אחרי שני אלבומי סולו מעוררי עניין בארבע שנים, להיטים ברדיו שכבשו את צמרת המצעדים וגרעין של מעריצים בהופעות, חלה דעיכה מסויימת בקריירה של המוזיקאי המוכשר אדם גורליצקי, קוקטייל לא נעים בין צניחה דרסטית בהשמעותיו ברדיו ואולי גם משבר גיל הארבעים. בריאיון לוואלה! תרבות לקראת צאת סינגל חדש ומצוין, "רחוק רחוק" שמו, גורליצקי מפנה אצבע מאשימה נגד תאגיד השידור הציבורי כאן, בעקבות התרסקות השמעותיו במעבר מרשת ג' של רשות השידור לכאן ג' של תאגיד השידור. "אני לא מסתיר את זה, אני נמחקתי לגמרי בתחנה הזאת, ממאות השמעות בשנה ברשת ג' של הרשות ירדתי לפחות מעשר השמעות בשנה לכאן ג' של התאגיד", הוא אומר בכעס, "זו היתה מחיקה אלימה. זה לא כיף, זה לא נעים וזה פוגע בהכנסות שלי ובחשיפה שלי. אנשים אחרים יכלו לא להתאושש מדבר כזה".
מדובר בתפנית דרמטית במערכת היחסים שלך עם התחנה.
"נכון. רשת ג' של תקופת רשות השידור היתה בעצם התחנה שגילתה אותי. ב-2013 היה לי את השיר הכי מושמע בתחנה. לאמן בתחילת הדרך מאוד חשוב לקבל איזשהו גב, שתחנה משמעותית אומרת לך אנחנו אוהבים את מה שאתה עושה ונשדר את מה שאתה עושה. זה גב שאתה חייב אותו. עם כל הדיגיטל ומה שקורה ברשתות, רדיו זה עדיין משהו שאמן צריך אותו. לצערי היה שינוי עם קום התאגיד. התחנה השתנתה ב-180 מעלות. הם מנהלים את התחנה ושמים מה שהם רוצים, זו זכותם, אבל אני חושב שרשת ג' היא משאב ציבורי ולצמצם את המוזיקה הישראלית לרשימה של אלפיים שירים בלבד, במקום העושר התרבותי שהיה קודם, זה מהלך מכווץ ולא מרחיב, מהלך של עוני ולא של עושר".
מכאן נמסר בתגובה: "בכאן גימל משמיעים את מגוון המוזיקה הישראלית מכל הזמנים. מקלאסיקות ישראליות ועד שירים חדשים בשלל ז'אנרים. מדובר באלפי שירים המייצגים נאמנה את הגיוון והעושר התרבותי בישראל".
גורליצקי (43), בנו של השחקן אילי גורליצקי, פרץ לתודעה כשהיה בן 12 כשהתארח בתוכנית "סופסופ" של גבי גזית בערוץ הראשון, לצד ניב רסקין בן ה-13, לימים מגיש הספורט והעיתונאי. מאז פילס את דרכו בעולם המוזיקה. הוא עבד כקלידן ומעבד מוזיקלי עם אמנים מובילים רבים, בהם עברי לידר, אושיק לוי, עמיר בניון, גלעד שגב, אתי אנקרי, מיקה קרני ושמעון בוסקילה. באמצע העשור הקודם הוצע לו לנטוש את ישראל ולשמש כקלידן של ההרכב הבינלאומי המצליח מטאפיקס. לאחר תקופה שבה חרש את העולם עם ההרכב, הגיע למסקנה שהוא רוצה לצאת לקריירת סולו, בקדמת הבמה. ההחלטה הובילה לעתים למחשבה בראשו שאולי החמיץ קריירה בינלאומית.
בשנת 2013 יצא האלבום הראשון של גורליצקי, "תמיד חוזר אליך", שהנפיק את שיר הנושא שהפך ללהיט, הגיע למקום הראשון במצעד של רשת ג' ונכנס לפלייליסט גלגלצ. בשנת 2016 הוציא את האלבום השני, "שתי ארצות", שהיה בעל ניחוחות פוליטיים וחברתיים, בהם שיקף את עמדותיו, על רקע הזיהוי שלו עם השמאל והצבעתו לרשימה המשותפת. מתוך האלבום יצא הדואט "מגדלים" עם דני בסן, שזכה גם הוא להצלחה. עם זאת, מספר תחנות רדיו בחרו שלא לשדר את שיריו בגלל המסרים.
כעת, המפל שוב שוצף במעין אדם: הזמר מוציא היום את השיר המקסים "רחוק רחוק", סינגל שני מאלבומו השלישי המתהווה, שצפוי להיות "יותר אישי ויותר אלקטרוני", ומופק על ידי איתמר מאירי. "זה שיר מאוד אישי ששואל את השאלות הכי כנות ומפחידות - האם נשאר לנו זמן לחיות את החלומות שלנו ואת החיים שביקשנו לעצמנו? השיר הזה נכתב בנשימה אחת ונוגן בתוך יום אחד".
אומרים שחווית באופן דרמטי את משבר גיל הארבעים.
"בתקופת כתיבת האלבום הסתגרתי, התכנסתי פנימה. אחרי גיל ארבעים, הסתננו אנשים שהם לא באמת החברים שלי. ונשארתי עם מספר מצומצם של חברי אמת. ואני חושב שהשיר החדש מדבר על זה, 'תחבקי אותי ממש כמו שאני' זה הכי קולע שיכול להיות. אתה בסוף נשאר עם האנשים שאוהבים אותך בדיוק כמו שאתה. הסתגרתי, זו לא היתה תקופה קלה להיעלם. כן, נעלמתי. זה לא דבר כיפי. אבל לפעמים זה דבר בלתי נמנע. זו טיבה של הקריירה, פעם אתה על הגל ופעם אתה ממש רחוק ממנו".
