די מדהים להתבונן במהפך התדמיתי שעברה "האח הגדול" לאורך שתים-עשרה שנות קיומה. אם בימיה הראשונים עוד הצטמררנו ממחשבה על ריאליטי שלא דורש ממתמודדיו ולו כישרון אחד, הרי שב-2020 לגיטימי לחלוטין להתבונן באנשים זרים אוכלים, רבים ואוכלים. בעידן האינסטה, ועל כך תסכים כל אינסטגרמית מצויה, כישרון הוא אוברייטד - ואותנטיות היא שם המשחק.
לאחר שחזינו בראשוני הפליטים קוטפים קמפיינים, תכניות בוקר וערימות של עוקבים באינסטה, נמצאה גם תשובה לשאלה למה, לעזאזל, ללכת לשם. האקט שנראה תמוה בימי העונה הראשונה נחשב, נכון להיום, כמקפצה לגיטימית לקריירה טלוויזיונית ודרך מהירה לניפוח חשבון הבנק. אם תזכה במיליון, זה נחמד, אבל לא הכרחי. מי שבולט מספיק (ובאותנטיות, כמובן) לאורך העונה, יקטוף את הפירות אחר כך.
רק לגבי קהילה אחת המשוואה הזאת לא תופסת. יש לכם מושג מה עושה עכשיו נרי ליבנה? אורטל בן דיין? סער סקלי? עדנה קנטי? - מישהו זוכר את עדנה קנטי בכלל? - במילים פשוטות: עדיין לא ברור מה יוצא מזה לשמאלנים. כולם נשכחים מרגע שסיימו לרצות את הטייפקאסט שלהם בתכנית. נרי ליבנה שבה אל חייה ככותבת. אורטל בן דיין שבה אל חייה ואל חנותה, סקלי סיפר פעם שנעלם כי הוא מעדיף להתמקד באמנות תיאטרון הפרינג', ולשם שבה גם קנטי. אבל התדמית האיכותית שבה נאחז סקלי ואמני-שמאל רבים שכמותו לא משכנעת כשהם משתמשים בה כדי לרמוז שוויתרו על פרסום נרחב, במיוחד כשכל אלה בחרו במקצועות אוהבי-קהל. באופן כללי, מי שבוחר ללכת ל"אח הגדול" כנראה לא נהנה מאוד מהאנונימיות.
משונה גם לחשוב שאדם יהנה מהאנונימיות דווקא בשלב הזה, של יציאה מבית המטבחיים אל בופה חופשי בהשקות. מפורסמים מספרים לכם שהשקות זה מתיש, אבל זה שקר שנועד לגרום לכם לראות בהם בני אנוש. בתור מי שקופצת על כל הצעה לסיקור השקה, תנו לי לספר לכם: קשה זה לא. משתכרים בחינם, אוכלים בחינם, דופקים חיוך לפפראצי וחוזרים לישון. אם אתם עיתונאים, תצטרכו גם לקחת כמה ציטוטים מכוכבי הערב אבל זהו, בגדול. רוצה לומר, אם יוצאי "האח" השמאלנים היו מוזמנים להשקות, סביר להניח שהיו מגיעים אליהן.
אבל המשותף בין העיסוקים של סקלי, ליבנה, קנטי ואולי עוד שהיו עד כדי כך זניחים ששכחתי - לא מסתכם באהבת הקהל, אלא כולל גם עתיד כלכלי רעוע. ליבנה עצמה הודתה בזמנו, חצי בצחוק וחצי בכנות מכאיבה, כי הגיעה לתכנית כדי לסגור את המינוס. מכאן לא מופרך להניח שגם האחרים הגיעו מסיבה דומה, כלומר לא במטרה להתפרסם אלא ממניעים כלכליים-קיומיים גרידא.
לכאורה, כל אלה הרוויחו מה שרצו. גם אם חזרה לבסוף ליבנה לתהום הנשייה ממנה הגיחה, לפחות נהנתה מכמה שבועות בג'קוזי על חשבון הברון וקוששה גם כמה אלפיות נאות על עצם השתתפותה בתכנית. אבל לטווח הארוך, התשלום החד פעמי הזה לא מהווה פתרון אמיתי לבעיה הכלכלית שלה, ומבחינות אחרות יתכן ששכרה יצא בהפסדה.
אי אפשר להתעלם מכך ששמאלנים מוצהרים מגיעים ל"אח הגדול", לפני הכל, כדי לקדם אג'נדה. מי שנושא על מצחו את הכתובת "שמאלן" - ודאי רות אלבז וניר אבישי כהן שהצטרפו בעונה העשירית - מכיר כבר את השלכות הבחירה. הוא יודע כי תפקיד השמאלן בתכנית הוא לעורר אנטגוניזם, ומקריב את עצמו על מזבח החבטות למען האג'נדה.
בדיוק בגלל זה, בעצם, לא ברור כיצד ההשתתפות ב"אח" עשויה לקדם אג'נדה שמאלנית. ביצת התככים של "האח" לא ממש מאפשרת להם להגיע לדיונים מעמיקים ומעוררי מחשבה בנושאים פוליטיים, וגם אם עשו זאת, שיחות ברומו של עולם נחתכות מהר מאוד בעריכה לטובת אקשן סוער. כך, גם אם הצופה עד לאי-אילו חילופי דעות בין ימנים לשמאלנים, הוא נהנה רק מהחלק המתלהם ואפוף הססמאות. בסופו של דבר, חדורי אג'נדה או לא, מתמודדים שמאלנים "באח" נצרבים בתודעה בתור הקלישאה הריקה שממנה ביקשו להיחלץ.
יותר מזה, סביר להניח שפליט "האח" השמאלן יתקשה לקדם את האג'נדה שלו עוד יותר עם צאתו מהבית. מפרסמים ומפיקי הטלוויזיה המיינסטרימית יעדיפו שלא לתת במה למייצגי השמאל המובהקים. אם חושבים על משרדי הפרסום, ברור למה - הרי איזה לקוח יבחר לייצוג המותג שלו פנים שמאלניות? זה בערך ההפך מכל אסטרטגיית פרסום אפשרית. אפילו מוצרים שנצרכים על פי רוב על ידי שמאלנים, כמו אוכל טבעוני וביגוד אקולוגי, רוצים להתנער מהמיתוג השמאלני שדבק בהם ולפנות אל הקהל הרחב. במקרה של ישראל, הקהל הזה הוא הימין.
אותה לוגיקה חלה גם על תכניות הבוקר, למשל, שאליהן מוזרמים בטבעיות בוגרי הריאליטי. גם שם יעדיפו משקיעי הכסף להציב בפרונט פנים שמתיישבות עם הקונצנזוס, ושאיתן רוצה הישראלי המצוי לשתות את הקפה הראשון של הבוקר. אם כן, הבמות ה"עממיות" לקידום מסרים לא ממש מחכות לשמאלני הריאליטי, אבל מה לגבי החוגים שבהם פעלו?
מהצד, נראה שפליט ה"אח הגדול" השמאלני נותר בחזרתו אל החיים מבולבל למדי, כשהוא מגונה מצד אחד על ידי הימין, אך מאבד גם את אהדת השמאל. אם להסתמך על המתרחש בפייסבוק ובטוויטר, שמאלנים אמנם אוהבים לצפות באח, ואוהבים גם לציין את זה, אך מוכרחים לציין באותה נשימה שהם עושים את זה בקטע אירוני. אם כלפי תחרויות מבוססות כישרון כמו "הכוכב הבא" עוד יורשה לצייצן המצוי להביע הזדהות כלשהי, את צפייתו ב"אח", שכולה מציצנות טהורה, הוא מוכרח לשים ללעג ולכן גם את מתמודדיה.
מאותה סיבה קשה לדמיין ארגונים או מפלגות שמאלניות נושאים על שלטיהם יוצאי ריאליטי. זאת בשונה מהימין, שאימץ אליו את הטראש באופן מלא, ומציג במכוון דמויות קרקסיות, בלתי מלוטשות, שמקומן הטבעי במדורי הרכילות. כך קיבל אליו בזרועות פתוחות את אורן חזן, למשל, לאחר הופעתו הבלתי נשכחת ב"בואו לאכול איתי", ולא פצה את פיו כאשר הפציע הח"כ בעונתה הנוכחית של "האח". הטראש, שהפך בשנים האחרונות לבן בית במפלגות הימין, עדיין מוקצה מחוגי השמאל, הנהנים מתדמית אליטיסטית בה בעת שהם מתכחשים לה. נראה, אם כן, שפליט "האח" השמאלן מוצא את עצמו קירח מכאן ומכאן.
האם ניסיון העבר הזה חורץ את דינם הקרייריסטי של רות אלבז וניר אבישי כהן? ימים יגידו. כולי תקווה שלא, כי אין לי מושג לגבי אבישי-כהן, אבל אלבז, שאותה יצא לי להכיר מעט באופן אישי, היא כותבת חריפה שרבים נהנו ועוד עשויים ליהנות מכשרונה. כך או כך, את פירותיה של התכנית נראה שלא הם ולא אקטיביסטים שמאלנים אחרים יקטפו בזמן הקרוב.