מאז ש"מלכוד 22" של ג'וזף הלר יצא לאור בתחילת שנות השישים, הוא הפך לאחד מספרי הפולחן הגדולים של דורנו. העיסוק שלו בסוגיות נצחיות כמו האבסורדיות של המלחמה ושל הקיום בכלל הפכו אותו לאוניברסלי ועל-זמני, כך שכל דור בדורו יכול להתחבר לסיפור על הצעירים האמריקאים המשרתים כמטילי פצצות בחזית האיטלקית במהלך מלחמת העולם השנייה, ומגלים את איוולת הקרב במלוא הדרה.
בשלב די מהיר, כבר תשע שנים לאחר ההדפסה הראשונה של הספר, הגיע לאקרנים עיבוד קולנועי שלו. ביים אותו מייק ניקולס, מי שמעט קודם לכן היה חתום על "הבוגר" המהולל, שהיה אז אחד מן השמות החמים בהוליווד. הציפיות היו בשמים, וכך גם האכזבה. הסרט על פי "מלכוד 22" נחשב להמחשה עד כמה קשה להביא אל הבד ספרות מופת שכמותו, והרתיע יוצרים אחרים מלנסות לעשות זאת שוב.
ג'ורג' קלוני, לעומת זאת, שופע ביטחון עצמי, אולי אפילו זחיחות, ולקח על עצמו את המשימה. וכך, עלתה החודש סדרה חדשה, בה הוא משמש במאי, מפיק ושחקן. בששת פרקיה, היא מתיימרת לעשות את מה שנחשב בלתי אפשרי, ולשחזר את הגאונות של "מלכוד 22" על המסך. הסדרה, מבית היוצר של Hulu, תעלה מחר (חמישי) לשידור גם ב-yes EDGE, ותוצג בכל יום ה' ב-22:00. נוסף לכך, היא זמינה גם ב-yes VOD.
בגרסה הקולנועית, גילם אלן ארקין את דמותו של הגיבור, יוסריאן. בזו הטלוויזיונית, נכנס לנעליו כריסטופר אבוט, מי שפרץ בתחילת העשור כשגילם את דמותו של צ'רלי ב"בנות", ובפסטיבל ונציה האחרון אפשר היה לראותו בלא פחות משני סרטים - "האדם הראשון" ו"Vox Lux" שם הופיע בצידה של נטלי פורטמן.
"כריס הגיע לאודישן, וכבר אחרי שקרא שלוש שורות - היה ברור שהוא האדם הנכון", סיפר קלוני ל"ואניטי פייר", והמשיך להרעיף שבחים - "הוא שחקן מוכשר באופן נדיר. יש לו יכולת לעשות גם דרמה וגם קומדיה, בלי מאמץ, ועוד יותר חשוב מכך, יש לו יכולת לגרום לקהל להחזיק לו אצבעות. זה לא משהו שאפשר ללמוד. או שיש לך את זה או שאין לך את זה - ויש לו את זה".
"היה מעורר השראה לעבוד עם קלוני", מספר אבוט עצמו בריאיון לוואלה! תרבות לרגל עליית הסדרה. "גדלתי על צפייה בסרטים שלו", ממשיך השחקן, בתחילת שנות השלושים לחייו, "אז זה היה כבוד מבחינתי. עם זאת, לא התרגשתי יותר מדי מן הנוכחות שלו, כי יש לו את היכולת לגרום לך במהלך הצילומים לשכוח את העובדה שאתה עובד עם ג'ורג' קלוני. זה מיטיב עם השחקנים, ומונע מהם להיות מהוססים. הוא מאוד טוב בעבודה פסיכולוגית עם אנשי הצוות שלו".
אבוט מודה כי "מלכוד 22" היה קריאת חובה בתיכון האמריקאי בו למד, אבל הוא הסתפק בתקציר. עכשיו, לצורך התפקיד, קרא אותו שוב ושוב, וכך גם את התסריט, אותו כתבו לוק דייוויס ("סארו - הדרך הביתה") ודייוויד מישוד ("ממלכת החיות"). "זו דמות ספרותית מאוד ידועה, בלשון המעטה, וזה מאתגר לשחק אייקון כל כך גדול", הוא אומר. "כל מה שיכולתי לעשות זה לתת את הזווית שלי ולנסות להביא חוויות רלוונטיות מחיי. אני חושב שהמהות של הדמות מאוד ברורה בספר, ולכן זה עובר גם בסדרה".
