וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דירת ארעי: "רק להיום" מתארת ביופי רב את השבריריות של הבית

5.9.2019 / 16:17

הסדרה החדשה של ניר ברגמן ורם נהרי ב-yes אמנם עוקבת אחר אסירים בשיקום, אבל המבנה המיוחד שלה, שקופץ בזמן ובנקודות המבט, ממחיש אט אט כי מדובר בסיפור אוניברסלי קרוב ומוכר, שמסופר בעדינות ובניואנסים מלאי חמלה

טריילר הסדרה "רק להיום"/באדיבות yes

17 שנים חלפו מאז שיצא פיצ'ר הבכורה של ניר ברגמן, "כנפיים שבורות" - סרט סמי-אוטוביוגרפי שעסק במשפחה המשקמת את עצמה אחר מותו של האב - ומאז טראומות משפחתיות ובתים חרבים מלווים את יצירותיו של ברגמן כמו צל. במקרה של "רק להיום", הסדרה החדשה שיצר עם רם נהרי ("ככה זה") עבור yes, הצללים האלה מוטלים על קירותיו של הוסטל לשיקום אסירים ששמו כשם הסדרה. זהו בית שמתגוררים בו אסירים נקיים מסמים על סף שחרור, על מנת להכשיר אותם לחזרה אל העולם האמיתי, אל החיים שעזבו ושברוב המקרים הובילו אותם לפשע. ניהול המקום והדיירים נעשה על ידי ארבעה עובדי רווחה שגם הם כמעט גרים שם - כך לפחות על פי דבריו המאשימים של בן זוג העומדת בראשם, ענת (טל ליפשיץ).

אופיו של המוסד הזה, שבו לראשונה זה שנים רבות זוכים הגברים האלה למישהו שמפגין כלפיהם אמונה ואכפתיות, מניב יחסים יוצאי דופן בינם לבין המדריכות והמדריך. כאלה שיש בהם אינטימיות משפחתית, אנושיות רבה, אחווה. האסירים מקניטים זה את זה, לפעמים כועסים זה על זה, אך בלי לגלוש לאלימות של ממש. המונח באנגלית להוסטל מהסוג הזה מתאר אותו בדיוק - Halfway house. בית בחצי הדרך. מקום מגורים בין הכלא לבית האמיתי, מפלט, מקלט.

אבל כמובן, זה רחוק מלהיות פשוט. הפרק הראשון - ואולי החלש ביותר בסדרה, ולו כי אינו מעיד לאילו פסגות ותהומות יפהפיות תגיע בהמשך - ממסגר עבורנו את הזליגה הבלתי נמנעת בין המקצועי לאישי. לפני יותר מעשור, בשנת 2006, ענת הטירונית התאהבה באסיר משוחרר, ניקו (הנרי דוד) והוא בה. ואם יש משהו שקונספט המאסר יכול ללמד אותנו, זה שמה שקרה פעם יוסיף להיות רלוונטי בעתיד. לא רק בענייני אהבה אלא בכל היבט.

הסדרה "רק להיום", טל ליפשיץ, הנרי דוד, מורד חסן, ענבר מרקו, אימרי ביטון. ורד אדיר, באדיבות yes,
טל ליפשיץ, הנרי דוד, מורד חסן, ענבר מרקו, אימרי ביטון, "רק להיום"/ורד אדיר, באדיבות yes

עיקר הסיפור ב"רק להיום" מתמקד במספר שבועות גורליים בקורותיו של ההוסטל ובחייהם של האסירים והמדריכים, שבועות שכוללים בתוכם גם את חגי תשרי וגם את הרמדאן, עתות של חשבון נפש, התבוננות פנימית והתרככות. אלא שעם כל הכבוד לימי הכיפורים למיניהם, החג המשמעותי של "רק להיום" הוא זה שמככב בחלקה השני - סוכות. אפשר היה לנחש את זה כבר משמה של הסדרה. כמו הסוכה גם ההוסטל הוא "דירת אַרְעַי", כזו שמלכתחילה הביקור בה קצוב בזמן, ובדיעבד תמיד ייתכנו הפרעות, הפרות קריטיות של האיזון שעלולות לטרוף את הקלפים עבור האנשים האלה.

