כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק. או על הונאת הבחירות הברורה

1. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, אמן! 72 שנים אחרי הקמת מדינת ישראל, ומשהו בין שבע לעשר מלחמות קשות (תלוי את מי שואלים), סוף סוף הגענו לנחלה וב-28 בינואר 2020, תאריך שייכנס להיסטוריה ללא ספק, הגענו להסכמה בר קיימא על הסכם שלום היסטורי עם ארצות הברית של אמריקה. הבית הלבן לבש חג. נתניהו הגיע עם פמליה שלא הייתה מביישת את "דה רוק", טראמפ החליט להשתמש בכל האיפור שנשאר בבית מליל כל הקדושים, ומשהו כמו 94% מעיתונאי ישראל הגיעו לקחת חלק מהרגע ההיסטורי (היוש שליחתנו טל שלו, אל תשכחי להביא שוקולדים טבעוניים מהדיוטי). אולפני החדשות בישראל התגייסו למשדרים מיוחדים עם מוקדי שידור חוצי יבשות בוושינגטון, תל אביב, ירושלים, רמאללה, עזה ומוסקבה, במקביל לפאנלים נרחבים ומחכימים באולפן.

ואז זה קרה! ישראל וארה"ב מסכימות על איך צריך לפתור את הסכסוך העקוב מדם במזרח התיכון. נו מור וור, נו מור בלאדשד! יש אפילו מפה יפה ומציאותית עם מנהרה תת קרקעית - שבכלל לא נראית כאילו נבטה במוח של פסיכופת - שמקשרת בין עזה לגדה המערבית. היו כמה חמוצים באולפן, כמו אמנון אברמוביץ' למשל, שניסה להסביר שמדובר בתוכנית שלא ייצא ממנה שום דבר כי, ובכן, הצד השני בסכסוך בכלל לא מוכן לדון בה - אבל חבל לבזבז את הערב ההיסטורי הזה עם עובדות מיותרות. תראו, הנה שרה בשורה הראשונה, וגם השר יריב לוין, הסמן הימני בליכוד. אם הוא מוחא כפיים לתוכנית שמבשרת על הקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים אז כנראה שבאמת הגיעו ימות המשיח.

יפה לראות איך המילה "שלום", שכבר הפכה למילה מגונה וגסה בשנות נתניהו האחרונות, עדיין מרגשת אותנו. הפנטזיה הזאת של לנגב חומוס ברמאללה או לכל הפחות לא לפחד לעלות על אוטובוסים. החלום הזה של להגיד לילדים: "כשתהיו גדולים כבר לא נצטרך צבא" ובאמת להאמין בבולשיט של עצמנו. אולי זאת הסיבה שהמהדורות אתמול הקדישו דקות ארוכות לניתוח היסטורי של נפיחה פוליטית מבית היוצר של שני מנהיגים שנמצאים במצב הישרדותי.

מצד אחד הנשיא הכי שנוי במחלוקת בתולדות ארה"ב, שעומד למשפט הדחה בסנאט ממש בימים אלה על סחיטה של מדינה זרה; מצד שני, האיש שלאחרונה נבחר בבחירות של שנת 2015, שלא הצליח לקבל מנדט מהציבור בשתי מערכות בחירות וגרר את המדינה לשיתוק שלטוני, וממש אתמול הוגשו נגדו כתבי אישום חמורים לבית המשפט בירושלים. אלה הם שני האנשים שהחליטו לקבוע מחדש את גבולות האזור הנפיץ שלנו, תוך כדי יישום חד-צדדי של מדיניות אפרטהייד ביהודה ושומרון. נראה לי שערד ניר בחדשות 12 עוד ניסה להשוות בין הבנטוסטנים של דרום אפריקה ליישובים הפלסטינים של אחרי הסיפוח החד-צדדי, שנתניהו מתכנן להעביר כבר בשבוע הבא. יכול להיות שדמיינתי שהוא אמר את זה, אולי זה היה בראש שלו, אולי זה היה בראש שלי.

במהדורת כאן 11 החליט הפרשן מוטי גילת לפוצץ את בלון "הערב ההיסטורי" וכינה את התוכנית של טראמפ בכינוי "תשדיר שירות". גילת טען שלא מדובר בתוכנית שלום אמיתית אלא בחלוקת מתנות, וכינה את כל האירוע: "תיאטרלי, ליצני, לא מכובד". כאילו כדי להוכיח שהוא צודק, התפרץ אראל סג"ל לדבריו בצורה שאפשר רק להגיד עליה שהיא תיאטרלית, ליצנית, ולא מכובדת. סג"ל החל לירות מילות מפתח שנראו כאילו נשלפו מתוך האלגוריתם הסודי של הבוטים של הליכוד: "כתבי אישום תפורים! אכיפה בררנית! זיהום חקירה! הגשת כתבי אישום כשראש הממשלה בחוץ לארץ! בושה וחרפה לפרקליטות!". אין ספק, שלום מוציא מכולנו אמוציות, אבל ציניות בצד - זה מרגש לראות את סג"ל מגן בצורה כל כך נחרצת על תוכנית שלום, שבקלות הייתה יכולה להיות מנוסחת על ידי שמעון פרס ויצחק רבין.

מה שבטוח, זפזופ בערוצי החדשות הזרים העלו תמונה די ברורה: אף אחד לא לוקח ברצינות את "הערב ההיסטורי" חוץ מאשר בישראל. מלבד ערוץ הבית של טראמפ, פוקס ניוז, רשתות השידור האמריקניות התעלמו כמעט לחלוטין מההצהרות הבומבסטיות. אחרות הזכירו שהאירוע מתרחש, והצביעו על כך שהבחירה למשוך את המו"מ עם הפלסטינים למשך 4 שנים היא תעלול בחירות של טראמפ. מה שכן, אף רשת מקומית לא שידרה את התמונות המדהימות של בני גנץ יוצא לריצת בוקר. חובבנים האמריקנים האלה.

2. מי שחגג יותר מכולם את תוכנית הסיפוח החד-צדדית… סליחה, את תוכנית השלום של דונלד טראמפ, היה עמית סגל. והאמת שמעבר לדעות פוליטיות אישיות, הייתה לו סיבה לגיטימית לשמוח. בזמן שעמיתיו דנה וייס וברק רביד הצליחו להשיג תמונות מדהימות של בני גנץ רץ במדשאות הירקרקות של וושינגטון - סגל ישב באולפן בנווה אילן ונתן עבודה, כהרגלו יש לומר. נראה שאת עיקרי תוכנית טראמפ הוא ידע לשרטט עוד לפני שפורסמה, אם בזכות מקורות משובחים או בזכות ראיית הנולד בצורה גאונית. הוא גם היה הראשון לחשוף שנתניהו יביא את ההחלטה על הסיפוח אל שולחן הממשלה כבר ביום ראשון, וגם שפך על החשיפה מים קרים לאור הבעייתיות המשפטית שעלול היועץ המשפטי לראות במהלך. כל זאת בעזרת הסבר פשוט וממצה להדיוטות משפטיות ופוליטיות.

החשיבות של עמית סגל למהדורה של קשת 12 היא קריטית, בעיקר בגלל שהאולפן של חדשות 13 מושך הרבה יותר. תמר איש שלום עומדת במרכז הפריים כשמסביבה אפקטים מיוחדים, גרפיקה מהממת, אינפוגרפיקה מרתקת, וכתבים מרשימים שנמצאים בשלל מקומות על הגלובוס. הנה תראו את גיל תמרי הוותיק בוושינגטון משמאלה, רק אתמול הוא היה בסטייפלס סנטר והספיד את קובי בריאנט. איזו מסירות לעבודה, בלי ציניות. הכל נראה נוצץ יותר בחדשות 13, הכל עובד שם כמו שצריך, ועדיין - אין להם עמית סגל.

בנימה אישית: רק בשבוע שעבר חסם אותי עמית סגל מעמוד הטוויטר שלו, למרות שלא יצרתי איתו שום אינטרקציה. כנראה שהוא פחות אהב משהו שכתבתי. זו כמובן זכותו המלאה. החסימה הזאת גרמה לכך שמינון העמית סגל ביומיום שלי ירד פלאים, ובמקום להיחשף לכל מחשבה שלו, אני רואה רק את גרסתו המאופקת (יחסית) באולפן חדשות 12. תאהבו אותו או לא, מדובר בכוכב העיתונות הכי גדול בישראל. בשני הערוצים הגדולים שידרו את אותן תמונות, ניסו לנתח את אותן מילים ונתנו כמעט את אותן פרשנויות - אבל רק בערוץ אחד ישב מישהו שגם חגג כאילו מדובר בגרסה המודרנית של כ"ט בנובמבר. אם כבר לסקר מציאות אלטרנטיבית, אז לפחות שיהיה פאן.

3. אור הלר, הכתב והפרשן הצבאי המצוין של חדשות 13, החליף אמש את אמנון לוי בתוכנית "שש". הלר בחר לפתוח את המהדורה במילים הדרמטיות: "שלום לכם, ערב טוב. לא משנה למי אתם מצביעים בבחירות מספר שלוש בחודש מרץ, זה יום עצוב, זה יום היסטורי", ואז המשיך לדווח על הגשת כתב האישום הפלילי נגד בנימין בן בנציון נתניהו. לא ברור למה עיתונאים ממשיכים להגיד לציבור איך הם אמורים להרגיש כלפי הסיקור החדשותי שמובא בפניהם. כתב אישום הוגש נגד ראש הממשלה? תנו לנו להחליט לבד איך אנחנו מרגישים כלפי זה. עצוב? אולי זה דווקא משמח את הצופים לדעת שהם חיים במדינה בה שלטון החוק חל על כולם, וראש הממשלה הכי חזק שכיהן כאן אי פעם יעמוד בפני בית הדין בדיוק כמו כל אזרח אחר?

אירוני לראות איך תוך שעה "היום העצוב" של נתניהו הפך ל"יום היסטורי", אותו השווה נתניהו לזה שבו הנשיא טרומן הכיר לראשונה בעצמאותה של מדינת ישראל. בתוך כך, תמיד נחמד להיזכר בדבריו של בנימין נתניהו מ-2008, על חקירותיו של אהוד אולמרט: "ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות שלו, ולא לפי האינטרס הלאומי. הדבר הנכון לעשות הוא שהממשלה הזו תלך הביתה".