פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרחק מהפופוליזם, אראל סג"ל וקלמן ליבסקינד סיכמו בחירות בצורה נהדרת

      קלמן וסג"ל הגישו משדר רגוע ומעניין, כזה שמכבד את הצופה ורחוק מהשיח הפופוליסטי, מבלי לוותר על עמדתם האסרטיבית. בכלל, כבר זמן מה שהתכנית המשותפת של השניים היא אחת האופציות הטובות יותר בשעות הפרה-פריים על המסך

      הרחק מהפופוליזם, אראל סג"ל וקלמן ליבסקינד סיכמו בחירות בצורה נהדרת
      נתניהו מכנס את שותפיו ואנשי הליכוד

      1. האבק החל להתפזר ומנקי הרחובות החלו לטאטא את הפסולת שהותירה החגיגה של הדמוקרטיה, אבל במשדרי החדשות השונים נראה כאילו ליל הבחירות לא נגמר מעולם ואנחנו עדיין באותו מקום - לא מפתיע בהתחשב בכך שבאמת הרבה לא השתנה מאז מהבוקר. על כן, המשדרים השונים סיכמו שוב את ליל הבחירות עם שלל כתבות צבע מהמטות השונים (כולל כמובן מיטב הלהיטים מהגלים הפתוחים), עם נראטיבים פחות או יותר זהים - מלאי המקוריות נשרף כנראה על הבחירות הקודמות. זה היה רק עוד מקרה שבו הצפייה בטלוויזיה בשנה של שתי מערכות בחירות הרגישה כמו דז'ה וו אחד גדול.

      2. אז יש מי שממשיך לחיות את הלילה, ויש מי שמתעורר ליום חדש. בזמן שהמהדורות חיממו מחדש את שארית האטריות הקרות מהלילה, הפינה המעניינת להיות בה אתמול הייתה התוכנית של קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל בכאן 11, שבמקום להמשיך ולשחק במשחקי קואליציות דמיוניות - פעולה חסרת תוחלת אפילו יותר מהרגיל בהתחשב בנסיבות הנוכחיות - ביקשה להבין קצת יותר לעומק את דפוסי ההצבעה והמשמעויות החברתיות שלה במגזרים השונים - בין אם זה בציונות הדתית או בשמאל. לא רק מה יהיה עם המנדטים, אלא לאן הולכים האנשים. סג"ל וליבסקינד, בסיוע של הכתבים והפרשנים מיכאל שמש, גילי כהן ויאיר אטינגר, הגישו משדר רגוע אך בהחלט מעניין - כזה שמכבד את הצופה ורחוק כל כך מהשיח התקשורתי הפופוליסטי שהיה כל כך אופייני לכלל המשדרים השונים לפני הבחירות, ומבלי לוותר על עמדתם האסרטיבית. בכלל, כבר זמן מה שהתכנית המשותפת של השניים היא אחת האופציות הטובות יותר בשעות הפרה-פריים על המסך.

      קלמן ליבסקינד אראל סג"ל סגל כאן 11 (צילום מסך)
      אופציה טובה. קלמן וסג"ל (צילום מסך)

      3. ההישג המכובד של הרשימה המשותפת, שהפכה למפלגה השלישית בגודלה עם 13 מנדטים, בלבלה כנראה הרבה אנשים, ובפרט עיתונאים. בכמה ערוצים וכמה משדרים אפשר היה לשמוע עיתונאים מכובדים ושונים מכנים אותה דווקא בשם "הרשימה הערבית המשותפת", אף שזה כלל לא שמה ואף שהיא לא מורכבת מערבים בלבד. השם די פשוט ואפילו כבר די ותיק, ובכל זאת נדיר בהרבה לשמוע בתקשורת בלבולים מקבילים בין ימינה, איחוד מפלגות הימין, הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי - מפלגות שמתכנסות ומתחברות מדי מערכת בחירות אל שמות דומים למדי.

      אז מדוע המילה "הערבית" חוזרת לה שוב ושוב? האם יש לה ערך בהקשר זה? האם העיתונאים סבורים שחשוב להבהיר שלא מדובר, חלילה, ברשימה יהודית משותפת, או שהשיתוף עצמו - עצם האפשרות של שיתוף פעולה - היא זו שמבלבלת אותם? ואולי זו רק תוצאה של עייפות החומר אחרי ליל בחירות ללא שינה? חוסר בקיאות או פליטת פה, הנה לכם טעות קטנה, סדרתית אמנם, שמדגימה אולי משהו בנוגע ליחס של התקשורת לנושא כולו.