם סצינות מין ועירום. "אני חושבת שקהל היעד הוא גיל 15 ומעלה, אבל משם והלאה הסרט מיועד לכל הגילאים ולכל המגדרים", אומרת הבמאית. "האמת, שאת התגובות הכי נרגשות אני מקבלת מגברים. בחורים באים אליי ואומרים 'לא בכיתי עשר שנים, אבל במהלך הצפייה בכיתי שלוש פעמים', או 'שתדעי שהגבר שלידי בכה כל הזמן'".

המהדורה הקודמת של חגיגת הקולנוע הברלינאית היתה הפסטיבל הגדול הראשון שהתקיים לאחר פרוץ תנועת ה-MeToo, ומטבע הדברים, הנושא עלה בכל שיחה במהלכו. וכך, גם אני שואל את הבמאית האם ניתן לומר כי הסופרת היתה מן האושיות הפמיניסטיות הגדולות הראשונות בסקנדינביה. "אני חושבת שהיא כתבה את 'בילבי' וזה ספר שבונה לך את האופי. אני לא יודעת, מה אתה חושב על בילבי, היא השפיעה עלייך?", היא עונה בשאלה.

בילבי השפיעה עליי, ברור.

"אני לא חושבת שהיא רול מודל לנשים. היא סמל של חופש אבסולוטי ולכן רול מודל גם לגברים".

גם גבר יכול להיות פמיניסט.

"הפסטיבל הזה משוגע, הכל פה על מגדר. בגלל שאני אישה אני צריכה לענות על השאלות האלה כל הזמן. גם גברים אתם שואלים כאלה שאלות?"

האמת שכן.

"אני מביימת כל כך הרבה זמן...אני מתעניינת בדברים האלה כל כך הרבה זמן..זה משוגע איך בזמן האחרון כל השאלות הן סביב זה פתאום".

במאית הסרט להיות אסטריד. GettyImages
דנית שעשתה סרט על שוודית. פרנילה פישר כריסטנסן בפסטיבל ברלין/GettyImages

היית רוצה לעשות סרט נוסף על אסטריד, לתאר את המשך חייה?

"זו שאלה שכבר עלתה. אני תמיד עונה שעשיתי את הסרט הזה, ואני מקווה שהוא יעורר השראה באחרים להמשיך לחקור את החיים שלה".

מה היית רוצה שאנשים ייקחו מהסרט?

"תקראו את 'בילבי'. לא משנה אם אתם גברים או נשים, תהיו אמיצים, תהיו אמיצות, תקראו את הספר ולפחות למשך יום אחד, תנסו לחשוב ולהתנהג כמו בילבי".

להיות אסטריד. פסטיבל ברלין,
עכשיו בקולנוע, סוף סוף. מתוך "להיות אסטריד"/פסטיבל ברלין
אסטריד לינדגרן. GettyImages
אסטריד לנצח. הסופרת בבגרותה/GettyImages
רוניה בת השודד. צילום מסך
עטיפת אחת ההוצאות המחודשת הטריות לספריה של השוודית/צילום מסך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully