נדיר שדמות שנולדת ברשת מגיע למסך הישראלי, וזה נדיר עוד יותר כשמדובר בקומיקאיות. זה כבר כמה שנים מאז שגיתית פישר התחילה לפרסם סרטונים עם הדמות של תותית - ספק אישה ספק דראג קווין בגילום אישה, שמעוותת שמות, נושמת טראש, מדברת בסלנג הומואי ובעיקר בלי הפסקות לנשימה - לא לה, ולא למי שצופה ונחנק מצחוק. הדמות הזאת כבר ניסתה פעם אחת להתגלגל לטלוויזיה, כסייד קיק של ארז טל וקורין גדעון באחת המהדורות האחרונות של "האח הגדול" (פישר גם כיכבה ב"טלוויזיה מהעתיד" המצוינת), אבל נדמה שרק עכשיו היא מוצאת בית שיהלום אותה.
מדובר ב"זאת וזאתי" שיצרה פישר יחד עם חן רוטמן ואושרית סרוסי, גם היא כוכבת רשת - אוסף אפיזודות שמלווה את תותית ואת מלעיל, אחותה לטירוף (בגילומה של סרוסי). השתיים מקוות להפוך לזמרות מצליחות, אבל אין להן קול, מוסר עבודה, אמרגן מתפקד (רוטמן) או הבנה בסיסית של המקום שבו הן נמצאות או הסיטואציה. בדרך הן עוברות ברחבי הארץ ובתחנות ישראליות כמו הכותל או טירונות מאוחרת, פוגשות זמרים אחרים (דנה אינטרנשיונל מככבת בפרק הבכורה וצפויים אורחים נוספים) ומגלות את עצמן. הדובדבן שבקצפת: בכל פרק מופיע שיר נונסנס מקורי של השתיים.
הרפרנס מאוד ברור: העבודות של אילן פלד ויעל פוליאקוב, ובפרט סדרת המערכונים המושלמת על להקת ארבע. הפרודיות המוזיקליות והדמויות המשונות הולכות בדרך המוכרת הזאת, אבל לסרוסי ופישר יש סגנון מובהק ומשויף משלהן. כאן נגיד שלמרות שהסדרה שמה ללעג כמה סמלים קדושים ורחוקה מאוד מגבול כלשהו של פוליטיקלי קורקט, היא לא ממש פוליטית או מחויבת לאמירה כלשהי. זה נונסנס פשוט למדי, כמעט אינטואיטיבי, לאו דווקא מתוחכם - אבל מוחלט ומופרע ומקורי.
מי שצפה במערכונים המקוריים של תותית יודע שהם כמו ערוץ הכיבוד על ספידים. "זאת וזאתי" אינטנסיבית אפילו יותר: היא כמו תותית על ספידים. בפרקים קצרים של 20-25 דקות, נכנסת - כמובן ללא שום פילטרים - כמות מלל שיכולה להספיק למיני-סדרה סקנדינבית. כל הבדיחה בנויה על אפקט מצטבר: לא הכל מצחיק, אבל אחרי דקה של רצף בלתי נגמר בקולות האלה גם בדיחה טיפשית יכולה לקרוע מצחוק (כמו הדיאלוג המשוגע שהשתיים מנהלות מעל לראשה של נזירה). אלא שזה נע בין רגעים מאוד מצחיקים לבין דקות חלשות. לא הכל חד, רחוק מזה: קיימים גם רצפים שלא מצחיקים בכלל, סיטואציות צפויות (כמו חלקים מההרפתקאות הצבאיות של השתיים, למשל) ובדיחות שנמתחות יותר מדי. מה שכן, כשזה פוגע, שוב, אי אפשר לנשום - וזה לא מעט, בטח ביחס לממוצע העגום של רוב תוכניות ההומור שמשודרות כרגע.
לעומס הזה יש גם מחיר נוסף: "זאת וזאתי" כל כך אינטנסיבית שה-25 דקות שלו מרגישות כמו שעה בדרכים עם מלעיל ותותית, וזה קצת יותר מדי. משני הפרקים הראשונים זה גם לא נראה כאילו היא מתכנסת לתוך סיפור גדול יותר - אשמח להתבדות בעניין זה - מה שמשאיר את ההומור של השתיים בתוך גבולות די ברורים, וחבל. פוטנציאל הקאלט של התכנית הזאת גבוה בזכות השפה המדבקת של מלעיל ותותית והשירים, אבל יותר חידוד ואפייה היו הופכים את הדרך שלהן ממסע מטופש ומופרך - לבלתי נשכח.