אם יש משהו ש"רק להיום" מיטיבה כל כך לשרטט הוא את השבריריות של הבית, של עצם המושג "בית". גיבורי "רק להיום" מוגדרים כולם על ידי מערכות היחסים שלהם עם הוריהם או עם ילדיהם, כולם נשרטים או שורטים אחרים, וקשה לחזות בזה בלי שהגרון יישנק. כשאחת הדמויות מסתגרת עם בנה הקטן כי היא פשוט מתגעגעת אליו, ועושה זאת במחיר חירותה. כשנוספת רואה בילדותה איך ההוצאה לפועל מרוקנת את ביתה, כולל את קופת הכסף שהיא עצמה חסכה בעמל. כשילד שעבר לגור עם אמו בבית בן-זוגה החדש נענש וננעל בתא שירותים קטן למשך שעות ארוכות. כשדמות אחרת יוצאת במהלך הופעת בלט של בתה כי יש מקרה חירום בעבודה, והבת מפסיקה לרקוד, נעמדת ומביטה בה נעלמת בלי להבין למה. אותה דמות איבדה בילדותה את אביה ונאלצה לארוז את כל חייה בארגז אחד בלבד כשעברה עם אמה למקום אחר. "זו הבת שאני גידלתי", אומר אב אחר, "איך אני יכול להרוס לה?".

עוד בוואלה

זהות אבודה: הסדרה של נטפליקס על אלי כהן נטולת השראה

לכתבה המלאה

הסדרה "רק להיום", טל ליפשיץ, הנרי דוד. ורד אדיר, באדיבות yes,
הנרי דוד וטל ליפשיץ, "רק להיום"/ורד אדיר, באדיבות yes

הטראומות המכוננות האלה מותירות צלקות לא רק בנפשות הגיבורים, אלא לפעמים גם בגופם, מגולמות בפצעים שלא נרפאים, עדות פיזית לטראומה שהגדירה אותם וממשיכה להגדיר אותם. כמו תמיד אצל ברגמן, שכתב וביים את כל הפרקים, "רק להיום" מתארת את כל זה בעדינות אין קץ, מחלצת את הליריות מתוך החספוס. האסירים בהוסטל הם בני אדם שלמים, בעלי תחושות ושגיונות, משועבדים להלך מחשבה שהתקבע זה מכבר, בכל זאת מבקשים להשתפר. הם כתובים בתועפות של רגישות, מבוימים בחמלה גדולה, ומשוחקים בניואנסים מוחצי-לב על ידי קאסט נפלא הכולל גם את מורד חסן, ענבר מרקו ובפרט אימרי ביטון ("המדרשה", "רוח חדשה"), שגונב לכולם כאן את ההצגה.

"רק להיום" קופצת קדימה ואחורה בזמן, חושפת בפנינו את ילדותם של הגיבורים, את עברם הקרוב והרחוק, את הגדרתם. בלבה של העונה ישנה שורת פרקים שכל אחד מהם מוקדש לדמות אחת ולפעמים האחרות משיקות איתה, ולאחר מכן פרק נוסף מראה לנו את ההשקה הזו מהצד השני. וכך עם כל פרק שעובר ועם כל תנודה בזמן, בדרמה הכאילו-מינורית של "רק להיום", מתברר כי האדם הוא מכלול קורותיו, האנשים שפגש, הדפוסים שסיגל לעצמו ואינו מסוגל לסטות מהם. זה נכון הן לגבי האסירים המשוחררים, שהסטטיסטיקה מבטיחה לנו כי רבים מהם יחזרו לכלא, והן לגבי המדריכים, לכאורה אנשים נורמטיביים בהרבה. ומהסיפור הספציפי הזה על אנשים שרובנו נייחל לא לפגוש לעולם, צומח סיפור אוניברסלי, קרוב ומוכר. טרגדיה על אודות אלה שהובסו על ידי עצמם, ודרמה מלאת תקווה על אלה שמצליחים לחזור הביתה.

הסדרה "רק להיום", אימרי ביטון. ורד אדיר, באדיבות yes,
גונב את ההצגה. אימרי ביטון, "רק להיום"/ורד אדיר, באדיבות yes

פרק של "רק להיום" משודר בימי חמישי ב-22:00 ב-yes Edge. שני פרקים נוספים משודרים מדי מוצ"ש ב-22:00. כל הפרקים יהיו זמינים ב-VOD וב-STING החל מ-21 בספטמבר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully