במערכת בחירות כה צפויה ומנומנמת, כאשר פוליטיקאים מדקלמים סיסמאות מתוך דפי מסרים באולפנים מתוך שינה, הסאטירה ממחזרת את עצמה ואפילו הכרזות דרמטיות מתקבלות בפיהוק, קשה להפריז בעוצמת התיעוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו מורד מהבמה על ידי מאבטחיו בזמן התרעת "צבע אדום" בכנס פוליטי באשדוד. אמנם בלי הרבה תחרות, אבל כנראה שזהו הרגע שנזכור ממועד ב' של בחירות 2019: שניים-שלושה סרטונים המשודרים בלופ אינסופי בשלושת הערוצים במשך כמעט חצי שעה - הרבה יותר מכל תשדיר תעמולה שרק ניתן לחשוב עליו.
בליכוד מבינים היטב את משמעותו של תיעוד טלוויזיוני מביך בשידור חי, ולא צריך ללכת רחוק מדי כדי לזכור איך בוז'י הרצוג הופתע בערוץ 2 לעימות בלי התראה מוקדמת - והתחייב לשמור על נתניהו מאוחדת. אז הוא נתפס כמבולבל וחסר ניסיון למול ראש הממשלה. והנה, הגיע רגע "הנתניהו מאוחדת" של נתניהו עצמו. ראש הממשלה דווקא התמודד לא רע עם הסיטואציה כשקרא לציבור, ברוגע יחסי, להתפנות לפני שירד בעצמו מהבמה. אלא שזה לא משנה כלל, וגם לא העובדה שהוא עוד חזר אחר כך לנאום בפני הקהל שנותר באולם. כמו כל שאר הפרטים שנמסרו בגלים הפתוחים, הכל נשמע כמו רעש לבן שמתגמד לעומת דימוי הפינוי.
"אין חולק על כך, אבל בסוף זאת תמונה והתמונה הזאת היא לא תמונה שנתניהו היה רוצה לעצמו שבוע לפני הבחירות", אמר ספי עובדיה בחדשות 13, וידע מה הוא אומר: בימים שנותרו עד פתיחת הקלפיות, צריך לקרות משהו יוצא דופן כדי שהתמונות האלה לא ירדפו את נתניהו יותר ממה שאדווה דדון רודפת אחרי נוכלים ברחובות הערים.
האירוע עצמו הוא, למרבה הצער, אינו יוצא דופן או נדיר בשום צורה. אזעקות הן בנות בית בדרום: נסו להיזכר איך ממש לא מזמן שיבשה אזעקה בשדרות אירוע מקומי וסיפקה תמונות הרבה יותר מבעיתות. הפעם זה נגמר ביירוטים וללא נפגעים, כך שספק אם האירוע הזה היה משאיר את המערכות דרוכות כל כך לולא היו שם נתניהו ואנשיו באותו הזמן ולולא הגיע התיעוד הזה לידיהן, וחבל שראש ממשלה צריך לעמוד בקו האש כדי שהמציאות בנגב המערבי תזכה לתשומת לב תקשורתית רבה כל כך.
אלא שנוסף לסנסציה ולמבוכה, קרה כאן משהו אחר שהפך את התיעוד להרבה יותר דרמטי: באמצע התעמולה, הבטחות הבחירות, מניית ההישגים והקריאות לשינוי - נכנס לפתע מבזק של החיים עצמם. כשהפוליטיקאים סוחבים את המדינה למערכת בחירות מיותרת פעמיים בשנה, מבזבזים מיליארדים מכספי הציבור וגם כך לא סופרים את הדרום, ואילו את החדשות מחליפות מריבות בטוויטר, האירוע הזה הוא סיכה בבועת הסיקור הפוליטי, הקמפיינים והאסטרטגיות. לרגע נדיר, את הספין התורן החליפה המציאות - והטלוויזיה הייתה שם כדי לוודא שלפחות לערב אחד היא תחלחל פנימה.