"לא תיארתי לעצמי שתיאטרון הבימה שבו אני משחקת יגיע למצב קשה שכזה. אני לא פוסלת את האפשרות שהניהול אולי לא היה טוב, אבל מי שבכלל לא התעניינה ועזרה הייתה המדינה. התיאטרון הזה מקבל הכי פחות תמיכה ואי אפשר לקיים תרבות בלי תמיכה מהמדינה" - כך אמרה היום (שבת) הגברת הראשונה של התיאטרון, השחקנית ליא קניג, שהשתתפה ב"שבתרבות" ב"בית ראשונים" בגבעתיים, בריאיון למנחים דנה ירקצי וניר יהב. ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, שהגיע לאירוע, הפתיע את הקהל כשהכריז על הבמה כי רחוב בגבעתיים המוביל לתיאטרון בעיר ייקרא על שם קניג עוד כחודש.
קניג טענה עוד כי מחירי הכרטיסים הנמוכים הובילו בין השאר למשבר בתיאטרון שבו היא עובדת עשרות שנים. "אנשים בישראל הולכים לתיאטרון ומשלמים על כרטיס 70, 60 או אפילו 50 שקל. אין דבר כזה בכל העולם. אתה נוסע ללונדון ומשלם שם 300 פאונד להצגה. אי אפשר להחזיק ככה תיאטרון. תרבות צריכה תמיכה". קניג פרגנה לנעם סמל, אשר מונה באחרונה על ידי נאמני הבימה כמנכ"ל תיאטרון הבימה לאור המשבר החריף שאליו הוא נקלע. "נעם סמל הוא באמת סמל של תיאטרון. הוא בן אדם שזה כל החיים שלו (סמל כיהן כ-25 שנה כמנכ"ל הקאמרי - נ"י). אם באמת החליפו את ההנהלה שלנו ואם יש מישהו שיכול להחזיר את התאטרון למצבו הנורמלי זה רק הוא". עוד סיפרה כי אף היא בין השחקנים שלא קיבלו תשלום מהבימה לצד שחקנים ויוצרים רבים אחרים.
קניג סיפרה כמה כואב לה הלב על מצבו הקשה של הבימה: "נשבר לי הלב, כי הגענו למצב שלא היה קפה, בשירותים לא היה נייר טואלט. אתם מתארים לעצמכם מצב כזה בתאטרון הבימה, התיאטרון הלאומי? זה לא רק כואב הלב, בא לך לבכות. ואין למי לפנות, ולא שמים לב לזה. והכל בידיים של משרד האוצר. בכלל לא התייחסו למצב הזה".
על רגעים בלתי נשכחים בקריירה סיפרה: "היו לי תפקידים מקסימים, היו לי תפקידים פחות מקסימים, היו לי הצלחות והיו גם כישלונות, אבל אם אתם שואלים אותי - אהבתי את כולם. אתה מקבל תפקיד ונכנס לאופי של הבן אדם שאתה הולך לשחק אותו. אני חושבת שהרגע שאני באמת לא רוצה לשכוח ולא שוכחת, זה היה הרגע שקיבלתי פרס ישראל. אתה פתאום מרגיש שיש לך הכרה של המדינה. ואז אתה מרגיש שאתה בן מדינת ישראל, שאתה שייך אליה. זה אחד הרגעים המרגשים בחיי".
אם לא היית שחקנית, מה היית רוצה להיות?
"אני כבר כל כך הרבה שנים שחקנית ששכחתי אם רציתי פעם להיות משהו אחר. אני גם לא חושבת שמישהו יקבל אותי למשהו אחר. האמת היא שהוריי היו שחקנים, אבל לא בגלל זה נהייתי שחקנית, אמי מאוד פחדה, היא אמרה שזה מקצוע קשה וזה אכן מקצוע קשה".
איזה תפקיד רצית לעשות ולא עשית?
"למשל אילוף הסוררת, הייתי צעירה ומאוד רציתי. חשבתי שזה טוב בשבילי אבל בחרו אחרות".
למה בקושי עשית טלוויזיה וקולנוע?
"כי לא לקחו אותי. אני רציתי אבל לא לחמתי בשביל זה אף פעם. עשיתי כמה דברים בטלוויזיה, לא משמעותיים, אף פעם זה לא הגיע לרמה של התאטרון".
בעלך נפטר לפני 21 שנה. כמה קשה הלבד?
"מאוד, אבל מה שהציל אותי זה היה תיאטרון הבימה. המנכ"ל דאז יעקב אגמון ניהל את התיאטרון כשבעלי צבי נפטר. הוא אמר לי 'אצלי, לא תשבי יום אחד בבית' ואז נכנסתי לחמש הצגות שונות, אחת אחרי השנייה. לא היה לי ערב אחד פנוי. העבודה הצילה אותי".
מה את מאחלת לעצמך לגיל 90?
"הדבר היחיד שאני רוצה הוא להיות בריאה אם אפשר ושהראש יעבוד ושכמה שאפשר אני אוכל לעבוד".
ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, אשר ישב באולם, הוזמן לעלות לבמה לברך את קניג לרגל יום הולדתה ה-90. הוא הגיש לה פרחים ואמר: "ליא קניג היא אחת הדמויות האיקוניות של עולם התרבות והתיאטרון של ישראל מאז ומעולם. יש לנו זכות גדולה שאת גם תושבת העיר ושאת מחזיקה בתואר אזרחית הכבוד של גבעתיים. עוד כחודש נקרא את הרחוב היחיד בעיר ללא שם על שמך, זה הרחוב שמוביל לתיאטרון גבעתיים מכיוון דרך השלום. מבחינתי זו סגולה לאריכות ימים".