לאורך השנים התלוננו כאן רבות על הפרקטיקה המיותרת של התחלת סיפור באמצע, ואז חזרה בזמן כדי לתאר איך הגענו לשם. זה לא משהו שבלעדי ליצירות ישראליות כמובן, אולם הבחירה הזו רווחת כאן הרבה יותר מדי. ברוב המקרים (למשל ב"בני ערובה", "המדרשה", "כיפת ברזל" ועוד ועוד ועוד) נדמה שהשימוש נועד להכניס את הצופה ישר אל תוך האקשן, להגיד לו "חכה חכה, ההתחלה אולי רגועה, אבל ההמשך יהיה מפוצץ". כאילו לכותבים, או שמא ליד שמכווינה אותם, אין מספיק ביטחון בסיפור שלהם עצמם או אמון בצופים.
גם דרמת הפשע החדשה "המדובב" משתמשת בכלי התסריטאי הזה, אלא שהמקרה שלה הוא דוגמה לאיך עושים את זה נכון. הסדרה של yes עוקבת אחר סיפורו של אסא (אור בן מלך המעולה, "העולם מצחיק", "הבורר"), בחור מבריק ומגמגם שמשתחרר מהכלא לאחר 17 שנים ומגויס כמדובב בשירות המשטרה, תפקיד שהוא יודע לבצע היטב. הוא חוזר הביתה לקריות, לבית אחיו דוד (עמוס תמם), יזם נדל"ן מצליח, ואשתו סופי (אניה בוקשטיין). כאשר דוד ועמיתיו מבקשים להרים פרויקט בשיכונים, הם מסתבכים עם משפחת פשע ששולטת במקום (ציפי שביט עומדת בראשה, בליהוק מפתיע שמצליח לעבוד). אסא, שממודר מהעסק של דוד, מנסה על דעת עצמו לתווך בין הצדדים כדי להמחיש לאחיו שיש לו מה לתרום.
בתחילת פרק הבכורה אנחנו מוצאים את אסא בתא מעצר עם אדם אחר. מיד מובן לאן השיחה ביניהם הולכת. כלומר, שם הסדרה די מרמז על כך. הפרק חוזר עד מהרה שבועיים אחורה, אל אסא שיושב מחוץ לכלא ומחכה שאחיו יאסוף אותו, ובהמשך הסיפור מזגזג בין המתרחש בלילה ההוא בתא לבין שאר אירועי הפרק. אט אט ניכר איך כל אחד מהנתחים האלה מקרין על האחר, מוסיף לו רובד, מעבה את דמותו של הגיבור. "לא מישהו שהיית רוצה לבלות איתו את הלילה", אומרת בלשית המשטרה שמפעילה אותו (עידית טפרסון) לעמיתה כשהם צופים בו דרך מצלמות בתא, מעט לפני שהסדרה מבהירה עד כמה היא צודקת.
הטכניקה של הפרק הראשון, האופן הנבון שבו התסריט של אדם ביזנסקי ועמרי שנהר משתמש בטריק של קפיצה בין זמנים, מעידים על "המדובב" כולה ועל הגיבור שלה. לאורך שלושת הפרקים הראשונים (הראשון שבהם כבר זמין ב-yes VOD), המטוטלת נעה בין הצדדים השונים שמנסים להשיג את מטרותיהם - דוד, משפחת הפשע ובתווך אסא. זהו משחק שלא ברור בו מיהו החתול ומיהו העכבר, ובכל פעם נראה שידו של מישהו אחר על העליונה.
אף שאסא קטן-ממדים, מגמגם ולא מאיים למראה, הוא אדם פיקח ומניפולטיבי, עוכר שלווה, שיודע ללוש את האנשים שלפניו כדי להשיג את מה שהוא רוצה, ולא בוחל בדבר בדרך לשם. הוא מדובב לא רק בשירות המשטרה אלא מטבעו, בכל היבט בחייו. השכנים, אחיו, גיסתו, חבריו, אויביו - את כולם הוא מתמרן, מהנדס סיטואציות לשירותו. גם אם תכופות ישנו רושם שאסא כורה לעצמו קבר ומסתבך עם גורמים חזקים ממנו בהרבה, בראש מהדהדת אמירתה של הבלשית: "הבן אדם הכי מסוכן שפגשתי".
אור בן מלך מעביר היטב את הטירוף השקט ואת המרמור של הגיבור, שנבנה במשך שנים מאחורי סורג ובריח, כמו גם את האניגמטיות הטעונה באדם שמשהו בו משובש, ושאת ההיסטוריה שלו חושפת "המדובב" בהדרגה. ובמקביל, כשם שיש באסא משהו מטריד, ככה הוא מכמיר לב. אדם בודד שרק מבקש להשתייך. בעוד יחסיו עם אחיו וחבריו נחשפים, נראה שפצע ארוך-שנים חשוף בנשמתו של האסיר המשוחרר. ובקשר שלו עם שכנתו, טרנסג'נדרית שאסא הכיר בעבר בתור חבר מהילדות בשם שי וכיום קוראת לעצמה שיי (ליעוז לוי), יש הרבה רוך.
גם אם לפעמים יד המקרה והתסריט מסייעת לגיבור על חשבונן של דמויות אחרות, וגם אם לפחות בתחילה נדמה שלעמוס תמם, אניה בוקשטיין וציפי שביט אין יותר מדי לעשות, "המדובב" מרשימה ביכולתה לרקום מעשייה מפותלת ששומרת כל העת על מספר כדורים באוויר. ומעל הכל - היא בוראת דמות ראשית מרתקת ומסקרנת, ובפיקחות שואבת כוח גדול מהיותו בלתי צפוי. אמנם לא מישהו שנרצה לבלות איתו לילה, אבל כן כמה פרקים מבעד למסך הטלוויזיה.
"המדובב" משודרת בימי חמישי ב-22:00 ב-yes Action.