2019 היתה שנת שיא לקולנוע הישראלי בפסטיבל ברלין, עם חמישה סרטים עלילתיים ארוכים של יוצרים ישראלים שהוקרנו בו - בראשם, "מילים נרדפות" של נדב לפיד, שלא רק שהשתתף בתחרות הרשמית, אלא גם היה המנצח הגדול שלה.
השנה, לעומת זאת, המצב הפוך - אין אף סרט עלילתי ישראלי בתחרות הרשמית, או בפסטיבל בכלל. הנציגות המקומית תגיע מגזרת הדוקו: "מראה" של רענן אלכסנדרוביץ', בהפקת לירן עצמור ובתמיכת HOT 8, שכבר פורסם לפני כשבוע כי יוקרן במסגרת הדוקו, ו-"Speer Goes to Hollywood" של ונסה לאפא, מי שיצרה בעבר את "היינריך הימלר: אדם הגון" שהוקרן אף שהוא באירוע הגרמני. סרטה החדש עוסק גם כן באחד מבכירי המשטר הנאצי, אלברט שפר במקרה זה, ומתאר כיצד ניסה להשתמש בהוליווד כדי לטייח את פשעיו.
הסרט הופק בידי yes דוקו וגם יוקרן שם, ובפסטיבל יוקרן במסגרת Berlin Special שאינה תחרותית. בניגוד ל"מראה", שכבר הוקרן בפסטיבל דוקאביב, במקרה שלו זו תהיה הקרנת בכורה עולמית. ועוד הקשר ישראלי: במסגרת הסרטים הקצרים יוצג "המאזין" של עומר שטרנברג מבית הספר סם שפיגל.
ומה כן יוקרנו בתחרות הרשמית? לא סרטים ישראלים, אבל כמה סרטים מסקרנים ביותר, בהם שלושה של שלוש מן הבמאיות המסקרנות ביותר שפועלות בימינו - "פרה ראשונה" של קלי רייכהארדט, "Never Rarely Sometimes Always " של עליזה חיטמן ו- "The Roads Not Taken" של סאלי פוטר עם חבייר ברדם ואל פנינג. עוד סרטים בולטים: "סיביר" של אבל פררה עם שותפו הקבוע ווילם דפו ו- "Undine" של כריסטיאן פצהולד ("טרנזיט"), מטובי הבמאים הגרמנים הפועלים בימינו. ויהיו גם סרטים חדשים של שלושה מיקירי עולם הפסטיבלים: צאי מינג-ליאנג, הונג סאנג-סו ופיליפ גארל, שבסרטו מככבת לואיז שביאוט, מי שהופיעה גם ב"מילים נרדפות".
במסגרת חוץ תחרותיו, יוקרנו בין השאר "קדימה", הסרט החדש של פיקסאר, וגם דוקו טרי ומדובר על הילרי קלינטון. את הפסטיבל יפתח "שנת הסלינג'ר שלי", בו מגלמת מרגרט קוואלי הפורצת את הצעירה שתפקידה היה לטפל במכתבי המעריצים והמעריצות שהיה מקבל מחבר "התפסן בשדה השיפון".
הפסטיבל השנה נפתח מאוחר מהרגיל. הוא ייצא לדרך ב-20 בפברואר ויתקיים עד ראשון 1.3 - יום לפני הבחירות בישראל.
