כמדי שנה, עמותת סיכוי מפרסמת את מדד הייצוג, אותו היא עורכת עם יפעת מחקרי מדיה והעין השביעית. המדד בודק כמה מרואיינים ערבים הופיעו במהלך השנה החולפת בתוכניות הרדיו והטלוויזיה הבולטות. לאורך השנים, "לונדון את קירשנבאום" הובילה במדד זה, אך היא ירדה בשנה שעברה עם מיזוג ערוץ עשר ורשת.
את מקומה בצמרת תפסה תוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל עם אחוז ייצוג גבוה של 9.2 אחוזים. במקום השני ניצבת תכנית הרדיו של "סדר יום" שמנחה קרן נויבך בכאן ב' עם 8.7 אחוזים. במקום האחרון ניצבת "חדשות הבוקר" בהגשת ניב רסקין בקשת 12 עם 0.8 מרואיינים ערבים בלבד.
על פי הבדיקה, בשנת 2019 היו 4,371 דוברים מהחברה הערבית מתוך 156,469 מרואיינים בבמות האקטואליה המרכזיות בתקשורת, להלן אחוז ייצוג של 2.6 אחוזים. זאת בדומה לנתונים בשנים הקודמות (2.9 אחוזים ב-2018 ו-2017). עם זאת, אחוז הנשים מתוך הדוברים מהחברה הערבית המשיך לעלות באופן עקבי זו השנה הרביעית.
שני הערוצים המסחריים, קשת 12 ורשת 13 רשמו דעיכה משמעותית בהיקפי ייצוג הערבים בתכניותיהם. בשנה האחרונה התהפכה המגמה בגלי-צה"ל, ואחרי שלוש שנים שבהם שיעור הייצוג הלך והידרדר עד שהגיע בשנת 2018 ל-1.6 אחוזים בלבד, בשנה האחרונה עלה ל-2.1 אחוזים. כאן 11 העלתה את אחוז הייצוג בה, אולם בכאן ב' חלה דעיכה באחוז הייצוג.
בשנת 2017 מרבית הסוגיות הבולטות באירוח ערבים בתקשורת היו בהקשר הביטחוני. בשנת 2018 ההקשר הפוליטי החל לצמוח, ובשנה שעברה נמשכה מגמה זאת, על רקע מערכות הבחירות.
הנושא בו עסקו יותר מכל בהופעות ערבים בתקשורת הוא מערכת הבחירות (28 אחוזים) מתוכם 14 אחוזים הופעת מומחים דוגמת עפיף אבו מוך, ספאא פרחאת ויוסף מקלדה. הנושא השני בשכיחותו הוא רצח, אלימות ופשיעה (12 אחוזים), הנושא השלישי הוא פוליטיקה ארצית (7 אחוזים), ואחר כך בסדר יורד - מחאה נגד גל האלימות (6 אחוזים), ענייני חברה וקהילה (5 אחוזים) ותרבות ואמנות (עם 5 אחוזים).
עידן רינג מעמותת סיכוי אמר בעקבות הממצאים: "נתוני סיכום שנת 2019 של מדד הייצוג מוכיחים עד כמה ייצוג הולם לאזרחים הערבים הוא עניין של החלטה וסדר עדיפויות של עורכים ומגישים בתכניות המובילות ולא כורח המציאות. מי שמבין שייצוג הולם לאזרחים הערבים הוא חלק בלתי נפרד מהשליחות העיתונאית המקצועית שלו, מצליח לייצר נתוני ייצוג יפים ומעניק לקהל המאזינים והצופים שלו תמונת מציאות מאוזנת, מורכבת ומעניינת יותר. הפער ההולך וגדל בין הייצוג הערבי בערוצים הציבוריים לעומת ההדרה החריפה בתכניות האקטואליה הרכה בטלוויזיה המסחרית צריך להטריד את כולנו. התחרות והלחצים המסחריים לא אמורים לגרום לאנשי החדשות בטלוויזיה להתעלם מחמישית מאזרחי המדינה ולבגוד בשליחות שלהם לדבר על ואל הציבור כולו. ככה לא אמורה להיראות טלוויזיה מקצועית".