שחרור אושוויץ? בואו נדבר על פרחי הקישוא שמוגשים בכינוס

    זוטות על גבי זוטות נחגג בטלוויזיה פסטיבל פרובינציאלי ורכילותי, שנחוש להתמקד בכל מה שלא חשוב בכינוס היסטורי סביב זכרון השואה. היעדר העיסוק בנושא הוא בעצמו היבט של שכחה, אבל גם סימן למערכות שאינן מאמינות שהצופים מתעניינים בו

    • קשת
    • רשת
    • כאן
    נדב מנוחין
    אתר רשמי

    בסרטון: התקרית הבלתי דרמטית בעליל של מקרון בעיר העתיקה, שזכתה לדיון לא פרופורציונלי במהדורות.


    קשה היה שלא לצחוק מול משדרי החדשות אמש, לרגל פורום השואה העולמי וכינוס המנהיגים בירושלים לכבודו. הפער בין הרקע לכינוס - ציון 75 שנה לשחרור אושוויץ, סמל של סבל ושל שפל, של מה שהרוע האנושי מסוגל לגרום לבני אדם - לבין הפסטיבל התקשורתי והרכילותי שחגג את הוועידה, היה כה גדול שנדמה היה כמעט שאין כל קשר ביניהם.

    זה לא שציפיתי שמנהיגי העולם יתנסו חלילה בתנאי הרעב הקיצוניים שהיו מנת חלקם של אסירי המחנה. פשוט לא חשבתי שבאירוע שבמוקדו טראומה וזוועות בלתי אפשריות התקשורת תתמקד כל כך בפרחי הקישוא הממולאים שיוגשו כאופציה צמחונית. כמה סוריאליזם סיפקו דיווחיהם של הכתבים שסיפקו עדכונים חיים מארוחת הערב החגיגית. "כעת מוגשת המנה הראשונה", עדכנו מהשטח, משל היה מדובר בחתונה המלכותית או באירוע קולינרי מסדר גודל אחר. מלחמה באנטישמיות? הלקח הוא לזכור ולא לשכוח לנשום בין ביס לביס.

    עוד בוואלה! NEWS

    ראינו את ההורים של אורן חזן ומה שרצינו זה לסגור את הטלוויזיה

    לכתבה המלאה
    שומרת על הגחלת. אנטוניה ימין (צילום: בני בכר)

    נדמה היה שהרבה יותר מאשר לעסוק בלקחי השואה או באירועים מודרניים של אלימות המונית, המשמעויות הפוליטיות מאוד של המלחמה על הזיכרון או של השימוש הדיפלומטי שישראל עושה בו, נושאים אחרים לחלוטין עמדו על הפרק מבחינת המשדרים השונים. יום השידורים המיוחד נראה תלוש במיוחד: אדם מן היישוב יכול היה לחשוב שכל הפסגה המדינית הגדולה אי פעם בישראל, הכוללת מלכים ומנהיגי מעצמות, לא התכנסו אלא כדי לדון בנעמה יששכר, שכתבים נשלחו לעמוד בשעות הערב מחוץ לבית משפחתה כאילו שהייתה אמורה להגיע לשם בשורה.

    ולא רק יששכר: היערכות המשטרה, התקרית הבלתי דרמטית בעליל של מקרון בעיר העתיקה שזכתה לדיון לא פרופורציונלי, סידורי הישיבה באולם, סידורי האבטחה, חסימות הכבישים, הרכבת האווירית (מלך הולנד הנחית בעצמו את המטוס!), וכמובן - הארוחה. זוטות על גבי זוטות, נחגג לו בטלוויזיה פסטיבל פרובינציאלי, רכילותי, מנותק ולא ביקורתי, שנחוש להתמקד בכל מה שלא חשוב בכינוס היסטורי סביב זכרון השואה. היעדר העיסוק בנושא עצמו, הוא בעצמו היבט של שכחה, אולי גם אדישות, אבל גם סימן למערכות שאינן מאמינות שהצופים שלהן מתעניינים בו. ברקע הזה, הפאתוס של אירועי הזיכרון, כפי שהוא משתקף בתקשורת, נשמע חלול במיוחד.

    מי שירד מהנורמה הזאת היו חדשות כאן 11, שאחרי כל שרשרת דיווחי הסרק, חשבו שאירועי יום השנה לשחרור אושוויץ הם, ובכן, גם סיבה טובה לעסוק במחנה. במהדורה הביאו את סיפור היומן של שנדי מילר, ששרדה את המחנה, בכתבה מושקעת של אנטוניה ימין, בשיתוף פעולה עם הבילד הגרמני). ימין עוסקת בנושאי אנטישמיות וזכרון השואה לעתים קרובות, גם ללא תירוץ דיפלומטי. הרווח כולו של צופי התאגיד.

    עוד בוואלה! NEWS

    הסרט על יוסי בנאי מעניק מבט לא שגרתי על שחקן לא שגרתי

    לכתבה המלאה
    צדיקים בסדום. שנדי מילר בכתבה של כאן 11 (צילום מסך)

    בקטנה

    אצל יעקב אילון ברשת 13 ראיינו את הרבה דלפין הורבילר. מעבר להיותה מנהיגה דתית מרשימה, היא גם עיתונאית לשעבר, אינטלקטואלית, רופאה וחברה במשלחת הצרפתית לפורום השואה הבינלאומי. בכותרת של הערוץ חשבו להדגיש דווקא שהורבילר כיכבה על שער מגזין אופנה. בינתיים בכאן 11, אצל דב גילהר באותה שעה עסקו בשרת ההגנה הלבנונית החדשה, הראשונה בעולם הערבים, זיינה עכר. לאור שמה, משחק המילים המקטין שהוצמד לה היה "הנסיכה הלוחמת" (הכתב רועי קייס הביא ציוצי טוויטר אנונימיים (!) המפקפקים ביכולותיה). בקשת 12, באותה המשבצת, ראיין רפי רשף מתנדב בארגון הצלה שעצר לסייע לנפגעי תאונה בדרך לחתונתו, "בלי לחשוב שהכלה אולי תכעס אם ייאחר". תקרת הזכוכית של שעות הפרה-פריים האוויליות עוד לא התנפצה.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully