"גיליתי מחדש עד כמה העולם צבוע ומלא דעות קדומות": ריאיון עם במאי "שערורייה אנגלית למדי"

    סטיבן פרירס, הבמאי המהולל שמאחוריו הצלחות קולנועיות כמו "המלכה" ו"נאמנות גבוהה", התייאש מהמסך הגדול ומתמקד בטלוויזיה, למשל עם המיני-סדרה המצליחה "שערורייה אנגלית למדי". בריאיון, הוא מסביר למה הצלחתה לא הפתיעה אותו ונזכר בשהות "המסובכת" בירושלים

    yes

    סטיבן פרירס הוא אחד הקולנוענים הבריטים הבולטים של ארבעת העשורים האחרונים. בשנות השמונים ביים בין השאר את "מכבסה יפהפייה שלי" ואת "זקוף ת'אוזן", שניים מן הסרטים הבולטים שנעשו במולדתו באותה תקופה, והגדירו דור קולנועי שלם. בשנות התשעים, היה מועמד לאוסקר על "הנוכלים" ובעשור הקודם על "המלכה". לפני שש שנים ביים את "פילומנה" הנפלא שהיה מועמד לפרס, והרזומה שלו כולל עוד שלל להיטים משובחים, בהם למשל "נאמנות גבוהה", "יחסים מסוכנים" ו"פלורנס פוסטר ג'נקינס".

    לאורך השנים, השתדל פרירס לביים בקצב של סרט חדש אחד כל שנה, לכל היותר כל שנתיים, אך כיום אפילו הוא קרוב להרים ידיים. "סוג הסרטים שגדלתי עליהם ושאהבתי ליצור בעצמי, זה כבר לא מה שהולך היום", הוא מודה לריאיון טלפוני לוואלה! תרבות. "אני רואה מה ילדים אוהבים בימינו, וזה לא סוג העשייה שמדבר אליי. זו זכותם, כמובן, לאנשים יש זכות לאהוב את מה שהם רוצים, אבל אני מתגעגע למה שהיה פעם".

    לכן, פרירס משתדל בשנים האחרונות להתמקד ביצירת תכנים למסך הקטן - עשייה בה כבר עסק לא פעם בעבר, ובהצלחה מרובה, וכעת הפכה למרכז פועלו. במסגרת זו, יצר את המיני-סדרה "שערורייה אנגלית למדי", שנהנתה מהערכה רבה בשנה שעברה, ובין השאר זכתה בגלובוס זהב אחד והיתה מועמדת לשניים נוספים וכן לארבעה פרסי באפט"א. למי שפיספס אותה, היא זמינה ב-VOD של yes ובהחלט כדאי להתענג עליה.

    כפי שמי שכבר צפו ונהנו יודעים, "שערורייה אנגלית למדי" עוסקת באחת השערוריות הכי עסיסיות מבין הסקנדלים הרבים שעיטרו את הפוליטיקה האנגלית במשך השנים: סיפורו של ג'רמי תורפ (יו גרנט), מנהיג המפלגה הליברלית, פוליטיקאי מבטיח והומוסקסואל בארון, שככל הנראה לא בחל באמצעים כדי להסתיר את הרומן שהיה לו עם נער שעשועים (בן ווישו), וכך התחילה השתלשלות עניינים מוזרה שכללה קנוניות, הליכים משפטיים מגוחכים וגם גור של כלב דני ענק אחד, שמצא בשוגג את מותו הטרגי.

    עוד באותו נושא

    "פילומנה": הסרט המרגש של השנה

    לכתבה המלאה
    "העולם אוהב כשאנגלים מתנהגים כמו אנגלים". מתוך "שערורייה אנגלית למדי" (צילום: yes)

    "זה סיפור נהדר. אולי בעבר היינו מפיקים אותו כסרט, אבל אני ממש שמח שעשינו אותו לטלוויזיה", אומר פרירס. "אם היינו עושים את זה לקולנוע, המפיקים היו עומדים לנו מעל הראש ומייצרים היסטריה, והיו דורשים מאיתנו להסביר הכל ולעשות פשרות. בפורמט הטלוויזיוני, לא נדרשו מאיתנו שום ויתורים והיינו יכולים להישאר נאמנים לסיפור כפי שהתרחש".

    מידת ההצלחה של התוצאה הסופית הפתיעה אותך?

    "בכנות? לא במיוחד. כלומר, אתה אף פעם לא לוקח הצלחה כדבר מובן מאליו, וזה תמיד נחמד שמשהו מצליח ולא נכשל - אבל לא הייתי בהלם. כבר כשקראתי את התסריט אמרתי לעצמי שיש כאן פוטנציאל טוב מאוד. אני חושב שהמיני-סדרה הצליחה בגלל האותנטיות שלה. היא נשארה נאמנה לרוח הבריטית ולא ניסתה להיות אמריקאית או משהו כזה, והעולם אוהב כשבריטים מתנהגים כמו בריטים".

