חוק שימור הרעש קובע שפשוט לא ייתכן פרק זמן ארוך מדי בלי שאסי עזר ורותם סלע יובילו על המסך איזו תכנית מציאות. וכך, הקונפטי שירד על עדן אלנה בגמר הכוכב הבא עוד לא פונה מהזירה, וכבר הצמד חמד של הטלוויזיה הישראלית, בלי לקחת יותר מדי נשימות, שב לנינג'ה ישראל, כמובן עם צוות השידור הלוקה אף הוא בפטפטת יתר - ניב רסקין ורותם ישראל.
הבונוס הפעם: לא רק אזרחים מהשורה יזכו להוכיח עליונות גופנית בהתמודדות עם אתגרים מופרכים, אלא שכל המתחרים הם אנשים מוכרים, יותר ופחות. מדובר בעיקר בדוגמנים, שחקנים, קומיקאים, כוכבי ילדים, יוצאי תכניות אחרות של קשת, ואפילו קצת ספורטאי עבר. וכידוע, יש רק דבר אחד שמספק יותר מלראות אנשים מפורסמים מתחרים זה בזה: לראות אותם נופלים למים.
היתרון המובהק של אתגר הנינג'ה על תכניות הריאליטי האחרות בסביבה הוא היותה של התכנית, באופן עקרוני, נטולת יומרה לספק משהו מעבר לכיף טהור: סוף סוף, אין כאן תחרות בין זהויות שמתיימרות לומר משהו חכם על המצב הישראלי בתחילת שנת 2020, התלבטות לגבי מקוריות סוציולוגית של מנה עיקרית או האדם הראוי או לא לייצג אותנו באירופה. זה בסך הכל תיעול של הספרטניות הישראלית למשחק די מטופש ונטול משמעות.
דווקא לכן, היה כה מגוחך לשמוע את צוות השידור מתפאר בדידקטיות של הפורמט אשר "מחנך ילדים", כדברי השדרנית רותם ישראל, לבצע פעילות גופנית. עשו לנו טובה: זה בסך הכל עוד משחק אינפנטילי בתוך הבריכה האינפנטילית שקוראים לה הפריים טיים הישראלי, זאת שמלאה ברעל, שיסוי וציניות. הערוצים המסחריים אינם הטלוויזיה החינוכית, ו"נינג'ה ישראל" איננה איזו פנינה ערכית: קצת קופצים, קצת נופלים, שום בעיה אינה נפתרת ושום אדם לא הופך לטוב ביותר בגלל שעמד או לא באתגר או לחילופין בגלל שצפה בו.
בין שאר התכניות שנמצאות על המסך, "נינג'ה ישראל" היא לכל היותר הסחת דעת, בידור טראשי שאינו בהכרח מזיק: היא אינה כוללת שום שיעור חשוב לחיים, וגם לא שיעור קטן וספציפי בתחום בה היא עוסקת. היא לא חינוכית יותר מאשר כל שידור ספורט שאי פעם שודר, ואם היא נדמית בטעות למישהו כחינוכית ביחס לתכנים אחרים ומזיקים יותר על המסך - זה מעיד יותר על מה שמסביב. אנא, תיפלו למים כמה שרק תרצו, אבל הניחו לנו עם היומרות: היעדרן היא מלכתחילה הסיבה לצפות בתכנית.
תכניות כמו נינג'ה ישראל שייכות לקיץ ולא לסוף שבוע חורפי וגשום, אבל בכל מקרה היא לא בדיוק הצליחה לשמש כמרענן הרשמי של איזו עונה שלא תהיה. אחרי שתי עונות ארוכות להפליא ועם ספיישל בזק נוסף שמתחיל עכשיו, ובטח עם צוות מנחים שנמצא גם ככה כל הזמן על המסך, גם הפורמט הזה מתקרב למיאוס מוחלט. והנה, שוב נפילה למים, שוב תופסים חבלים, שוב מטפסים על הקיר. לא תעזור גם עוד בדיחה מטופשת או עוד קריסה דרמטית: כשהכל ממילא חוזר על עצמו, גם האדרנלין של "נינג'ה ישראל" לא יעצור את עייפות החומר, או ימנע מהסבלנות של הצופים לצלול יחד עם המתחרים אל מי הבריכה.