בניגוד לישראל, בארצות הברית אין שירות חובה, ולא עשית צבא. איך בכל זאת התחברת לדמות של חייל?
"לא עשיתי צבא, וגם לא יותר מדי אימונים צבאיים לקראת הסדרה. היו לנו אימונים מיוחדים בכל הקשור לצעדות הצבאיות כדי שנעמוד בפרוטוקולים שהיו בתקופה, וגם היתה לנו התנסות בתוך מטוסים כדי שנבין דברים טכניים וספציפיים שעושים מטילי הפצצות, וכמובן שכל הזמן היו איתנו מומחים צבאיים למלחמת העולם השנייה, כדי שנדייק, אבל לא עשינו טירונות או משהו כזה. האספקט הצבאי לא היה החלק המרכזי בעבודה, כי לא מדובר בדרמת מלחמה ריאליסטית. אני חושב שהכיוון ב'מלכוד 22' אחר, הוא עוסק יותר בסיפור האנושי, ובסוגיות שרלוונטיות גם מחוץ לימי מלחמה - שאלות קיומיות, האבסורדיות של הביורוקרטיה והחיים בכלל, דברים שהיו רלוונטיים לפני מלחמת העולם השנייה ונשארו כאלה גם אחריה".
ולכן "מלכוד 22" כל כך אקטואלי גם עכשיו?
"כמובן שהוא מתכתב עם הרבה דברים משוגעים שקורים בימינו. עדיין יש ביורוקרטיה, אנחנו עדיין מוקפים באופורטוניזם ובמסחרה, ועדיין חיים בעולם שבו משתמשים באנשים כמטבע עובר לסוחר. ממש כמו במלחמת העולם השנייה".
"מלכוד 22" ידוע בשל ההומור המיוחד שבו. עד כמה היה קשה להעביר את זה על הבד?
"הספר מזגזג בין רגעים דרמטיים ואף מחרידים לרגעים מאוד מצחיקים, ואני חושב שהתסריטאים היטיב לשמר את זה. שנייה אחת אתה צוחק, ושנייה אחרת אתה מזדעזע. כל זה כבר היה קיים בתסריט, והעבודה שלי רק היתה להעביר את זה בצורה הכי משכנעת שאפשר".
מה היתרונות ומה החסרונות בלככב בעיבוד של יצירה מוכרת כל כך?
"החיסרון, או נכון יותר החשש, הוא שהדמות של יוסריאן כל כך ידועה, ולבטח יהיו הרבה מעריצים מושבעים שיסתכלו בי ויגידו 'הוא לא כמו בספר'. כבר ראינו את זה קורה לא פעם, עם עיבודים לספרים קלאסיים אחרים. ספר, בניגוד לסרט, משאיר מקום לדמיון, כך שלאנשים תמיד יהיה בראש איזשהו דימוי לגבי הדמות, אין להם משהו אחר להשוות אליו ואף פעם לא תוכל לרצות את כולם. זה ברור.
"מנגד, זה ממש כיף לשחק מישהו עם כל כך הרבה רבדים, שבא מתוך ספר שאפשר לשאוב ממנו כל כך הרבה. אני אוהב לעשות תחקיר מאומץ ומלומד לקראת התפקידים שלי, ופה המלאכה שלי היתה קלה, כי היה לי עם מה לעבוד".
"אני אגיד משהו לגבי העבודה על 'מלכוד 22, שנכון מבחינתי לגבי עבודת המשחק בכלל. היה לי איזשהו רעיון לפני שהתחלנו אותה, אבל בשלב מסוים בצילומים, הכי חשוב זה לשחרר ולזרום עם מה שקורה. בסופו של דבר, אחרי כל השאלות והדילמות והאתגרים, כל מה שיש לי זה את הפנים שלי, הגוף שלי והפנים שלי, כדי להציג את הדמות בצורה הכי אמיתית שאפשר".
