האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה פרסמה בסוף השבוע את רשימת הסרטים שיתחרו על פרסי אופיר, האוסקר הישראלי, שהזוכה בו גם נבחר אוטומטית להיות הנציג המקומי בתחרות על האוסקר המקומי. כרגיל, הרשימה היא ערבוביה של תוצרים שכבר הופצו מסחרית; כאלה שהוקרנו בפסטיבלים אבל עוד לא נחשפו לקהל; וגם כאלה שטרם הוצגו באיזושהי מסגרת.
לקטגוריה השלישית משתייך סרט שטרם דובר עליו בישראל, אבל קל לנחש כי יזכה כאן להרבה תהודה - מדובר ב"ימים נוראים", שיוצרי ומפיקיו מגדירים אותו כ"מותחן פסיכולוגי העוקב אחר האירועים שהובילו לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, מנקודת המבט של הרוצח, דרך הכוחות החזקים שפעלו עליו ועודדו אותו, הן במישור הפוליטי והדתי, והן במישור המשפחתי והאישי. זהו דיוקן נפשי של מתנקש פוליטי שמבקש לרצוח את הדמוקרטיה, ודיוקן של חברה שסועה".
מאחורי הסרט עומדים שמות מסקרנים ביותר: ביים אותו ירון זילברמן, הבמאי הישראלי שעושה חיל בהוליווד וביים בה בין השאר את "כלים שלובים" עתיר הכוכבים, והוא גם כתב אותו יחד עם רון לשם, מי שהיה אחראי בעבר ל"בופור", בין השאר. מככבים בו יואב לוי ("הבלתי רשמיים") וכן שחקנים שאינם מוכרים במיוחד, בהם יהודה נהרי הלוי, אמיתי יעיש בן אוזיליו, דולב אוחנה ורענן פז. מעניין לציין כי הוא מומן בידי רשת, yes ומשקיעים פרטיים, אך לא בידי הקרנות - אולי בשל רגישות הנושא.
כזכור, לפני ארבע שנים, חלה סערה לאחר שפסטיבל הקולנוע ירושלים הודיע על הכוונה להציג דוקו תוצרת לטביה שעסק גם כן ביגאל עמיר. שמעון פרס עליו השלום הגיב בחריפות, וכך גם כמובן שרת התרבות הטרייה מירי רגב, שהיתה אז בשיא האטרף שלה. כיום, נדמה שהקהל ובעיקר התקשורת כבר מאסו בסערות בכוס תה, כך שאפשר להאמין כי הפעם תהיה התגובה שפויה יותר - אבל אין לדעת.
"ימים נוראים" הוא הסרט העלילתי הראשון שנעשה על יגאל עמיר, ובכלל מן הסרטים העלילתיים הראשונים שעוסקים ברצח רבין. התוצאה טרם הוקרנה בפסטיבל מקומי או בינלאומי כלשהו, ולא ידוע מתי אם בכלל זה יקרה. כרגע ההקרנה הראשונה של אמורה להיות ברביעי 3.7 בסינמטק תל אביב, במסגרת ההקרנות של האקדמיה, שהן סגורות לקהל הרחב - אם כי אין בעיה מיוחדת להסתנן אליהן.
ומי עוד מתחרים על פרסי אופיר? נציין תחילה את הסרטים שכבר הופצו מסחרית: "הבלתי רשמיים" הנהדר של אלירן מלכה, על לידתה של ש"ס; "בוקר טוב ילד" של שרון בר זיו, על משפחה שבנה החייל שרוי בתרדמת; "גאולה" של יוסי מדמוני ובועז יהונתן יעקב, על מוזיקאי חוזר בתשובה; ו"הגולם", סרט האימה של יואב ודורון פז על פי המיתולוגיה היהודית.
נעבור לסרטים שכבר הוקרנו בפסטיבלים מקומיים או בינלאומיים, אך טרם הופצו מסחרית. בין אלה בולטים שלושה שיצא בצרפת בשבועות האחרונים ועוררו שם תהודה: "תל אביב על האש" של סאמח זועבי, בכיכובו של קייס נאשף, שזכה בפרס בפסטיבל ונציה על הופעתו כתסריטאי באופרת סבון פלסטינית הזוכה להצלחה בישראל; "מילים נרדפות" זוכה דב הזהב של נדב לפיד; ו"אישה עובדת" המצוין של מיכל אביעד, על הטרדות מיניות במקום העבודה. נציין גם את "צלילה" המעולה גם כן של יונה רוזנקיאר, שהתכבד אף הוא בפרסים בפסטיבלים בינלאומיים, את "היום שאחרי לכתי", הדרמה של נמרוד אלדר שהוקרנה בפסטיבל ברלין ואת "עיניים שלי" של ירון שני ("עג'מי") שהוקרן באותו פסטיבל.
מבין הסרטים שטרם הוצגו במסגרת כלשהי, הרי שחוץ מ"ימים נוראים" אפשר לציין עוד כמה שמות בולטים. "בשורות טובות" הוא סרטו החדש של ארז תדמור, החביב על פרסי אופיר ("ארץ פצועה" למשל), בו מככבים שניים מן השחקנים הבולטים כרגע בתעשייה - נלי תגר ורועי אסף, בסיפור מרגש על פניו על זוג המתקשה להביא ילד לעולם. "מאמי" הוא סרטה החדש של קרן ידעיה, מן הבמאיות הבולטות בתולדות העשייה המקומית ("אור"), והפעם היא מציגה עיבוד לאופרת הרוק הפולחנית. "קצפת ודובדבנים" הוא סרטו החדש של גור בנטביץ', מן הקולנוענים המגניבים בסצינה הישראלית, והרשימה כמובן עוד ארוכה. היא כוללת גם לא מעט תוצרים אזוטריים למדי, ובאופן כללי 2019 כעוד שנה לא חזקה במיוחד מבחינת הקולנוע המקומי.
מעניין גם לציין את השמות שבולטים בהיעדרם. "סיפור אחר" של אבי נשר, שפרש מן התחרות בשנה שעברה, בחר שלא להתמודד גם השנה, למרות הצלחתו הקופתית המסחררת. גם קומדיות כמו "אול אין" ו"המוסד" העדיפו שלא להשתתף, וכך גם עוד סרטים שוויתרו על התענוג.
הימור שלנו? הפייבוריטים לחמישייה הם "הבלתי רשמיים", "תל אביב על האש", "אישה עובדת", "ימים נוראים" ו"בשורות טובות", אבל יש ויהיה מקום להפתעות כמובן.
באשר לגזרת הדוקו הארוך, רוב הסרטים המועמדים כבר נחשפו לקהל הישראלי במסגרות כאלה ואחרות, ונראה כי הפייבוריטים לפרס הם "יונתן אגסי הציל את חיי", "קינג ביבי" ו"אורי זוהר חוזר". כך או כך, ההקרנות יתחילו ב-12.5, והטקס עצמו צפוי להתקיים במהלך הסתיו, ולראשונה בשנים האחרונות כל זה יקרה תחת חסותה של שרת תרבות שאינה מירי רגב.