פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הוא היה מטיל וטו": מקורבי חנוך לוין המומים מהפרסומת על פי יצירתו

      לפני שש שנים, ליליאן ברטו, אלמנת חנוך לוין ומנהלת עזבונו, הצהירה: "לעולם לא נאשר שימוש ביצירתו בפרסומת. חשוב לי לכבד את רצונו". למרות הבטחתה, היא אישרה שימוש ביצירתו בפרסומת ל-yes עם חוה אלברשטיין. מקורבי המחזאי המומים: "חנוך לוין שנא פרסומת ולחם נגדן"

      חנוך לוין (יח"צ , גדי דגון)
      אלמנתו הכריזה שלעולם לא תאשר שימוש ביצירתו בפרסומת - אבל לא עמדה במילתה. חנוך לוין (צילום: גדי דגון)

      "מעולם יצירה של חנוך לא הופיעה בפרסומת. אני מניחה שפרסומות זה הרבה כסף, אבל אף פעם לא אישרנו, וזה לעולם זה לא יקרה", כך אמרה בחודש מאי 2013 השחקנית ליליאן ברטו, אלמנתו של חנוך לוין המנהלת את עזבונו, בראיון שקיים איתה כותב שורות אלה למעריב. באותו ראיון טענה ברטו באשר לניהול העזבון כי "אנחנו מכבדים את רצונו של חנוך. חשוב לי לכבד את הרצון שלו, ויש לי אחריות על זה".

      בימים האחרונים דובר רבות בתקשורת על ההפתעה מכך שהזמרת חוה אלברשטיין מופיעה לראשונה בחייה בפרסומת - לטריפל של yes. זה אכן צעד מפתיע, אבל מה שעבר מתחת לרדאר היא עובדה אפילו יותר מדהימה ושומטת לסת בעולם התרבות: מנהלי העזבון של חנוך לוין אישרו שימוש בשיר "לונדון" לאותה פרסומת (לוין רשום באקו"ם ככותב השיר היחיד, לאחר שאלברשטיין רקחה את השיר על בסיס טקסטים מהמחזה "אורזי המזוודות" שלו).

      זאת כפי הנראה הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש מורשה ביצירה של לוין בפרסומת. לאחר שעל פי ההערכה הוצעו למנהלי העיזבון מאות אלפי שקלים עבור השימוש ביצירה בפרסומת, הם הסכימו לשימוש הזה, למרות הכרזתה של ברטו מלפני כמה שנים ש"לעולם זה לא יקרה", ולמרות שמפריד מרחק שמים וארץ בין עולמו של המחזאי לעולם הפרסומות.

      חוה אלברשטיין וסטפן בפרסומת ל-yes (יח"צ , באדיבות yes ו-STINGTV)
      מנהלו לשעבר של לוין: "הפרסומת הפתיעה אותי, כי בזמנו זה היה טאבו מוחלט". חוה אלברשטיין וסטפן (צילום: באדיבות yes ו-STINGTV)

      אנשי תרבות שהיו מקורבים ללוין והכירו את האדם ואת יצירותיו הביעו פליאה מכך שברטו אישרה שימוש ביצירתו של לוין בפרסומת. פרופ' שמעון לוי, שחקר את יצירתו של חנוך לוין והיה מיודד איתו, אמר לוואלה! תרבות: "חנוך סלד מפרסומות ושנא את זה. עולמו היה רחוק מעולם הפרסום כמרחק מזרח ממערב. הוא לחם כל חייו נגד זה ועשה את זה בהצלחה ובתבונה. אני מניח שמדובר בכסף". אדם אחר שעבד עם לוין ובקיא בו וביצירותיו אמר לוואלה! תרבות: "חנוך היה נקי משמץ של מסחריות, ממיסחור של יצירתו ומעיסוק בדברים תפלים כמו פרסומות".

      הסתייגותו של לוין מעולם הפרסומות נמשכה עד סמוך למותו. בשנת 1999, זכיינית ערוץ 2, קשת, ביקשה לצלם את כל ההצגה "אשכבה" בקאמרי, ההצגה האחרונה שהספיק לביים טרם מותו. "חנוך אמר לקשת: אני מסכים שיצלמו, בתנאי אחד - שלא יהיו פרסומות בזמן שתשודר בטלוויזיה השעה ו-10 דקות של ההצגה", אומר לוואלה! תרבות נעם סמל, מנכ"ל הקאמרי לשעבר. "קשת נכנעו. ואכן שידרו את ההצגה בערב תשעה באב, ללא פרסומות".

      "הפרסומת הפתיעה אותי, כי בזמנו זה היה טאבו מוחלט. חנוך הטיל על הדברים האלה וטו", אומר לוואלה! תרבות דני טרץ', שהיה מנהלו האישי וחברו של לוין. "אבל אתה יודע, ברגע שהוא איננו - השיקולים משתנים. ברגע שבנאדם נפטר אז רצונותיו מפסיקים להיות רלוונטיים".

      לא נותר אלא לקנח בציטוט מהמחזה "שיץ" של לוין, בו מתאר המחזאי כסף באופן הבא: "הסם המשכר, המגרה, המפשׂק כל-כך הרבה ירכיים על כל-כך הרבה מיטות רכות בלילה".

      ליליאן ברטו סרבה להגיב לטענות שעלו בכתבה, ומסרה: "מתים על חוה, יצא מקסים!"