    אמרת בעבר שכאדם צעיר, הסיפור על ג'רמי ת'ורפ היה בכל הכותרות של כל העיתונים, אז ידעת עליו הרבה מלכתחילה. אך האם בתחקיר מעמיק, גילית דברים שהפתיעו אותך?

    "יותר מאשר שהתחקיר הפתיע אותי, הוא אישר לי דברים שחשדתי בהם ממילא - עד כמה העולם באותו זמן היה צבוע, חסר כנות ומלא דעות קדומות. אולי בעצם הוא עדיין כזה".

    היה דיבור על פתיחה מחודשת של החקירה בעניין כמה מהתקריות שמתוארות בסדרה. אתה חושב שייצא מזה משהו?

    "לא, אני חושב שממילא רוב הדמויות הרלוונטיות כבר מתות, ובכל מקרה כבר אין מה לעשות באשר להחלטות המטופשות של השופט המגוחך שהיה בזמנו. אני רק שמח שסוף כל סוף מאמינים היום לנורמן סקוט, אחרי שכל השנים חשבו שהוא שקרן".

    עונה בתשובות של משפט. סטיבן פרירס (צילום: GettyImages)

    איך היה לעבוד עם יו גרנט, שבשילוב עם "פדינגטון 2" השלים במיני-סדרה הזו קאמבק נהדר?

    "הוא שחקן מדהים, שחקן ענק".

    ואיך היה לעבוד עם גורי הכלבים?

    "הגורים של הדני הענק הם כלבים מטופשים במיוחד. היו לא פחות מארבעה מהם בצילומים, וכל אחד מהם היה טיפש מן האחר. הזהירו אותי מראש, אבל לא האמנתי איזה סיוט תהיה העבודה איתם. למה הם טיפשים כל כך? לא יודע, תשאל את אלוהים למה ברא אותם ככה".

    "תשאל את אלוהים למה הוא ברא אותם כה מטופשים". מתוך "שערורייה אנגלית למדי" (צילום: yes)

    פרירס נולד בלסטר ב-1941, גדל כנוצרי ורק בשלב מאוחר גילה כי אמו יהודיה. בעולם תקשורת הקולנוע הוא ידוע לשמצה - או לטובה - כמי שעונה לשאלות בקצרה, בארסיות ובאדישות. בכל זאת, נימת התרגשות נשמעת בקולו כשאני מבשר לו כי סינמטק תל אביב יקרין בחודש הבא את "מכבסה יפהפייה שלי" שיצר ב-1985, ובין השאר נרשם בהיסטוריה כמי שהפך את דניאל דיי-לואיס לכוכב. "או מיי גוד, מקרינים את זה? תשמע, כשאני נזכר בסרט, יש לי תמונה מאוד ורודה", הוא מודה. "זה הסרט ששינה את חיי, וגם את החיים של דניאל. פתאום עשינו סרט שעשה כסף בכל העולם, וזה פתח לנו הרבה מאוד אפשרויות. בניתי את הקריירה שלי על הגב של הסרט הזה".

    אני זוכר שפגשתי אותך לפני כמעט עשרים שנה, כשבאת לפסטיבל הקולנוע ירושלים עם "ליאם", שעסק בין השאר באנטישמיות.

    "כן, אני גם זוכר את הביקור שלי בירושלים. זה היה כל כך מסובך, זו עיר כל כך מסובכת".

    גם הפרויקט הבא שלך יהיה טלוויזיוני?

    "כן, אני הולך לעשות את 'Quiz', עיבוד להצגה על איש צבא לשעבר שזכה ב'מי רוצה להיות מיליונר?' ואז התגלה שרימה ברוב השאלות. זה יהיה לטלוויזיה, כי שם נמצאת היום הכתיבה הטובה ושם אפשר לספר את הסיפורים המעניינים. אני אמשיך לנסות לעשות סרטים, אבל המאבק נהיה יותר ויותר קשה".

    "שערורייה אנגלית למדי" זמין ב-VOD של yes כמו גם סרטיו הבאים של פרירס - "פילומנה" ו"המלכה" שהיו מועמדים לאוסקר; קלאסיקת האייטיז פורצת הדרך "זקוף ת'אוזן"; וכן "שרי", "להעיר את המלכה" ו"הקרב הגדול של מוחמד עלי".

    "מכבסה יפהפייה שלי" יוקרן בסינמטק תל אביב בשישי 17.5 ב-19:30.

    הטריילר של "מכבסה יפהפייה שלי"

    חפשו אותה ב-VOD. מתוך "שערורייה אנגלית למדי" (צילום: yes)
    "שחקן מדהים". יו גרנט מתוך "שערורייה אנגלית למדי" (צילום: yes)

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully