יועז הנדל הוא לא גזען, סתם בור. יש לו מזל שהוא חתיך

בתוך החברה הישראלית הדמיונית שהנדל חי בה, יש איזו תרבות טובה יותר ותרבות טובה פחות - והטובה יותר תבלע בתוכה את הרעה ותכיל אותה. זו פנטזיה יפה, אבל דווקא הדוגמה המוזיקלית שהוא החליט לתת חושפת כמה שהתפיסה שלו מעוותת ומסוכנת. דעה

צילום: סאטלינק תקשורת – שרון שדה, יותם רונן; עריכה: גדי וינסטוק

(בסרטון: יאיר גרבוז כורה לעצמו בור)


אם יועז הנדל היה נמוך יותר, עם כרס בלתי סקסית בעליל, שיער מדובלל שנשפך מתחת לראש מקריח - הוא היה גומר כמו גרבוז. למזלו, הוא בדיוק ההפך מזה. הנדל הוא הישראלי היפה, במלוא מובן המילה ובלי ציניות. מעבר לעיניים יפות הוא באמת אוהב את המדינה, באמת רוצה שהיהודים פה יהפכו לאור לגויים ומאמין שנבחרי הציבור, כמוהו, צריכים להוות דוגמא לממלכתיות. זו גם הסיבה שהוא מתנגד כל כך לנתניהו. אני מאמין לו. ועדיין, אלמלא החזות הצברית עם הבלורית המתבדרת ברוח - הקריירה הפוליטית שלו הייתה כנראה נגמרת בסוף השבוע האחרון, לאחר שפלט כמה אמירות שניתן לסובב בקלות לכיוונים גזעניים. במקום זה, כולם שפטו את דבריו לפי הפוזיציה. מצביעי מרכז-שמאל טענו שהוציאו את דבריו מהקשר, מצביעי הימין טענו שאלה הפנים האמיתיות של "כחול לבן" וחוזר חלילה.

בריאיון שהתפרסם בעיתון "הארץ", הסביר הנדל שוב את משנתו השנויה במחלוקת על היותה של ישראל "וילה בג'ונגל" בתוך המזרח התיכון. לדידו של הנדל, היהודים שהתיישבו במדבר הלוהט והקימו בו מדינה לתפארת, הם טובים יותר, חכמים יותר, מתקדמים יותר - ולבטח צודקים יותר - מכל שכנינו הערבים, שעדיין לא עברו אבולוציה מספיקה כדי לכבד זכויות אדם בסיסיות. שלא לדבר על זכויות נשים או להט"בים. המציאות תוכיח, ודי בקלות אגב, שהוא לא טועה ברוב הטענות שלו.

הנדל לא טוען שהאדם הערבי לא מפותח דיו כדי לפתח מודעות לזכויות אדם, אלא שרוב המדינות הערביות נשלטות על ידי הנהגה מוסלמית-דתית שמחסלת כל אפשרות של התפתחות בנושאים האלה. במקריות נפלאה, במוסף השבת של ידיעות אחרונות ביקר העיתונאי הוותיק נחום ברנע בערים ערביות במשולש, ושמע מתושבי המקום כמה שהם מעדיפים לחיות כאזרחים במדינת ישראל, ולא ששים להצטרף לאף מדינה פלסטינית עתידית. שאיפות לאומיות בצד, כולנו מעדיפים לחיות בווילה ממוזגת בג'ונגל, ולא משנה כמה צפוף בה, או כמה התשתיות לא נוחות. האלטרנטיבה בטוח פחות עדיפה.

עוד בוואלה! NEWS

הבנו. ימנים צודקים, המדינה מהממת, ביבי קדוש ושמאלנים זה קקי

לכתבה המלאה
מדבר שטויות. יועז הנדל (צילום: ראובן קסטרו)

להגיד שישראל היא מדינה מתקדמת יותר מאשר מדינות ערב השכנות זו לא גזענות, זו עובדה. מצד שני, זו גם לא מציאה כל כך גדולה. ישראל לא אמורה להשוות את עצמה ללבנון או לוב, אלא למדינות ה-OECD, אליהן היא גאה להשתייך. וההשוואה הזאת, מה לעשות, מחמיאה קצת פחות. גם העובדה שמפלגת כחול לבן של הנדל תקבל בברכה לכל קואליציה בראשותה מפלגות "מתקדמות" כמו ש"ס או יהדות התורה - שהיחס שלהן לנשים ולהט"בים לא רחוקה מאלה של שכנינו - משום מה הושמטה.

בהוגנות לא ברורה מאליה, המראיינת המצויינת רוית הכט הציבה בפני הנדל כמה אפשרויות יציאה מההסתבכות הלשונית שלו, אבל הנדל בחר להתעלם מסימני האזהרה והחליט להכפיל את ההימור שלו. מה שהפך את דבריו למעצבנים הרבה יותר. ההסברים שלו על התרבות שנוצרה בישראל היו תוצר של טמטום הרבה יותר מאשר גזענות. הנדל הציג את התרבות הישראלית כהיתוך של "אנשים מכל מיני מדינות, חלקם הגיעו עם מנטליות של קונצרט בווינה וחלקם הגיעו עם מנטליות של דרבוקות".

בתוך החברה הישראלית הדמיונית שהנדל חי בה, יש איזו תרבות טובה יותר ותרבות טובה פחות - והטובה יותר תבלע בתוכה את הרעה ותכיל אותה. זו פנטזיה יפה, אבל דווקא הדוגמה המוזיקלית שהוא החליט לתת חושפת כמה שהתפיסה שלו מעוותת ומסוכנת. ספק אם הוא עושה את זה מגזענות של ממש, יותר סביר שהוא עושה את זה מבורות טהורה.

עוד בוואלה! NEWS

"המוזיקה הייתה המפלט שלי מהקשיים": ריאיון עם עדן אלנה, זוכת "הכוכב הבא לאירוויזיון"

לכתבה המלאה
זה לא שהיו גאונים מוזיקליים אחריו. מוצרט (צילום: Creative Commons)

למען הסר ספק: אין מוזיקה טובה יותר או מוזיקה טובה פחות. להשוות בין הסימפוניות של בטהובן והאורטוריות של הנדל (לא יודע אם יש קשר משפחתי) לבין מקאמים של מוחמד עבד אל-והאב ואום כולתום זה אחלה בסיס לוויכוחים תרבותיים ומוזיקליים, אך בסופו של דבר זה ייגמר בעניין של טעם. לאוזן המערבית המורגלת למוזיקה שמבוססת על הרמוניות קשה להעריך את הגאונות שבמקצבים הערביים, ולהפך. יש מוזיקה שאפשר להוכיח בצורה אקדמית שהיא מורכבת יותר ועמוקה יותר, אבל אין מוזיקה "יפה" יותר או "טובה" יותר. בדיוק כמו שאין תשובה נכונה לוויכוח מי גדול יותר: מסי או רונאלדו (חוץ מהעובדה הבלתי ניתנת לערעור שבכל קנה מידה אנושי, מסי הרבה יותר טוב, כן?).

הפרופסור דן אריאלי ניסה בעבר להסביר איך זה שעברו מאות שנים מאז מותו של מוצרט, ועדיין לא קם מלחין שמאיים על מעמדו כגדול מלחיני תבל. לשיטתו של אריאלי, את "האיכות" המוזיקלית של מוצרט לא ניתן לכמת או אפילו להעריך, ואי אפשר לקבוע אם הסימפוניות שלו טובות יותר משיר טוב של דרייק. העובדה שמוצרט נחשב לגדול המלחינים קשורה להיררכיה חברתית שהחברה המערבית אימצה. זה חלק מהקואורדינציה החברתית שעוזרת לנו לנווט את חיינו בתוך עולם מלא תסבוכות. יש לנו מספיק דברים לדאוג להם ביומיום, אבל לפחות כולנו מסכימים שמוצרט היה גאון. אפשר לעשות את זה בלי למחוק את שלל תרבויות תבל האחרות, בדיוק כפי שאפשר להעריץ את גדולתו של מייקל ג'ורדן בלי לזלזל ביכולות הבלתי נתפסות של לברון ג'יימס. ובדיוק כמו שאפשר להעריך את העובדה שיועז הנדל יכול להגיד כל כך הרבה שטויות, בלי שזה יפגע אפילו ברבע מנדט מהמפלגה המבלבלת שלו.

אגב, כולם מדברים על פליטות הפה בעלות הארומה הגזענית של הנדל, במקום להתייחס לזה שהוא הודה בפה מלא שהוא האחראי לכך שבני גנץ לא הצליח להקים ממשלה, ובגללו נתניהו עדיין בשלטון ואנחנו הולכים לבחירות בפעם השלישית. לא מן הנמנע שזה קצת יותר חשוב מהטעם המוזיקלי של הנדל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully