וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אפילו אם המחזה "לשם ובחזרה" לא היה מבוסס על סיפור אמיתי, הוא היה מרגש עד דמעות

28.10.2019 / 9:34

גדי צדקה ובנו יהונדב זיהו בסיפורם האמיתי של עשרה שבויים ישראלים בכלא המצרי פוטנציאל למחזה נדיר - ולמרבה המזל גם מימשו אותו. הוא אינו מעמיד לנגד עינינו טובים ורעים אלא מציב נקודת מבט מלאת חמלה ומספר סיפור מורכב על שבויים, צלקות וכפיות טובה

לשם ובחזרה התיאטרון העברי. יוסי צבקר,
יצירה קסומה. לשם ובחזרה/יוסי צבקר

במהלך מלחמת יום הכיפורים נפל קצין הבינה הרשתית עמוס לוינברג בידי הסורים. המורשת הצה"לית עד אז וגם לאחר מכן הייתה ברורה: חייל שנופל בשבי מספק אך ורק את הפרטים הבסיסיים ביותר. בעולם מושלם, הוא לא נותן אפילו בדל אינפורמציה נוסף. את לוינברג, שהחזיק במידע רגיש רב, לא לקח יותר מדי זמן לדובב. מיד עם נפילתו בשבי הוא החל לשפוך בפני הסורים ידע רב, גדול אפילו מזה שציפו. בניגוד לכל אתוס צה"לי, הוא פשוט סיפר לשוביו הכול מתוך מטרה ברורה אחת: לשרוד את התופת.

לוינברג שרד, אבל שילם מחיר כבד. מורשת הגבורה הישראלית אינה מקדשת שבויים שחושפים סודות מודיעיניים. ואולי ראוי לתקן ולומר כי אינה מקדשת שבויים כלל. נהפוך הוא, כל חייל החוזר מהשבי הינו בחזקת חשוד. לוינברג, לצורך דיון זה, הוא האדם הרחוק ביותר מאורי אילן, שמת בכלאו עם הפתק "לא בגדתי" ושילם בחייו כדי לא לחשוף סודות מדינה. שבוי אינו גיבור חי או מת - הוא אזור הדמדומים שבין השניים, ועל כן חווה גיהינום הן בכלאו והן בצאתו ממנו.

לשם ובחזרה התיאטרון העברי. יוסי צבקר,
מלא חמלה. לשם ובחזרה/יוסי צבקר

מתוך נקודת המוצא הזאת כתבו גדי צדקה ובנו יהונדב את "לשם ובחזרה" (התיאטרון העברי), מחזה המתבסס על סיפורם האמיתי של עשרה שבויים ישראלים בכלא המצרי. הטייסים איתמר (ישי גולן) ויונתן (תם גל), הקצין שאול (יניב קלדרון) והשקמיסט חזי (יהודה נהרי) נתפסים על ידי המצרים במהלך מלחמת ההתשה ונכנסים לכלא עבסייה. בצל תופת החקירה של מנהל הכלא הקשוח קפטן עזיז (גדי צדקה) וקלגסו חסן (מאיר טולדנו) הם מקבלים לידיהם עותק באנגלית של "ההוביט", ספר הפנטזיה הגדול של ג'יי אר טולקין. כחלק ממאמצי ההישרדות, ואף על פי שחלקם אינם דוברים אנגלית, ארבעת השבויים מתרגמים את הספר לעברית, כשברקע מאבקם המתמיד בין עמידה בלחצים והצלת הקולקטיב להסגרת סודות לשוביהם על מנת להציל את עצמם.

אפילו אם "לשם ובחזרה" (אחד משמותיו הרשמיים של "ההוביט") היה מחזה בדיוני, הוא היה עונה בנקל להגדרה "מרגש". העובדה שמדובר בהצגה שנשענת על סיפור אמיתי כבר הופכת אותו ליצירה קסומה. זה לא רק התהליך המיוחד כשלעצמו של התרגום, אלא השזירה המושלמת בין סיפורו של ההוביט (מגולם על ידי מיכאל רוז'צקי) בניסיונו לשחרר את הממלכה לבין סיפורם של השבויים בניסיונם להשתחרר מהמצור. צדקה, האב והבן זיהו פוטנציאל למחזה נדיר ולמרבה השמחה גם מימשו אותו.

עוד בוואלה

איך לומר בעדינות? "תיקון" הוא לא המחזה שיפתח צוהר לעולם החרדי

לכתבה המלאה
לשם ובחזרה התיאטרון העברי. יוסי צבקר,
שזירה מושלמת. לשם ובחזרה/יוסי צבקר

גדי צדקה משלים טריפל מפואר, כשיחד עם הכתיבה והבימוי הוא גם מגלם היטב את עזיז, קצין קשוח אבל אנושי. נפשו אינה פצועה אישית, היא פגועה קולקטיבית. ההשפלה הנוראית שחווה רק שלוש שנים לפני כן, במלחמת ששת הימים, כשחיל האוויר שלו נמחה בעודו על הקרקע, אינה מניחה לו. חדור רצון להשיב באותה מטבע, הרגש המוביל אצל עזיז אינו נקמה אינדיבידואלית, אלא המוטיבציה לחלץ מידע משמעותי שיסייע לצבאו במלחמה הנוכחית ובאלה שיבואו אחריה.

גולן, גל, קלדרון ונהרי עושים עבודה נהדרת בתפקיד השבויים. אם בתחילת המחזה נראה שהדמויות שלהם שטוחות משהו על סף הקומיות, בהמשך הם יוצקים להן עוד ועוד תוכן עד שהן נהיות שלמות. בעיניי, נקודת התורפה של המחזה היא התפקיד שקיבל גיל וינברג כמתווך האמריקאי בלומברג. אם קפטן עזיז ושבוייו מחליפים רסיסי הומור לגיטימיים (כן, במרתפי הכלא הסרקאזם שולט), בלומברג הוא דמות גרוטסקית שנדמה שמטרתה העיקרית היא לייצר הפוגה קומית. הצרה היא שהתפקיד שלו בפועל חשוב בהרבה מהתדמית שהוא מייצר לו, בנוסף לכך שדמות הקומדיה דל ארטה שלו שוברת לחלוטין את הנראטיב של ההצגה.

הסיפור על תולדות תרגום הטייסים ל"הוביט" יפהפה, אבל הסוגיות המרכזיות שמעלה המחזה עדיין נוגעות להתנהגות בשבי. ככל שנוקף הזמן וגוברים עליהם הלחצים, כך מטפחים השבויים יותר קונפליקטים ומאלצים אותנו הצופים לשים עצמנו במקומם. האם יכולנו בעצמנו לעמוד בלחצים תחת אלקטרודות שמעבירות זרמים זדוניים בכל גופנו? האם זה פשע לחשוף מידע כפי שעשה לוינברג, שהצליח בזכות המידע שמסר להציל את חייו? ואולי התאבדות כמו זו של אורי אילן אינה מעשה הרואי, אלא כניעה נמהרת לשטיפת מוח ואתוס של חוסר כניעה, שמאוחר יותר הודו גם בצה"ל שהוא מופרך?

"לשם ובחזרה" הוא מחזה נהדר, דווקא משום שהוא לא מעמיד לנגד עינינו טובים ורעים או גיבורים ונמושות, אלא מציב נקודת מבט מלאת חמלה ורגש ומעלה מספר נקודות רציניות למחשבה על שבויי מלחמה, תופעה מורכבת, מצלקת ובעיקר מייצגת כפיות טובה.

seperator

שורה תחתונה: 4.5 כוכבים

  • עוד באותו נושא:
  • ישי גולן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully