הדרמה, הסכנה ושברון הלב הגדול: הגמר המושלם של "המירוץ למיליון"

טוב, אם עד עכשיו הפרקים של המירוץ למיליון לא תמיד היו הדבר הכי מעניין בעולם, פרק הגמר היה פרק מושלם שמכיל את כל האלמנטים של סיפור טוב - אהבה, דרמה, מתח, סכנה, הפתעה משנת עלילה, וכמובן, שברון לב.

תראו. אפשר להגיד מה שרוצים על קארין - תגידו שהיא חלשה, שהיא בכיינית, שהיא מדברת על השם ועם הקדוש-ברוך-הוא הרבה יותר מדי; שבמשימת הגלשנים, עם הבכי ההיסטרי והאקסטרים קלוז-אפ על הידיים המעוותות שלה, היא נתנה לנו עיבוד מחודש של 'כף רגלי השמאלית' 2019, אבל אי אפשר להגיד שהיא לא אוהבת את בעלה, ובטח ובטח שאי אפשר להגיד שהוא לא אוהב אותה. למען האמת, הזוג הזה אוהבים אחד את השנייה באמת. וזה לא פשוט. באמת, בלי ציניות, נשבעת - לפעמים האישה הזו עושה לי מחלת עצבים, אבל האהבה שלהם מרגשת. ואני יודעת כמה זה נדיר. הרי בני זוג רבים על שטויות מוחלטות. לא צריך ללכת רחוק - רק להשוות בין הדינמיקה של עדן ואביעד לזו של קארין ואריאל, כדי לראות את שני הקצוות של הסקאלה. ואם אני משווה לעצמי, אז בכלל - אני מלכת הריבים המטופשים. פעם כמעט נפרדתי מבן זוג בגלל ריב על מאוורר. נשבעת. הוא קרא לי אגואיסטית כי כיוונתי את המאוורר אלי יותר מאשר אליו, ומכאן הסיפור הזה הידרדר לריב שנמשך שלושה ימים וכמעט גרם לפרידה. ברור שהוא צדק וברור שהייתי אגואיסטית. היה לי חם, והוא לא עניין אותי בשיט, אבל לא הייתה לי שום כוונה להודות בזה בזמנו. זה בדיוק ההבדל בין זוג שאין לו סיכוי לבין זוג שיש לו אהבה אמיתית.

תגידו מה שתגידו על קארין, כשבעלה צריך חיזוק היא תמיד שם כדי לתת אותו, וכמובן שגם ההיפך נכון. כולנו ראינו את אריאל מרים אותה, מעודד אותה, ומשכנע אותה שהכל בסדר בכל פעם כשהיא נשברה, כולל את הטיפוס ההירואי על מגדל טראמפ במנילה, שבו הוא אשכרה עשה הכל חוץ מלהזיז לה את הרגליים והידיים. אין גברים כמוהו, באמת שאין, ותגידו מה שתגידו, אבל גם אין נשים כמוה. הם זוג מעורר השראה והלוואי על כולנו אהבה כזאת. ואם אני אומרת את זה למרות שמאז גיליתי שהיא הוציאה קולקציית שביסים בהשראת המירוץ למיליון, אז כנראה שזו באמת מחמאה כנה מהלב.

חוץ ממשימת הדומינו האנושי שהיוותה סכנה רק לנפשם של המעורבים בה (במיוחד לפיליפינים המסכנים שקארין הצליחה להלחיץ בשם בורא עולם עם האנגלית המוזרה שלה והרפרנסים ההזויים לביונסה. היא הסתובבה וצעקה על כל מי שראתה: "this is power girl! This is power girl"), כל המשימות בפרק הזה היו קצת מסוכנות, כשהשיא היה כמובן מגדל טראמפ במנילה, שעליו הם היו אמורים לטפס באמצעות ידיות ואקום במעלה 30 קומות. 30 קומות! איזה פחד, אמאל'ה. טיה ופיי היו חיות רעות בפרק הזה, ומלבד התקף חרדה מוצדק לחלוטין של טיה בקומה 500, הן ביצעו משימה מושלמת. אבל עד שלא כל הזוגות סיימו אותה כססתי ציפורניים בחרדה. רק המחשבה מה עלול לקרות אם משהו ישתבש, אם איזה חוט יזוז מהמקום, העכירה את שלוותי. איזה אומץ היה לכל שלושת הזוגות האלה, אשכרה לטפס את כל הבניין הזה, בגובה הזה, בחושך, עייפים, מיואשים, עם אצבעות שבורות, כשכל מה שמדביק אותם לחלונות זו גרסה מוגדלת של מתלה מגבות. פחד אלוהים. אבל כמו שקארין אמרה -"טראמפ לטובתנו, גם המגדל יהיה לטובתנו". לא יודעת כמה החלק הראשון של המשפט נכון, אבל המגדל באמת היה לטובתם. הם סיימו שניים, ממש יחד עם האחים ממן, כשטיה ופיי כבר מזמן תקועות בפקקים במונית, בדרך לפארק הידידות, כדי למצוא את הפתק שמחזיר אותם לבן גוריון, לחיפוש אחרי הרמז האחרון במירוץ, שיוביל אותם אל נקודת הסיום.

תכל'ס, לא היה צריך לציין שהם נחתו בארץ - הספיק להסתכל על הפרצופים המבריקים והשומניים שפתאום היו לכולם. וולקאם טו תל אביב, חברים. וכאן, בתוך שלולית הזיעה המוכרת הזאת, החלה הריצה האחרונה והמכריעה של המירוץ. במשך כל התוכנית הייתי די בטוחה שהאחים ממן ייקחו את המקום הראשון, וכשהבנתי מי שלישיית הגמר עדיין חשבתי שיש להם סיכוי מעולה. אבל במירוץ למיליון, כמו שתמיד אומרים המתחרים, אי אפשר אף פעם לדעת. הכל יכול להפיל אותך. פיסת זהב שפספסת בכד שבור באמצע הלילה, משימת ניחוש של תמונת נקודת הסיום, ובמקרה של האחים ממן, הפזיזות הכרונית שלהם, שראינו אותה לאורך כל המירוץ, היא זו ששדדה מהם את המיליון.

טיה ופיי הבינו ראשונות שנקודת הסיום היא למעשה נקודת ההתחלה, ואריאל וקארין היו כבר בדרך לירושלים כשנפל להם האסימון. האחים ממן הגיעו כל הדרך עד הכנסת. האמת, היה מבאס תחת לראות אותם שם, מדברים עם השומרים, בידיעה שהסיכוי שלהם לזכות במיליון בשלב זה הוא כבר אפס. על השטיח חביב (או יצחק - עדיין לא מבדילה ביניהם. בחיים לא אבדיל כנראה) אמר שהוא כנראה לא יוכל להביא ילד בשנה הקרובה כמו שרצה, ונשבר לי הלב מול המסך, יחד עם מזל ממן. אז נכון, הגיע לטיה ופיי לזכות. הם היו מעולות, והכסף יועיל למשפחות שלהן. אבל הגיע גם לאריאל וקארין לזכות. גם הם היו מצוינים, והכסף היה קונה להם בית. אבל זה לא ממש מעניין אותי. אני רציתי שהממנים ייקחו. גם להם הגיע - הם היו מעולים לאורך כל הדרך, וגם, בואו נודה, כי לא משנה מה, הם תמיד, תמיד עשו לנו גוד טיים.