פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חכמים על דגים קטנים: נקודת התורפה המספקת של "הכרישים" המיליונרים

      ההערצה של התקשורת הישראלית לכסף ולסטארטאפיסטים מצליחים ידועה זה מכבר. ב"כרישים" (קשת 12) לפחות הכסף זורם הלאה: כן, יש משהו מספק בלראות יזם מקבל השקעה שתשנה את הקריירה שלו, אבל בואו לא ניתמם - אין כאן רומנטיקה משום סוג, בקושי ספיד-דייטינג

      הכרישים (צילום מסך)
      הצלחתם - הצלחתנו. הכרישים (צילום מסך)

      אוכל? שירה? מיזמים עסקיים? כל מה שעם ישראל רוצה זה שחמישה אנשים שהצליחו, על תקן שופטים, יטפחו לו על השכם ויאשרו לו שהוא יכול לעבור שלב. וכך, כמו מאסטר שף או משחקי השף, כמו הכוכב הבא או דה וויס, גם שובה של "הכרישים" (קשת 12) למסך לאחר היעדרות קלה אינו אלא עוד טקס מעבר טלוויזיוני שהרבה יותר מאשר לקדם יזמות ועסקים הוא מאשרר את המוסכמות הבסיסיות של הז'אנר: השופטים הם הכל, המתמודדים הם כלום. להצלחה אבות רבים, והכישלון כמובן יתום. בשואו הזה, הבדרן הוא זה שאותו צריך להרשים, נקודת ההתחלה ונקודת הסוף של ההליך כולו. כל תכנית אותו הדבר, ו"הכרישים" אינה שונה.

      הקונספט ידוע ומוכר: חמישה אנשי העסקים המתקראים "כרישים", בהם גם "כרישה" אחת (לכרישים אין כנראה צורך בייצוג הולם, הם מעל זה), הם משקיעים מצליחים, עילויי הסטארט-אפ ניישן, שמסמלים נחישות "ישראלית" להצליח מכלום באמצעות החריפות המקומית - אחד מהם שטף רצפות במוסך "והתאהב בעולם העסקים", שני הוא עוזב קיבוץ שכבר לא ישוב אליו, שלישי הצליח בעסקים אבל הפך לאושייה בעמק הסיליקון כשהקים רשת חומוסיות - וכן הלאה. הצלחתם, הצלחתנו: אלו גרסאות מזוקקות של המיתוס הקפיטליסטי עם כובע טמבל וסנדלי שורש (ועניבות ופנקס צ'קים). אם הם יכולים, כנראה שכל ישראלי יכול, כביכול. הם מקשיבים ליזמים שמגיעים אליהם עם עסקיהם ומבקשים ממון, מחמיאים ונוזפים בהתאם למיקום הגלגל באותו הרגע. כמה יזמים יזכו להשקעה נדיבה, אחרים יסולקו בבושת פנים להכין שיעורי בית.

      הכרישים (צילום מסך)
      סולק להכין שיעורי בית. מתמודד ב'כרישים' (צילום מסך)

      יש משהו רקוב באופן מהותי בתכניות שבהן כל אודישן נמדד ברווחיות העתידית שלו כמדד עיקרי ובלעדי. ההערצה של התקשורת הישראלית לכסף ולסטארטאפיסטים מצליחים ידועה זה מכבר. כאן לפחות הכסף זורם הלאה: כן, יש משהו מספק בלראות יזם מקבל השקעה שתשנה את הקריירה שלו, אבל בואו לא ניתמם: אין כאן רומנטיקה משום סוג, בקושי ספיד דייטינג.

      אבל למעשה החלק הכי מספק בתכנית אתמול של "הכרישים" היה ניסיונם של שני יזמים לממן אפליקציה מוזיקלית מודרנית, ולראות כיצד אחד מבעלי הממון חושבים שזה "רעש, לא מוזיקה", הגם שמול עיניו נוצר שיר. הנה לקח חינוכי: גם אנשים שהצליחו מאוד יכולים להתבטא בבורות מוחלטת כשהם מחוץ לתחום שלהם. כסף לא קונה הכל. כריש הוא רק כריש, גם אם יאכל הרבה דגיגים קטנים, זה לא מבטיח לו שיצליח לעוף.