חלק מאלבומו השני ואת כל אלבומו החדש יצר גורליצקי מביתו ביפו, אליה עבר ב-2014. יחסיו עם העיר אמביוולנטיים. "יפו היא חלק חשוב בחיי, אני מאוהב ביפו, אבל יש בה בעיות שבשנה האחרונה מאוד החריפו. יפו זה לא רק שוק הפשפשים, הנמל והחנויות האופנתיות, יש יפו אחרת, אלימה. לפני כחודשיים, נער שרכב על המדרכה דרס אותי. כשבאתי אליו נראה היה שהוא הולך לדקור אותי. לפני חודש זרקו רימון הלם במאפיה, דלת לידי. האוויר ביפו הוא נפיץ ואלים. אתה יוצא מהבית ומרגיש במתקפה. אני מרגיש שהרשויות שאמורות לטפל בזה רק מתייחסות ליפו כאל פרה חולבת שמוציאים ממנה ארנונה ופרויקטים מפונפנים של פיבקו. בסופו של דבר גרה כאן אוכלוסיה מוחלשת שצריכה עזרה. עם כל המינוסים אני מרגיש ביפו בבית".
הקשיים החברתיים שאתה עד להם ביפו מתחברים ל"מגדלים", הדואט היפה שלך עם דני בסן, בעל הביקורת החברתית, שלווה בקליפ מימי המחאה החברתית. שרת אותו גם בהפגנה בפתח תקווה, בקרבת ביתו של היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, שהיתה ההפגנה האחרונה בה השתתף מני נפתלי. למה עכשיו אתה מתרחק ממוזיקה הנוגעת לפוליטיקה?
"יש בטקסט של 'מגדלים' משהו שיוצא נגד פערים ועוולות בין אלה שיש להם ומחוברים לכוח לבין אלה שאין להם. הוא חובר בזמנו למחאה החברתית כי הוא נכתב במבט עליה. חזרתי מהופעה בניו יורק, ומני נפתלי שלח לי הודעה בפייסבוק שיש הפגנה, הוא לא סיפר לי שזאת ההפגנה האחרונה שהוא יגיע אליה. כל פעם שאנשים נאבקים בעוולות ובאי צדק קיצוני שמשפיע על החיים של כולנו - אני שם. שרתי שם את 'מגדלים' בלי כלום, רק עם מגאפון. אחרי שסיימתי לשיר, מני היה מאוד נרגש, נתן לי חיבוק כזה ואמר לי שזאת ההפגנה האחרונה שלו, שהוא נוסע ל'הישרדות', שהוא נשא את הלפיד הזה בתקופה הארוכה ועכשיו הגיע הזמן לדאוג למשפחה שלו ולחיות. קודם לא היו לו חיים. זה היה רגע מאיר כזה, כי גם אני לקחתי את זה לצד שלי. האלבום הזה מדבר על דברים אחרים והגיע הזמן לפאזה אחרת, פשוט לחיות. במשך שנתיים היה לי קשה, אכלתי כאפות מזה שהבעתי דעות פוליטיות וחברתיות, והגיע הזמן להתעסק בדברים קצת אחרים".
ואכן, שירו החדש של גורליצקי, "רחוק רחוק", אינו שיר עם מסר פוליטי או חברתי, אלא עוסק במשבר הגיל ולדבריו גם מתקשר לפחד מהרגע שההורים שלך כבר לא יהיו מי שאתה מכיר. מה שמזכיר שאביו השחקן אילי גורליצקי עבר קשיים בריאותיים השנה. "אבא עבר חודשיים לא פשוטים. היתה לו פריצת דיסק והוא נפל. אבא הוא לוחם. הוא קיבל טיפול מעולה, וההתאוששות שלו מעולה. הוא לא חווה משהו כזה. זה היה מאוד קשה, אבל הוא כבר חזרה על הרגליים, ויש לו כבר זמן להתלוצץ עם רופאיו. זה גיל כזה שבו ההורים כבר לא ילדים, וזה עבר בראש כשכתבתי את השיר החדש".
אביך הוא גם מייסד ומנהל "אשכולות" האחראית על חלוקת התמלוגים לאומנים המבצעים ישראל. ביולי האחרון שח"ם וקבוצת אמנים מבצעים, בהם עלמה זק, דרור קרן ואסתי זקהיים, הגישו בקשה לגילוי מסמכים לפני תביעה נגד אשכולות, בטענה להיעדר שקיפות בניהול התמלוגים ולהתנהלות "חמורה ומקוממת" מצד הנהלת החברה.
"זה הולך לקראת משפט ואין לי מה להגיד בנושא הזה. אבא שלי הוא איש ישר, הוא עשה מפעל מדהים לכל אמני ישראל, שגם אני נהנה ממנו בתור אמן, ואין לי ספק שהאמת תצא לאור".
באופן שמתכתב עם מגוריו ביפו, בתקופה האחרונה מקיים גורליצקי מופע משותף עם הזמרת והשחקנית מירה עווד בשם "נרטיבים" שבו עולים לבמה רק שניהם וללא נגנים. "זה מופע שלא עשינו כמוהו, לא אני ולא היא, כי אני שר בו בערבית והיא שרה את השירים שלי בעברית. הוא מציג את הסיפורים שלנו. היא אוהבת להגיד שאבא שלי ואבא שלה נודלו באותה שנה, רק שאבא שלי הוא ממייסדי המדינה, ואבא שלה הוא ממגורשי המדינה. מעבר לחיבור המוזיקלי ולזה שהיא החברה הכי טובה שלי, אנחנו מציעים במופע סוג אחר של חיים כאן, חיים באמת משותפים".