התאגיד קידם את שידור האירוויזיון בישראל בשלל תוכניות ומשדרי הכנה במדיומים שונים, אבל אתמול סוף כל סוף זה נגמר בפעם האחרונה בהחלט, אף כי בקול ענות חלושה, עם שלושת פרקי המיני-סדרה הקומית "דוז פואה" ששודרו ברצף.
"דוז פואה" שווקה כמעט מלכתחילה כפרובוקציה, ונטען כי היא חוללה סערה מול איגוד השידור האירופי והמשלחת הצרפתית. צפייה בה מגלה שההר הוליד עכבר, בקושי הערת שוליים לא משמעותית במסגרת שגעת האירוויזיון הישראלית, שהפרובוקציה היא הישגה הכמעט-יחיד.
הסדרה הפרודית מתמקדת בטי ג'יי, צעיר הומו צרפתי ממוצא מוסלמי שמתמודד על הזכות לייצג את ארצו באירוויזיון שיתקיים בישראל. חבר ילדות שלו ואביו שהפכו לקיצוניים מחליטים לנצל את ההזדמנות כדי לבצע פיגוע טרור באירוע ההומה, וכופים באיומים על הזמר לצרף את החבר למשלחת בזהות בדויה כבן זוגו. חוליית סוכני מוסד כושלת ואלימה מנסה לעצור את המזימה בזמן ולהציל את האירוע.
בפרודיית הריגול הזאת כולם מוגחכים וכולם מעוצבים כקריקטורות גסות: הטרוריסטים שצופים במתח בקדם האירוויזיון; אשת יחסי הציבור של האירוע "ציונית" היא הגזמה של תעשיית ההסברה; וסוכני המוסד שעושים שוב ושוב את הדבר הלא נכון. היה עשוי להיות לזה אלמנט חתרני (למשל כשטי ג'יי וחברו הקיצוני זועמים על ראש המשלחת הצרפתית שמתנשא עליהם, ולרגע אחד הסדרה מזדהה דווקא איתם), אבל "דוז פואה" לא בוחרת בנתיב הזה, ומעדיפה ליצור סיפור די שטוח ובדיחות זולות וגסות שלא מעלות אפילו גיחוך. למעשה, חטאה של "דוז פואה" אינה שהיא "לא פוליטיקלי קורקט", אלא שהיא פשוט לא מצליחה להצחיק כמעט בכלל לאורך כל שלושת פרקיה.
כך למשל המתמודד האירי בתחרות הוא תומך BDS, שמנצל את ההזדמנות לבצע פרובוקציות מטופשות במסגרת האירוע (הוא מסרב לשתות מים ישראלים במסגרת החרם). אולם, פשיטה של חוליית המוסד שמובילה לשבירת רגלו מגלה כי הוא מכור למוצרי סודה סטרים המיוצרים בישראל. אם זה לא היה מטופש מספיק, שמה של הדמות הוא מק'פאקבוי. מעבר ללא-מצחיק, זאת פשוט תת-רמה.
האירוויזיון הוא אירוע של אחווה, שחוגג הבדלים ומחבר בין בני אדם ממדינות ותרבויות שונות באופן תמים. "דוז פואה" מבטלת את כל זה כהתנגשות פוליטית ביזארית, ומחמיצה את היופי שלו. לא ברור מדוע בחר תאגיד השידור, כאקורד סיום צורם לשידורי האירוויזיון שלו ואחרי כל המחמאות שגרף, דווקא בסדרה הזאת, אבל הבחירה הזאת לא תזכה אותו ב-12 נקודות מהשופטים.